הערב תיפתח הליגה הרוסית עם משחק הסופרקאפ בין לוקומוטיב לצסק"א, במה שמהווה יריית פתיחה לעונה שצפויה להציג את הפירות הראשונים של מונדיאל 2018 שהמדינה אירחה. אצטדיונים חדשים, קבוצות כדורגל שאפתניות, לוגו חדש ואלופה אחת בלבד שתוכתר בקיץ הבא.

הליגה הרוסית, שהוקמה בשנת 1991 בשם "הדיוויזיה הראשונה", עברה ארגון מחדש בשנת 2001, הציגה לוגו לראשונה בדמות מפת רוסיה בצבעי הטריקולור הרוסי על גבי כדורגל ובמשך 17 שנים נקראה בשם "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל". לקראת המונדיאל הליגה שוב עברה מיתוג, הציגה לוגו חדש שבמרכזו דוב חום (שנחשב לחיה הלאומית) ואורגנה מחדש שוב כך שהחל מהעונה הזאת היא תיקרא בפשטות "הפרמייר ליג הרוסי". העונה תשתתף קבוצה חדשה אחת שמעולם לא העפילה לליגה הבכירה בעבר, שתי קבוצות נוספות שחזרו אחרי הפסקה של שנה או שתיים והרבה קבוצות עם יומרה ושאפתנות שלא יודעת גבולות.

קבוצות הצמרת 

לוֹקוֹמוֹטיב מוסקבה. לוקומוטיב מוסקבה היא קבוצת כדורגל שפועלת בחסות חברת הרכבות הלאומית וזכתה עד כה בשלוש אליפויות (כולל זו האחרונה), כולן תחת אותו מאמן, יורי סיומין, שגם העונה יעמוד על הקווים.

בגזרת הרכש השחקן העיקרי שהקבוצה קיבלה היה בריאן אידובו, שדווקא חתם על חוזה לאחר שהפך לשחקן חופשי בעקבות פירוקה של אמקר פרם. המתאזרח הניגרי גדל בסנקט פטרבורג לאם רוסייה ואב ניגרי ומכאן גם הידע שלו בשפה הרוסית. פליט נוסף מקבוצת כדורגל מפורקת הוא טימופיי מרגסוב, שחזר מהשאלה ושיחק בעונה שעברה במדי טוסנו. השחקן העיקרי שהקבוצה איבדה היה ארי הברזילאי, שחזר לקרסנודאר אבל לוקומוטיב התנחמה בהחתמתו של אדר, שהיה לו חלק עיקרי במאבק האליפות בעונה שעברה והפך לשחקן מן המניין, לאחר שהיה מושאל מליל הצרפתית ולוקומוטיב גם הודיעה על החתמתו של גז'גוז' קריכוביאק הפולני שהושאל מפריס סן ז'רמן. נראה שלוקומוטיב תילחם חזק על התואר ותנסה לשמור אצלה את גביע האליפות.

הקבוצה מארחת באצטדיון RZD ארנה שנחנך בשנת 2002 שמכיל 27,320 מושבים ובמשך שנים היה האצטדיון המודרני היחיד במדינה.

סְפַּרטָק מוסקבה. ספרטק היא הקבוצה המעוטרת ביותר בליגה הרוסית ובארון שלה 12 אליפויות ברית המועצות ועוד עשרה גביעי אליפות רוסיה כשהאחרונה שבהן הייתה בעונת 2016/2017  עם מאסימו קאררה האיטלקי על הקווים, שנשאר גם לעונה הקרובה והוא בעצם המאמן הזר היחיד בליגה העונה (אם לא מחשיבים את המאמנים הבלארוסים של צסק"א וטולה, האוקראיני של אורל והמאמן הטורקמני של קאזאן), יחד איתו הבעלים לאוניד פדון מקווה להשיג תואר נוסף, או לפחות להשיג מקום בליגת האלופות.

ספרטק לא הייתה פעילה במיוחד בשוק ההעברות, אך היא הצליחה לצרף אליה את אלכסנדר טשאייב מדינמו, את איוולין פופוב וסמואל ז'יגו מגנט. הקבוצה נאלצה להיפרד ממריו פשאליץ' וניקולה מקסימוביץ'. ספרטק גם לא הרשימה במחנה האימונים והתקשתה אפילו מול מ.ס. אשדוד שהובילה 1:0 ברוב המשחק וספגה רק מפנדל מפוקפק. עם יכולות שכאלה קשה יהיה לראות כיצד הקבוצה תשוב לזכות באליפות, אבל כדאי לזכור שגם בעונת האליפות האחרונה שלה, ספרטק לא הבריקה במיוחד.

האצטדיון הביתי הוא אוטקריטיה ארנה, שנבנה במימון משותף של חברת Lukoil (המחזיקה בבעלות על ספרטק) ובנק אוטקריטיה ומכאן שמו. נחנך ב־2014 אחרי שנים רבות שלספרטק לא היה מגרש בייתי. במונדיאל האחרון האצטדיון אירח כמה משחקים. מכיל 45,360 מושבים.

צֶסְקַ"א מוסקבה. צסק"א היא אחת הקבוצות הרוסיות הטובות באירופה ונמצאת בבעלות איש העסקים יבגני גינר. היא זכתה בגביע אופ"א בעונת 2005 וכבר 17 עונות רצופות מתמודדת במפעלים האירופיים, הישג שיא לקבוצה רוסית. היא זכתה ב-6 אליפויות רוסיה (האחרונה, בעונת 2015/2016) ו־7 אליפויות ברית המועצות (כולל האליפות האחרונה בעונת 1991). על הקווים עומד ויקטור גונצ'ארנקו הבלארוסי, שהצליח להוביל את באטה בוריסוב הבלארוסית לרצף אליפויות, לשלב הבתים בליגת האלופות ולשמינית גמר הליגה האירופית. בעונה שעברה צסק"א בהדרכתו סיימה במקום השני והעפילה לרבע גמר הליגה האירופית.

הקבוצה שחררה הרבה מאוד שחקנים ותיקים משורותיה כמו אנדרס ורנבלום, ביבראס נאתכו, סרגיי איגנשביץ', התאומים לבית ברזוצקי ואחמד מוסא שחרך רשתות בעונה הקודמות וחזר ללסטר סיטי, גם אלכסנדר גולובין שכיכב במדי רוסיה במונדיאל עבר למונאקו תמורת 30 מיליון דולרים שהופכים אותו לשחקן הרוסי היקר ביותר. צסק"א הצליחה אומנם לשמור על אלן דזאגוייב, שכיכב אף הוא במדי רוסיה במונדיאל וצירפה לשורותיה את רודריגו בקאו, יאקה ביול ואת הורדיור מגנוסון, האיסלנדי של בריסטול סיטי, כשיחד הם אמורים לחפות על אובדן הכדורגלנים הבכירים. עם סגל מתחדש צסק"א טוענת רצינית לזכייה באליפות בעונה הבאה.

צסק"א מארחת באצטדיון VEB ארנה, שנבנה במימון בנק VEB, נחנך בשנת 2016 ומכיל 30,000 מושבים. למרות השם הרשמי רבים מכירים את האצטדיון בשם צסק"א ארנה, שנשאר כינוי לא רשמי.

זֶניט סנקט פטרבורג. זניט, בדומה לצסק"א, היא אחת הקבוצות הרוסיות המוצלחות באירופה (זכתה בגביע אופ"א 2008 ובסופרקאפ האירופי באותה שנה) וזכתה בארבעה אליפויות רוסיה (האחרונה בעונת 2014/2015) ואליפות ברית המועצות בעונת 1984. זהו אחד ממועדוני הכדורגל העשירים ברוסיה, בעקבות תמיכת קונצרן הגז הממשלתי גזפרום, אבל נראה שהכסף הגדול לא מצליח להביא לקבוצה הישגים משמעותיים בשלוש השנים האחרונות. הפעם ההנהלה החליטה לשנות כיוון ואחרי 11 שנה של מאמנים זרים, הפעם מונה שחקן העבר סרגיי סמאק לעמוד על הקווים. סמאק, שהיה בצוות האימון של זניט בתקופת אנדרה וילאש בואש ולוצ'אנו ספאלטי, אמור להביא לשינוי באווירה בקבוצה ואולי גם לתארים חדשים, כך לפחות מקווים בהנהלה ובקהל האוהדים של הקבוצה, בעיקר עקב העובדה שהוא התחנך אצל שתי המאמנים שהעניקו לזניט את תארי האליפות האחרונים שלה.

בסוף העונה הקודמת עזבו את הקבוצה ויקטור פייזולין (שפרש סופית, אחרי 3 שנים שלא עלה למגרש) והקפטן דומניקו קרישיטו (שחזר לגנואה, עיר ילדותו), אך דווקא הקבוצה העשירה ברוסיה לא הייתה פעילה בחלון ההעברות (בניגוד מוחלט לפעילותה בעונה שעברה). הסיבה היא שהרבה מאוד שחקנים חזרו מהשאלה ולמאמן לא הייתה את הפריבילגיה לבצע רכש לפני שהוא בחן את כל 28 השחקנים שבהרכב שלו. בין החוזרים ניתן למנות שחקנים שלא זכו לדקות משחק בתקופת המאמן הקודם, רוברטו מאנצ'יני, כמו ארטיום דזיובה (שכיכב במדי רוסיה במונדיאל וארסנל טולה ממנה חזר), כריסטיאן נובואה האקוודורי, איוואן נובוסלצב (שלא מבריק וייתכן שיושאל שוב), אולג שאטוב, לוקה ג'ורג'ביץ', לואיס נטו, אלכסנדר אניוקוב וגם מאוכזבי מירצ'ה לוצ'סקו; המאמן הרומני, שעמד על הקווים לפני שנתיים, שלח להשאלה לא מעט שחקנים מוכשרים, שחזרו הקיץ כמו רוברט מאק, הרנאני הברזילאי ומיכאיל קרז'אקוב; כל אלה הוחזרו על ידי סמאק להרכב הקבוצה. עם סגל מעובה כל כך לא בטוח שהקבוצה תהיה זקוקה לחיזוק, אבל חשוב לזכור שמכת הפציעות מהשנה שעברה עדיין כאן: עמנואל ממאנה ואלכסנדר קוקורין עדיין עוברים שיקום, אליהם הצטרפו גם אלכסנדר ירוחין ויורי ז'ירקוב שנפצעו במונדיאל. על כל זה גם מעיבות שמועות על רצונו של קשר הקבוצה, לאנדרו פארדס  לחזור לאיטליה ולעבור למילאן.

זו העונה השנייה שזניט תארח באצטדיון החדש, שבינתיים נקרא אצטדיון סנקט פטרבורג, אבל מכונה בשם זניט ארנה. האצטדיון שנחנך בשנה שעברה מכיל 64,468 מושבים, נחשב לאצטדיון היפה ברוסיה והשני בגודלו אחרי לוז'ניקי. לבנייתו התלוותה שערוריה גדולה סביב עלות ומשך הבנייה: הוא נבנה מכספי ציבור בעלות של 1.7 מיליארד דולרים ונבנה במשך כעשר שנים.

קְרַסְנוֹדָאר. זוהי אחת הקבוצות הצעירות ברוסיה (נוסדה בשנת 2008) ובינתיים גם נטולת תואר, אבל כבר 5 שנים רצופות מתמודדת בשלבי הבתים והפלייאוף של הליגה האירופית וזו הקבוצה שהייתה הכי פעילה בשוק ההעברות ברוסיה בקיץ הזה: עזבו אותה אנדרס גראנקוויסט השוודי, ריקרדו לאבורדה וג'ואזיניו שעבר לדינמו, אבל היא קיבלה חזרה את ארי, שחזר, מהשאלה ללוקומוטיב ורכשה שחקנים מוכשרים כדוגמת כריסטיאן קואבה הפרואני, אורוש ספאיץ' מאנדרלכט, גרמן אונוגוחה ואנטולי קטריץ' מדינמו, זאת מבלי לציין שמועות לפיהן קרסנודאר תרכוש תמורת סכום שיא של 11 מיליון דולר את הקשר הברזילאי פבלו נאסימנטו קסטרו מבורדו הצרפתית. על הקווים ניצב בוגר המועדון, מוראד מוסאייב, שינסה להצעיד את הקבוצה לתואר ראשון בתולדותיה.

אצטדיון קרסנודאר, שבו הקבוצה מארחת, הוא אחד היפים ברוסיה. מכיל 33,979 מושבים ומשמש כמגרשה של קרסנודאר מאז 2013.

קבוצות מרכז הטבלה

אוּפָה. זו אחת הקבוצות הצעירות והמפתיעות ברוסיה, מתמודדת בליגת העל זו השנה החמישית ברציפות ובשנה שעברה הודרכה על ידי סרגיי סמאק שהוביל אותה למקום הששי בטבלת האליפות ולהופעה ראשונה במפעלים האירופיים. את העונה ההיסטורית שלה באירופה ידריך סרגיי טומארוב. ללא תארים, הקבוצה תתקשה מול אריות הליגה, מה גם  שהיא נתמכת על ידי ממשלת בשקיריה, רפובליקה בדרום רוסיה שבה ממוקמת הקבוצה ולכן מדיניות הרכש מוגבלת לתקציב שהוקצה לה מהרשויות ועד כה היא רכשה 6 שחקנים חדשים בסכום כולל של 2 מיליון דולר.

הקבוצה מארחת באצטדיון נפטיאניק המיושן, שנבנה ב-1967 וכולל 15,132 מושבים. הוא שופץ לאחרונה בשנים 2012-2015 בעקבות העפלתה של אופה לליגה הבכירה

אוּרַל יקטרינבורג. אורל היא קבוצה ותיקה שמייצגת את העיר יקטרינבורג כבר כמה שנים, אך מעולם לא זכתה בתואר לאומי. הישג השיא שלה היה ההעפלה לגמר הגביע בעונת 2017. בעונה הקרובה יעמוד על הקווים דמיטרי פארפיונוב האוקראיני, שהדריך בעונה שעברה את טוסנו, בעונה ההיסטורית שלה שכללה גם זכייה בגביע הלאומי לפני שפורקה בהעדר תמיכה כלכלית. ממשלת מחוז סברדלובסק, בו ממוקם המועדון, תולה תקוות רבות במאמן והקבוצה מקווה להיצמד לצמרת טבלת הליגה.

האצטדיון המרכזי, שבו הקבוצה מארחת, נחנך לראשונה ב-1957. הוא שופץ לקראת המונדיאל ומכיל 25,000 מושבים. במשחקי המונדיאל האצטדיון הכיל 35,696 מושבים. בעבודות השיפוץ לקראת המונדיאל בוצעו מאמצים רבים לשמור על המעטפת החיצונית שלו.

דִּינָמוֹ מוסקבה. זו אחת הקבוצות המפורסמות ברוסיה בעקבות 11 אליפויות ברית המועצות שיש באמתחתה, אך מאז 1993 לא זכתה בשום תואר ובעונת 2015/2016 אפילו נשרה לליגת המשנה, לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הרוסי. בעבר נתמכה על ידי גופי הביטחון וכיום נתמכת כלכלית על ידי בנק VTB, אבל חרף התקציב הגבוה לא מצליחה להתרומם. בחלון ההעברות היא נפרדה מכוכב הקבוצה אלכסנדר טשאייב, שעבר לספרטק, אבל החתימה במקומו את ג'ואזיניו. ספק אם זה יסייע לה להשיג תואר לאומי ראשון מאז התפרקות ברית המועצות, בהתחשב בכך שעל הקווים עומד דמיטרי חוחלוב, שמדריך את המועדון מאז העונה שעברה וגם במחנה האימונים הקבוצה לא הבריקה במיוחד: זניט הביסה אותה בתוצאה 5:0 עם הרבה מאוד שאלות לצוות האימון של דינמו.

לקבוצה אין אצטדיון בייתי מאז הריסת אצטדיון דינמו בשנת 2008. בנק VTB מימן את בניית אצטדיון VTB ארנה פארק שאמור להיחנך במהלך העונה הקרובה, האצטדיון החדש שמכיל 26,319 מושבים נבנה במשך עשר שנים. בינתיים דינמו מארחת זמנית בארנה חימקי המכיל 18,636 מושבים וכלל לא ממוקם במוסקבה עצמה אלא בעיר חימקי הסמוכה.

רוֹסטוֹב. במשך שנים, מאז הקבוצה העפילה לליגת העל זו הייתה אחת הקבוצות המבטיחות ביותר, אבל מאז הזכייה בגביע בעונת 2014, זו נותרה קבוצת מרכז טבלה, שאומנם הבריקה בטורנירים האירופיים (גברה על באיירן מינכן בשלב הבתים של ליגת האלופות לפני שנתיים)  אבל מתקשה להיאבק על מקום בצמרת, מאז עונת 2015/2016 כשסיימה כסגנית האלופה. על הקווים עומד מאמן ספרטק לשעבר, ואלרי קרפין, שיעמוד שם גם בעונה הקרובה, עם אצטדיון חדש ורוח גבית מהנהלת המועדון, אך עם לא מעט סימני שאלה בדבר היכולת הקבוצתית.

הקבוצה נפרדה מהרבה מאוד שחקנים והרכש העיקרי שלה היה של ריזואן מירזוייב, שכיכב במדי טוסנו בגמר הגביע וגם אנטון סאלסטרוס מא.א.ק. אתונה היוונית, היא גם התחזקה בחלוץ זניט דמיטרי פולוז שהושאל, אחרי שלא הרשים במחנה האימונים של זניט באוסטריה. לא בטוח שרוסטוב תצליח לשפר את הישגיה מהעונה שעברה, כנראה שהישארות בליגה תהיה מטרה מספיקה.

הקבוצה מארחת ברוסטוב ארנה החדש, שנחנך לקראת המונדיאל ומכיל 45,000 מושבים, שאמורים לספק את האווירה הביתית.

אַרְסֵנָל טוּלה. ארסנל היא אחת מקבוצות הכדורגל המסקרנות בליגה הרוסית, עדיין ללא תואר לאומי, אבל נחשבת לכאב ראש לא קטן עבור הקבוצות הגדולות, בעונה שעברה שיחקו בשורותיה לוקה ג'ורג'ביץ וארטיום דזיובה מזניט שהבקיעו לא מעט שערים (ודזיובה גם עשה לזניט חיים קשים בהתמודדותה נגד ארסנל וישנן אפילו שמועות שובוסלצב, שלא הרשים במחנה האימונים של זניט, יושאל אליה בחזרה) ואין זה מן הנמנע שהקבוצה תתמודד על מקום באמצע הטבלה, עם לא בצמרת.

הרכש העיקרי שלה היה של סרגיי טקאצ'ב מצסק"א וגאורגי קוסטדינוב הבולגרי ממכבי חיפה.

אצטדיון הקבוצה הוא אצטדיון ארסנל טולה, בן 20,074 המושבים, שנבנה ב-1959 ושופץ בפעם האחרונה ב-2014, בעקבות העפלת הקבוצה לליגת העל.

רוּבִּין קאזאן. הקבוצה הטטרית זכתה בשתי אליפויות רצופות בעבר, כשעל הקווים עמד גורבאן בארדייב הטורקמני, שיעמוד גם בעונה הקרובה וינסה להוביל את קאזאן שוב לתואר לאומי, אבל עם הרכב קבוע פחות או יותר בשלוש השנים האחרונות קשה לפנטז על זכייה נוספת באליפות.

אחרי פרישתו של גקדניז קאראדניז, רובין צירפה לשורותיה כדורגלנים כצ'יקו, אנאקה, אורומוביץ' ופודברזקין ואף החזירה אליה את אלכסנדר בוחארוב, אבל ללא חיזוק משמעותי רובין עלולה להתקשות מול קבוצות הצמרת.

הקבוצה מארחת באצטדיון קאזאן ארנה (45,379, מושבים) שנחנך לקראת משחקי אוניברסיאדת 2013 ואירח מאז גם משחקים בינלאומיים אחרים, כולל משחקי המונדיאל האחרון.

קבוצות התחתית

אָנְזִ'י מָחָצְ'קָלָה. מי היה מאמין שאנז'י הייתה אחת הקבוצות העשירות ברוסיה, אבל בעונה האחרונה מצבה נחלש מעט וזו הקבוצה שזכתה למקום בליגה באופן הכי לא ספורטיבי שאפשר, היא כבר הפסידה במשחקי המבחן לקבוצת יניסיי קרסנויארסק מליגת המשנה והייתה אמורה להתמודד בליגה הלאומית, השנייה בחשיבותה, אבל בעקבות פירוקה של אמקר פרם הוחזרה לליגה הבכירה. בינתיים אנז'י נתקלת בקשיים כלכליים ונראה שתיאבק על הישרדות כלכלית לפני שתתמקד בהתמודדות מול קבוצות הליגה ונותר למאמן שלה, מגומד אדייב, רק לקוות שהבעלים אוסמן קאדייב יצליח למצוא מימון לקבוצה כדי שהיא לא תסיים כמו אמקר וטוסנו. אפילו למשחק החוץ שלה במחזור הראשון נגד אורל ביקטרינבורג, אנז'י הצליחה למצוא מימון לטיסה עבור השחקנים רק ברגע האחרון…

הקבוצה נאלצה להיפרד מהחלוץ הארגנטינאי חואן לסקאנו, שנשלח להשאלה בטובול הקזחית. זה לא מנע מאנז'י לצרף לשורותיה שחקנים מהליגות הנמוכות והקבוצות הקטנות, שינסו לסייע לקבוצה לשמור את הראש מעל המים.

בזכות הכסף הגדול של סולימאן קרימוב, שהחזיק בעבר בבעלות על הקבוצה, האצטדיון שלה שופץ עבורה כמעט מאפס. אנז'י ארנה נחנך אומנם לראשונה בשנת 2003, אבל מאז השיפוץ המקיף שבוצע בשנת 2013 זהו אחד האצטדיונים המודרניים בדרום רוסיה ומכיל 26,400 מושבים.

יֵּנִיסֵיי קרָסנוֹיָארְסק. בשביל יניסיי (שקיימת מאז 1937) זו עונה היסטורית, אחרי העפלה ראשונה אי פעם לליגת העל. עם המאמו דמיטרי אלניצ'ב, כוכב ספרטק לשעבר, היא תנסה להציג כדורגל משכנע והאמת היא שבמחנה האימונים הקבוצה הרשימה ונראית בכיוון הנכון (אחרי שהביסה 4:0 את אנז'י וסחטה שוויון 1:1 מול צסק"א).

בכל הנוגע לרכש, הקבוצה צירפה לשורותיה שחקנים רבים כמו דניס טרנטייב מזניט, פליטי אמקר פרם וטוסנו וגם שחקנים מסמרה שאמורים לעשות את ההבדל בהתמודדויות מול קבוצות הצמרת. אך קודם יהיה עליה להתמודד מול משוכה רצינית בדמות זניט, אותה תפגוש כבר במחזור הראשון באצטדיון בעיר טיומן.

בשנה הבאה העיר קרסנויארסק תארח את משחקי אוניברסיאדת 2019 לכן האצטדיון המרכזי בעיר עובר שיפוץ מקיף שבסיומם יתווסף מסלול אתלטיקה ותכולת המושבים תצומצם מ-22,500 ל-15,000. בינתיים יניסיי מארחת זמנית באצטדיון גאולוג שבעיר טיומן, המכיל 13,057.

קְרִילְיָהּ סוֹביֵּיטוֹב סָּמָרַה. זו אחת הקבוצות הוותיקות ברוסיה, שהישג השיא שלה הוא מקום שלישי באליפות 2004 (בתקופת ברית המועצות הישג השיא היה מקום 4 בעונת 1951) ובעונה הקודמת היא הבטיחה את חזרתה לליגת העל, מחזור אחד לסיום. המאמן אנדריי טיכונוב מקווה להצעיד את הקבוצה שוב למקום מכובד בטבלת האליפות, עם הרכב שחקנים שמורכב משחקני אנז'י לשעבר.

אצטדיון סמרה ארנה, שמכונה קוסמוס ארנה, נחנך לקראת המונדיאל ומכיל 44,918 מושבים. זהו אחד האצטדיונים המודרניים במדינה, שנבנה בצורת צלחת מעופפת כדי לציין את היות העיר מרכז לתעשיית החלל הרוסית וסביר להניח שיביא המון קהל אוהדים, אך ימים יגידו אם זה גם יעזור לקבוצה בליגה.

אָחמָט גרוֹזני. הקבוצה הצ'צ'נית שנקראה פעם בשם "טרק" ושינתה את שמה על שם אביו של הבעלים של הקבוצה, אחמט קדירוב, לא הצליחה להגיע להישגים של ממש מאז הזכייה ההיסטורית בגביע הרוסי בעונת 2004. רמזן קדירוב, ראש הרפובליקה הצ'צ'נית והבעלים ממשיך לחלום על תואר אליפות, גם אם נראה שתואר אליפות עדיין רחוק ממנה ייאמר לזכות הקבוצה שהיא לפחות שומרת על עקביות ומאז 2008 נוטה לסיים במרכז הטבלה ונמנעת פעם אחר פעם מירידה לליגת המשנה.

מדיניות הרכש, לא הייתה מפוארת העונה. הרכישה העיקרית הייתה של אידריסה דומביה מאנדרלכט, רכישה שבאה לפצות על עזיבתו לפאוק סלוניקי של השחקן לאו. עם הרכב בינוני משהו אי אפשר לחלום על מקום בצמרת וכנראה שהקבוצה תשמור על העקביות.

אצטדיון אחמט ארנה, בו מארחת הקבוצה, מכיל 30,597 מושבים ונחנך בשנת 2011 בעיר גרוזני אחרי שלקבוצה לא היה מגרש בייתי מאז פרוץ המלחמה בצ'צ'ניה לפני 2 עשורים.

אוֹרֶנבּוּרְג. הקבוצה חזרה לליגת העל אחרי הפסקה של שנה ובדומה למרבית קבוצות הליגה, עדיין אין לה תואר לאומי משמעותי. אחרי גל עזיבות המאמן ולדימיר פדוטוב יצטרך לתמרן בין רכש השחקנים מאנז'י, סוצ'י, טיומן וחברובסק כדי להרכיב סגל יציב שיתמודד היטב לא רק מול קבוצות מרכז הטבלה אלא גם אריות הליגה.

אורנבורג מארחת באצטדיון גזוביק המכיל 7,500 מושבים והוא האצטדיון הקטן ביותר בליגה. נחנך בשנת 2002 ושופץ בשנים 2014-2016 לקראת עלייתה של אורנבורג לליגה הבכירה. בשל תכולה מושבים נמוכה יחסית למה שדרוש לליגה, בהמשך הוא צפוי לעבור שיפוץ נוסף ותכולת המושבים תעלה ל-13,000.

עם אצטדיונים חדישים, לוגו חדש ולקחים שנלמדו מהמונדיאל (כמו הוספת תפקיד מנהל המשחקים לקבוצות) מעניין יהיה לעקוב אחרי העונה הקרובה בפרמייר ליג הרוסי. עם 16 קבוצות כדורגל שונות, שנתמכות על ידי תאגידים פרטיים, בנקים והרשויות המקומיות, לכולן יש אותה שאיפה: להטביע חותם באליפות הכדורגל של המדינה הגדולה בעולם.