"הכי טוב להיות חלוץ. אם אתה מחמיץ חמש פעמים ואז מבקיע, אתה גיבור. שוער יכול לשחק בצורה יוצאת דופן כל המשחק, ואז לתת לכדור אחד להיכנס… ואז הוא רשע"
// איאן ראש
אין כזה דבר שוער מושלם. בדיוק כמו שאין כזה דבר אדם מושלם. גם הגדולים ביותר טועים, בופון וקסיאס, דה חאה ואליסון, אפילו דינו זוף ולב יאשין, ולמרות שלמזלם המדיה לא הצליחה לשמר את אותן טעויות, אין ספק שהיו כאלו. ישנם שוערים שטעויותיהן הלכו לפניהם ועיצבו את הקריירה שלהם, לטוב ולרע, לרוב לרע.
ה"בירטוזים" של פביאן בארטז או המשחק הבלתי נשכח של לוריס קאריוס בגמר ליגת האלופות לא ייעלמו מדפי ההיסטוריה ויישארו בתודעה הרבה יותר מעצם ההישגים של אותם שוערים. כי אלו הם חייהם של שוערים, בהם המרחק בין הר האוורסט לים המלח הוא מספר סנטימטרים בודדים. סיפורו של מואז חאסן, שוער טוניסיה, הוא כנראה התמצית המזוקקת לכך, ובו מיוצג התפקיד הקשה ביותר על מגרש הכדורגל, מקצועית ומנטלית.
מואז חאסן נולד בשנת 1995 בעיר פרז'וס שבדרום צרפת, בה נולדו כדורגלנים בדמות אדיל ראמי ולאבין קורזאווה, להורים ממוצא טוניסאי. כבר מגיל 10 החל את דרכו במחלקת הנוער של סטאד רפלואה מהעיירה השכנה בתור שוער. משם המשיך לקבוצת עיר הולדתו ובגיל 15 הגיע למחלקת הנוער של ניס – אחת ממחלקות הנוער האדירות של צרפת, בה המשיך להרשים ואף קיבל זימונים לנבחרות הנוער של צרפת. חאסן היה בסגל הנבחרת שהגיעה לגמר אליפות אירופה עד גיל 19 ב-2013 לצד שמות כמו איימריק לאפורט, אדריאן ראביו ואנטוני מרסיאל, אך לא שיחק דקה.
בתחילת עונת 13/14 הגיע רגע השיא הראשון בקריירה הקצרה של חאסן. לאחר שישב מספר משחקים על הספסל בסוף העונה הקודמת ובתחילת אותה עונה, מקבל חאסן את הזדמנות חייו. דויד אוספינה, שלימים נהיה שוער ארסנל ונאפולי, ובאותו הזמן היה השוער הבכיר של ניס, נפצע, וחאסן קיבל את הצ'אנס ממאמנו קלוד פואל לפתוח במשחק הליגה מול נאנט. היכולת של הצעיר בן ה-18 באותו משחק היוותה אבטיפוס לעתידו, כאשר לצד עצירות אדירות היו גם קבלת החלטות משונות וגורליות. ניס הפסידו את המשחק 2-0, וחאסן שב להמתין על הספסל. באותה עונה קיבל חאסן עוד מספר הזדמנויות, כולל בגביעים, אך לא הצליח לשמור על שער נקי, ובעיקר, לא הצליח להימנע מטעויות.
תחילת עונת 14/15 הייתה נקודת מפנה בקריירה של חאסן. דויד אוספינה עזב לארסנל והשוער הצעיר, בן 19 בלבד, ירש את חולצתו עם הספרה 1 וגם קיבל מקלוד פואל את האמון ואת המקום בהרכב הראשון. חאסן פתח ב-30 משחקי ליגה באותה עונה, גילה יציבות סבירה אך עדיין מדי פעם גלשו להן טעויות בלתי מחויבות שגרמו להוצאתו מההרכב בחלק מהמשחקים. ניס סיימה עונה בינונית במקום ה-11 ובאותו הזמן חאסן קיבל גם את ההזדמנות במדיה של הנבחרת הצעירה של הטריקולור במוקדמות אליפות אירופה.
העתיד של חאסן באותה נקודה נראה ורוד מאוד. בתחילת עונת 15/16 ניס התחזקה במספר שחקנים כשרוניים ומטרות הקבוצה השתנו בהתאם, חאסן לא יועד להיות השוער הראשון אך כבר במשחק הראשון של העונה, בעקבות פציעה של השוער המנוסה סימון פופלין, נכנס לשער. הוא אמנם חטף שני שערים, אחד אף באשמתו הישירה והפסיד במהפך למונאקו, אך פואל המשיך להאמין בחאסן, שנשאר בשער גם במשחקים הבאים. עד שהגיע המחזור ה-15, ובו, במשחק חוץ בטולוז קיבל חאסן אדום ישיר, ובמקומו נכנס יואן קרדינל, בן טיפוחיו החדש של פואל. קרדינל נשאר בשער, ועבור חאסן זה היה משחק הליגה האחרון בו פתח במדי ניס. הוא אמנם פתח במשחקי גביע הליגה והגביע הצרפתי, אך הפסיד בשניהם, בפנדלים.
בעונה שלאחר מכן, 16/17, עבר פואל לאמן בסאות'האמפטון ומאמן ניס החדש, לוסיאן פאבר, בישר לחאסן שהוא לא בתוכניותיו כאשר הביא שוער נוסף, וולטר בניטז. חאסן איבד במהרה גם את המקום בספסל, ובינואר קיבל הזדמנות להתאחד עם המאמן שקידם אותו ויצא להשאלה בסאות'האמפטון.
גם אצל הסיינטס, דקות המשחק לא הגיעו, ועל אף חימום הספסל באצטדיונים המוכרים של הפריימר ליג, חזר חאסן לצרפת בבושת פנים. לאחר שהבין שבניס לא יקבל דקות משחק נדד השוער בהשאלה נוספת, הפעם לעולה החדשה לליגה השנייה, שאטרו. חאסן המשיך לייצר עצירות משובחות לצד "בירטוזים", אך זה לא מנע מההתאחדות הטוניסאית לפנות אל השחקן, ולשכנעו להצטרף לנבחרת שזה עתה העפילה לגביע העולמי ולהתחרות על אפודת השוער הראשון.
חאסן קפץ על ההזדמנות בשתי ידיים והצטרף לנבחרת. הוא התחבב על האומה הטוניסאית במהרה כאשר במשחקי ההכנה שלפני הטורניר היה מזייף פציעה במטרה ששחקני הנבחרת יקבלו הזדמנות להגניב אוכל מהספסל ולשבור את צום הרמאדן. הכול החל להתגבש לקראת אירוע אחד, רגע השיא בקריירה של הצרפתי הצעיר, משחק הפתיחה במונדיאל מול אנגליה. חאסן ידע שמשחק שכזה יוכל לסדר לו את המשך הקריירה. עשרות מיליוני צופים, סקאוטרים ומאמנים מרחבי אירופה שיוכלו לגלות את ה"איש שעצר את אנגליה".
חאסן אכן עצר, אך כעבור 3 דקות בלבד, נחת לא טוב על כתפו באחד מזינוקיו ונפצע. הוא לא ויתר, והמשיך להיאבק בכאבים ככל שיכל, עד שהגיעה הדקה ה-11 ובה סיפק את אחת מעצירות הטורניר אך מיד לאחריה גם ספג את השער הראשון מהארי קיין. מגיבור ללא כלום – ברגע. שוער. את כאב הלב והדמעות לא הצליח חאסן להסתיר, ומיד לאחר השער הוחלף על ידי יריבו וחברו המקצועי פארוק בן מוסטאפה (ניתן לראות את מהלך הדברים בדקה הראשונה בסרטון המצורף למטה). חאסן לא חזר לשער במהלך אותו מונדיאל ולא מצא לעצמו קבוצה חדשה לעונת המשחקים האחרונה, בה שימש כשוער שלישי בניס, ללא הופעה אחת אפילו על ספסל המחליפים.
וכעת נגיע לימינו אנו ולסיפור אליו התכנסנו. פארוק בן מוסטאפה, שוער שבאב הסעודית, הוביל את נבחרת טוניסיה במוקדמות אליפות אפריקה כאשר חאסן, המתאושש מפציעה זומן על ידי המאמן החדש אלן ג'ירס הצרפתי, אולי זכר להיכרותו מהכדורגל הצרפתי. במשחק הראשון בטורניר, טעות אומללה של בן מוסטאפה אפשרה לאנגולה לכבוש שער ולהוציא תוצאת תיקו מטוניסיה העדיפה. ג'ירס ביצע את המהפך במשחק הבא, וכמו במונדיאל, רק להפך, לקח חאסן את מקומו של בן מוסטאפה בשער של הנשרים מקרתגו.
טוניסיה אמנם לא שיפרה את היכולת, אך חאסן שהיה גם המצטיין במשחק מול מאוריטניה, עזר לנבחרת להעפיל לשמינית הגמר. שם, במפגש מול גאנה, סיפק חאסן מופע בלהות שכלל ספיגת שער עצמי בתוספת הזמן והובלת המשחק להארכה. במהלך משחק גמר גביע הליגה באנגליה, התעוררה סערה ענקית כאשר מאמן צ'לסי מאוריציו סארי ביקש להחליף את השוער קפה אריזבלגה בווילי קבאז'רו לקראת דו קרב הפנדלים, קפה סירב, בלאגן התרחש במגרש ובסופו של דבר צ'לסי הפסידה את הדו-קרב כאשר קפה עומד בשער.
בדקה ה-120 במשחק שמינית הגמר באליפות אפריקה, נתבקש פארוק בן מוסטאפה על ידי המאמן ג'ירס להיכנס לקראת דו-קרב הפנדלים. מואז חאסן ראה איך פעם נוספת חלומו נגוז, פעם נוספת מירור בבכי, פעם נוספת חילוף על ידי בן מוסטאפה ופעם נוספת חאסן מפספס את הצ'אנס הגדול. על אף התחנונים לא לבצע את החילוף (ניתן לראות בסרטון המצורף למטה), החילוף התבצע, והשתלם, כאשר בן מוסטאפה עוצר את אחד הפנדלים ומעלה את טוניסיה לרבע הגמר.
בשלב רבע הגמר מול מדגסקר, חאסן חזר לשער והוכיח למאמנו שמקומו שם, כאשר הנבחרת מציגה משחק נהדר, מנצחת 3-0 ומעפילה לחצי הגמר מול סנגל, שם הקארמה כבר חגגה, ובענק. 5 דקות בלבד לאחר החמצת פנדל מבישה של הטוניסאים זכו הסנגלים לפנדל בעצמם. מצלמה אחת כבר מתמקדת בבן מוסטאפה על הספסל, השנייה על פניו הלחוצות אך המתרגשות של חאסן, והמתח גועש.
היריבות שהייתה נראית לעין בין השוערים התבררה כספורטיבית בלבד כאשר מהספסל ניתן היה לראות את בן מוסטאפה מסמן לחאסן להיכן לזנק (החל מ8:30 בסרטון המצורף למטה) וכאשר חאסן מצליח להדוף את הפנדל בזינוק אדיר לאותה פינה שסימן לו חברו, שאגות שמחה מובעות בשתי המצלמות שתיעדו את הדרמה. אך כמו שכבר למדנו מהקריירה של מואז חאסן ושוערים אחרים, על כל עלייה מגיעה ירידה כואבת בהרבה.
המשחק נכנס להארכה, שם קורה הרגע האכזר מכל. בעיטה חופשית לסנגל, חאסן יוצא אל כדור יחסית פשוט (החל מ9:40 בסרטון), מפספס אותו בשלומיאליות והוא ניתז מראשו של אחד משחקניו היישר אל הרשת, מצלמה אחת על פניו האומללות וההמומות של חאסן, השנייה על פארוק בן מוסטאפה האדיש על הספסל. טוניסיה מפסידה את חצי הגמר, חאסן חווה השפלה פעם נוספת, והעתיד לבוא עוד לפנינו.
"בכל שוער חייב להיות אלמנט של שיגעון" אוליבר קאן
מואז חאסן כרגע פותח את עונת 19/20 כאשר הוא ללא קבוצה (אם למישהו יש קשרים מתאימים, זה הזמן). לצערו הרב, במהלך הקריירה שלו, הטעויות והמזל הרע תפסו מקום גדול בהרבה מהיכולות הטובות. אך כפי שניתן ללמוד על האדם, נראה שלא יוותר בקלות, וימשיך לחפש אחרי רגעי התהילה שלו בכל מקום שיתאפשר לו.
"אין שום דבר שיגרום לנו להרגיש מבוישים" אמר חאסן בראיון לטלוויזיה לקראת המשחק מול גאנה בשמינית הגמר. הוא אמנם דיבר על נבחרתו, אך גם על עצמו. טעויות הן דבר הקורה לכולם ורק לאמיצים וה"משוגעים" שמשלימים ולא מתביישים בהן הסיכוי להתגבר עליהן מבחינה מנטלית. בין אם אתה שוער, שוער מחליף, שוער שלישי או כל אדם בעולם, בכולנו צריך להיות קצת מואז חאסן.
לפרק #107 – על תפקיד השוער (עם איתמר ניצן)
כתבה מעניניית