אין אחד שלא מכיר את הקלאסיקו של הכדורגל האירופי, בארסה — ריאל או הקלאסיקו הנצחי בין הכוכב האדום לפרטיזן, אבל עוד פחות מכירים את הדו־קרב הקשוח, החם והגדול ביותר בליגה הרוסית בשני העשורים האחרונים, הדרבי בין שתי ערי הבירה של רוסיה: זניט סנקט פטרבורג מול ספרטק מוסקבה.

האמת, קשה להבין למה דווקא זניט—ספרטק היא היריבות הגדולה ביותר ולא למשל זניט—צסק"א. לספרטק 10 זכיות באליפות והישג השיא שלה באירופה הוא חצי גמר ליגת האלופות במתכונת הישנה שלה אי שם בעונת 1991 והעפלה לחצי גמר גביע אופ"א 1998. ואומנם זניט זכתה רק ב־6 אליפויות, אך זכתה בגביע אופ"א ובסופרקאפ האירופי, כך גם צסק"א שזכתה ב־6 אליפויות ובגביע אופ"א אחד, אבל דווקא היריבות עם ספרטק נחשבת לעימות הגדול ביותר בכדורגל הרוסי, בייחוד בשני העשורים האחרונים.

השתיים תפגשנה ביום רביעי, 16.12.2020, במשחק ראש בראש על המקום בצמרת, רגע לפני שהליגה יוצאת לפגרת חורף ארוכה והעונה העימות בין זניט לספרטק חשוב במיוחד, מכיוון ששני המועדונים נלחמים על האליפות. כפי שניסח זאת חלוץ זניט, ארטיום דזיובה, אחרי הניצחון 1:3 על דינמו בשבת: "זו קלאסיקה רוסית. דרבי ערי הבירה. לא משנה מי יאמר מה, לא משנה כמה לא ירצו את זה, זו היריבות הכי חזקה, הכי עזה".

כמו להרבה משחקי דרבי, יש ליריבות הזאת סיבות פוליטיות, היסטוריות, תרבותיות וחברתיות, שהספורט החל לתפוס בו נתח משמעותי רק בעשור האחרון. זניט ממוקמת בעיר סנקט פטרבורג, העיר הכי אירופית ברוסיה, שהייתה בירת האימפריה הרוסית במשך 206 שנה והיום היא העיר השנייה בגודלה המכונה "הבירה הצפונית" ו"עיר הבירה התרבותית". ספרטק מייצגת את עיר הבירה הנוכחית של רוסיה וההבדלים הללו בין תושבי שתי הערים מובחנים בהבדל תרבותי, חברתי ואף לשוני. מספיק שתסכסכו בין פטרבורגי למוסקבאי בשאלה האם הם רוצים שַׁאוֶרְמַה (Шаверма) או שַׁאוּרְמַה (Шаурма) למרות שזה אותה שַׁוַארְמַה. וזה רק על קצה המזלג. בגדול, זה כמו ההבדל בין הירושלמים לתל אביבים, אבל זה הרבה יותר עמוק מזה.

העונה היריבות מגיעה לשיאים חדשים (זניט ראשונה וספרטק שנייה), אך האמת היא שלא משנה היכן כל אחת מהן ממוקמת בטבלת הליגה, המשחקים בין המועדונים נערכים באווירה מתוחה מזה זמן רב, מתודלקת באיבה שבין מחנות האוהדים. לא במקרה, בהמנון של אוהדי זניט, "העיר מעל הנבה החופשית", יש אזכור של ספרטק. לא כל מועדון יכול להתפאר שבמילות ההמנון מוזכר שם הקבוצה של יריבה אחרת באליפות.

לאורך כל שנות העימות בין זניט לספרטק, בקרב האוהדים היו הרבה שירים והאשמות הדדיות כדי להשפיל ולהעליב אחד את השני ואת הקבוצה היריבה. אם לא הייתה עוצמה כזו של רגשות ותשוקות במשחקים של זניט וספרטק, הכדורגל לא היה כל כך פופולרי. לא בכדי, בסנקט פטרבורג, גם אנשים שלא מתעניינים במיוחד בכדורגל, נוטים לבקר לפחות פעם בשנה דווקא במשחק זניט–ספרטק. כולם יודעים שבמהלך המפגשים ביניהן, הקערה הצפה של אצטדיון פטרובסקי דומה להר געש שמוכן להתפרץ בכל רגע. לא כל שכן בגזפרום ארנה, מאז 2017.

במוסקבה מחשיבים את היריבות המרכזית דווקא את משחק הדרבי בין ספרטק וצסק"א, אך בבירה הצפונית אין משחק חשוב יותר מאשר עם ספרטק, אין ניצחון מתוק יותר מאשר על ספרטק. מבחינת אוהדי זניט, ספרטק היא היריבה מספר אחת. הניצחון עליה הוא האירוע המרכזי. עד למפגש הבא עם האדומים-לבנים.

אז למה זו היריבות הכי חזקה בכדורגל הרוסי? מהיכן הגיע העימות הזה? ולמה, מכל קבוצות הליגה, זו ספרטק שמעוררת רגשות כאלה בקרב אוהדי זניט? מדוע, למען 90 הדקות הללו, אנשים מציירים בדים ענקיים במשך חודשים, נוטשים הכל וממהרים לאצטדיון, מאבדים את קולם ביציעים ואפילו תוקפים אוטובוסים עם אוהדי היריבה?

תנועות האולטראס של זניט דווקא חבות את קיומן לאוהדי ספרטק, כך למשל תנועת האוהדים "מגזר 33" הוקמה בהשראת מועדון האוהדים של ספרטק ועד שנות ה־90 שררה דווקא אהדה בין שתי המחנות.

השנים האחרונות של ברית המועצות הפכו לקשות מאוד עבור זניט. הקבוצה התדרדרה מהליגה הבכירה לראשונה, מהליגה ראשונה לשנייה. רק קריסת ברית המועצות החזירה את פטרבורג לאליטה של ​​הכדורגל הרוסי. עם זאת, לא לזמן רב: בעונת 1992 הקבוצה נכשלה כישלון חרוץ. אלא שאפילו אז, ספרטק שלחה למשחק מול זניט את ההרכב המשני שלה והפסידה והתבוסה הזאת הייתה ההפסד היחיד של האדומים-לבנים באליפות רוסיה הראשונה.

קרוב לוודאי שדווקא ארועי שנת 1996 היו נקודת המוצא. ודמות המפתח, כנראה, צריכה להיחשב פאבל סדירין. כאשר בדצמבר 1994 המאמן חזר לזניט, שהייתה במקום ה־13 בליגה הראשונה באותה עונה, הוא גיבש מיד את סדרי העדיפויות שלו: "באתי לכאן כדי להגיע לליגה העליונה ולנצח את ספרטק." בשנה שלאחר מכן זניט זכתה בכרטיס ההעפלה לליגה הבכירה וב־1996, במפגש הראשון, ניצחה את האדומים-לבנים. באותו רגע, כאשר סאדירין השמיע את הביטוי שלימים הפך לביטוי היסטורי, ספרטק של אולג רומנצב הייתה אלופת רוסיה כבר שלוש עונות רצופות ולהביס את ספרטק באותן שנים היה דבר כמעט בלתי אפשרי. בטח לקבוצה שאך זה עלתה מהליגה הראשונה.

סאדירין גיבש יחס מיוחד לספרטק מאז 1984. מוקד קמפיין האליפות הראשון של זניט היה הניצחון על ספרטק. לפני המשחק, שהתקיים באצטדיון לוז'ניקי באוגוסט, זניט וספרטק חלקו את המקום הראשון: המנצחת במשחק הייתה פותחת פער. המוסקבאים נחשבו לפייבוריטים, אך זניט הצליחה לנצח בזכות דרמה גדולה שכללה שלושה שערים, פנדל, הרחקה ושער מכריע שנכבש בהרכב חסר. לאחר הניצחון ההוא, זניט האמינה שהיא יכולה לזכות באליפות.

12 שנים אחר כך, הניצחון על ספרטק, התרחש גם במוסקבה. ובנובמבר בפטרבורג נראה שקרה משהו שבמידה מכרעת הניח את המסורת הנוכחית של היריבות בין המועדונים. במחזור האחרון של אליפות 1996 ספרטק, שהתמודדה על המקום הראשון עם אלניה, יצאה למשחק מול זניט ונזקקה לניצחון. אלניה האמינה בזניט. לא פחות מכך גם כי נותנת החסות של זניט הייתה אז חברת בלטיקה, שבראשה עמד איש העסקים ממוצא אוסטי, טיימורז בולוב, בעל קשרים למועדון אלניה. אבל זניט הפסידה ואיבדה את סאדירין ובהמשך את בלטיקה.

היחסים בין אוהדי זניט לאוהדי ספרטק לא היו תמיד מתוחים כמו עכשיו ונהוג לייחס את תחילת היריבות לעימות אלים שהתרחש בכביש המהיר שצ'לקובסקוי במוסקבה ב־30 באוגוסט 1997, בו לקחו חלק יותר מ־1,500 איש. מאז, הרגשות שכחו מעט, אך לפעמים מתלקחים במרץ מחודש. בין אם באצטדיון או מחוצה לו.

בתחילת המאה החדשה, איש בסנקט פטרבורג לא הטיל ספק איזו קבוצה היא היריבה העיקרית של זניט. ספרטק במחצית השנייה של שנות ה־90 זכתה באליפות אחרי האליפות, הצליחה בתחרויות האירופיות ושחקניה היוו את הבסיס לנבחרת הלאומית. למרות כל זאת, זניט כמעט בכל שנה הצליחה להרגיז את ספינת הדגל של הכדורגל הרוסי.

בעיני תושבי פטרבורג, הקבוצה האדומה-לבנה הפכה לסמל של הבירה העשירה, אשר באמצעות המדינה או איזשהו אוליגרך משיגה הצלחה בספורט. אירוני שדווקא טענות כאלה מופנות כעת למועדון זניט שממומן על ידי תאגיד גזפרום הממשלתי. היריבות העמיקה עם מעברו של ולדימיר ביסטרוב מסנקט פטרבורג למוסקבה והופעותיו המוצלחות נגד חברי קבוצתו לשעבר. מעברו של ארטיום דזיובה מספרטק לזניט, ב־2013 והצלחותיו שלו מול ספרטק, רק ליבתה את האש עוד יותר. השנה נוספה לכך העובדה שחלוץ זניט אלכסנדר קוקורין עבר לספרטק וכי בנו של אנדריי ארשבין (כוכב זניט) מתאמן באקדמיה של ספרטק.

המשחק בין השתיים הפך איכשהו באופן בלתי מורגש ל"קלאסיקו" הרוסי. משחק שחשוב בפני עצמו, ללא קשר למיקום הקבוצות בטבלה. יריבות רב-שכבתית, בו אף אחד לא באמת זוכר איך הכל התחיל, אבל יודע בבירור שמעברו השני של המגרש והיציע יש יריבים נצחיים שחייבים להכות בהם שוב ושוב.

בעונת 2017/2018 העימות בין הקבוצות כונה באופן לא רשמי בשם "הדרבי האיטלקי", משום ששני המאמנים היו איטלקים: מאסימו קאררה בספרטק ורוברטו מנצ'יני בזניט. במשחק המחזור הראשון, שהתקיים באוגוסט 2017, הובסה ספרטק על ידי חניכיו של מנצ'יני בתוצאה 1:5, במשחק שנותר חקוק בזכרון האוהדים.

מאז 2007, ספרטק ניצחה 6 משחקים בלבד מתוך 30 בסך הכל וספרטק גם לא מצליחה לנצח בפטרבורג מאז 2012. אם בהתחלה היה נראה שלאדומים-לבנים אין מזל רק באצטדיון "פטרובסקי" הישן, אז אחר כך התברר שגם בגזפרום ארנה, האצטדיון החדש של זניט, אין למוסקבאים מזל.

למשחק ביום רביעי, זניט מגיעה כשהיא מוליכת טבלת הליגה עם 38 נקודות ב־18 משחקים. ספרטק (35) במקום השני. ואחרי שספרטק הפסידה בשבת במפתיע לסוצ'י, היא תבוא עצבנית במיוחד. וכמו שתיאר זאת קפטן ספרטק, גאורגי דז'יקיה, "המשחק שלנו מול זניט יהפוך לנקודה שמנה בשנה הקשה הזו, שלדעתי השפיעה על כולם בצורה כזו או אחרת… כמובן שזה יהיה משחק נהדר ואני בטוח שהוא יהיה נהדר."

עבור האוהדים, מאמן זניט סרגיי סמאק יכול לחרב את קמפיין ליגת האלופות ולהיכשל בליגה, אך לא להפסיד לספרטק. הפסד מול המוסקבאים כמוהו כירידת ליגה וזה עלול לעלות לו בפיטורים והוא מודע לכך היטב.

קצת סטטיסטיקה:

• המפגש הראשון: לראשונה, זניט, שנודעה בשם סטלינץ, פגשה את ספרטק ב־8 באוגוסט 1936. משחק שמינית גמר גביע ברית המועצות נערך באצטדיון לנין (כיום – "פטרובסקי") ואסף 15,000 צופים.
• גמר ראשון: בשנת 1939, זניט (עדיין כסטלינץ), שערכה את הופעת הבכורה בליגת העל הסובייטית שנה לפני כן, הגיעה לראשונה לגמר גביע המדינה, שם נפגשה שוב עם ספרטק והפסידה שוב. בנוכחות 65 אלף צופים באיצטדיון דינמו במוסקבה, ספרטק ניצחה 3:1. חמש שנים לאחר מכן נקמה זניט את נקמת הגביע והביסה את ספרטק בדרך לגביע הראשון שלה. לשם כך השחקנים נאלצו לשחק שני משחקים ביומיים, ורק במשחק השני הפטרבורגים היו חזקים יותר.
• הקבוצות נפגשו 157 פעמים, מהם זניט ניצחה 47 משחקים, ספרטק ניצחה ב־44 משחקים ועוד 66 מפגשים הסתיימו בתיקו.
• במשחק האחרון ביניהן, במחזור ה־10 שנערך באוטקריטיה ארנה במוסקבה, המשחק הסתיים בתיקו 1:1.
• הפעם האחרונה שספרטק ניצחה את זניט במפגש רשמי היה ב־27 בנובמבר 2017 בתוצאה 3:1.
• ב־1992 ספרטק ניצחה את זניט בתוצאה 4:0
• בעונת 2016 זניט ניצחה את ספרטק פעמיים (5:0, 4:2) ובעונת 2017/2018 ניצחה 5:1.
• הן נפגשו 4 פעמים בלבד בגביע הרוסי: 3 מהם ברבע גמר, בפעם האחרונה הן נפגשו בחצי הגמר ב־19 ביולי 2020, במשחק שבו זניט ניצחה 2:1 והמשיכה לזכייה בגביע הרביעי שלה.