מכבי תל אביב בעיצומה של עונה נהדרת, יש שיגידו שאולי אפילו בעיצומו של מסע לעבר צלחת האליפות שכל כך חסרה לאוהדים בקריית שלום, אז החלטתי שהעונה אני חייב להרגיש חלק מהמסע ולכתוב על הקבוצה (משהו שאני לא עושה כמעט). הפינה "כך היינו" תעסוק דווקא ביריבותיה של מכבי תל אביב ובמשחקים מולן לאורך השנים, איך היא התמודדה במשחקים הללו, ומה צפוי לנו במחזור הקרוב. אז בואו נתחיל.
קצת על היריבה
היריבה הראשונה שתקבל את הכבוד ותפתח את הפינה היא יריבה עיקשת במיוחד שעשתה לא מעט צרות לאורך השנים לצהובים מתל אביב, במיוחד במגרש הצפוני ביותר בליגת העל, האצטדיון בק"ש. עירוני קריית שמונה מחזיקה במאזן מפתיע במיוחד של, שימו לב, 4 ניצחונות, 4 תיקו ו-2 הפסדים בלבד לצהובים כחולים במגרשה הביתי (מאז תחילת העשור). סגנית האלופה מתקשה מאוד באצטדיון העירוני בקרית שמונה (33% הצלחה ב-8 השנים האחרונות), בדרך כלל היא מגיעה לשם כשהמגרש מוצף מים, כשמזג האוויר הוא לא אידיאלי וכשקריית שמונה נמצאת בכושר טוב.
מפגשים זכורים
לי אישית זכורים כמה משחקים מאכזבים של הצהובים. הראשון הוא הפסד 1:2 בעונת 2011/12, כשאיווניר על הקווים. הצהובים יצאו לק"ש כשהם בעיצומה של פתיחת עונה נהדרת עם כמה צעירים שמקבלים הזדמנות ולוקחים את הצ'אנס בשתי הרגליים: עומר ורד, רפי דהן, מושיקו לוגסי, רועי קהת, דור מיכה, מונאס דאבור, מוסא קונאטה וגם גיא חיימוב, שהיה אז שוער צעיר ולא מוכר. מכבי ניצבה אז במקום הראשון וגם פתחה טוב את המשחק כאשר עלתה ליתרון משער נגיחה של רוברטו קולאוטי (מבישול של מי אם לא, מיכה), אך בהמשך נחלשה מאוד וספגה 2 שערים מרגליהם של אחמד עאבד ושלומי אזולאי. היה זה ההפסד שבעצם התחיל את המפולת של הצהובים ששוב סיפקו עונה מאכזבת למדי עבור האוהדים שלהם. תאמינו או לא, אבל ק"ש סיימה את העונה עם אליפות היסטורית כשבמדיה מככבים שחקנים כמו אלעד גבאי, שיר צדק, איתן טיבי, ברק בדש, אדריאן רוצ'ט, שמעון אבוחצירא ודויד סולארי.
המשחק השני שנחרט לי בזיכרון הוא ה2:2 בעונת 2013/14, כשאחד המאמנים הגדולים שנחתו פה, פאולו סוזה הפורטוגלי, הוא האיש שמאמן את הצהובים. המשחק היה מלא באירועים וכלל תצוגת תכלית של ערן זהבי עם צמד אדיר, שלא הספיק לאור טעות גדולה של איתן טיבי ושל השוער הספרדי חואן פבלו. עוד כיכבו באותו משחק: גל אלברמן עם אחד ממשחקיו הטובים במדי מכבי תל אביב, אדריאן רוצ'ט (שער השוויון הראשון) וגיא חיימוב.
המשחק השלישי שעלה בזכרוני כשחשבתי על משחקים מול ק"ש, הוא הניצחון 1:3 בעונת 12/13, עונת אליפות של הצהובים אחרי עשר שנים שחונות. באותו משחק כיכבו משה לוגסי, מונאס דאבור וראדה פריצה עם צ'יפ יפהפה מעל דני עמוס. גם אחד, ערן זהבי, כבש בפנדל. אחרי המשחק הזה האוהדים הצהובים ידעו שהעונה צלחת האליפות נוסעת לקריית שלום.
המשחק האחרון שזכור לי הוא הפסד נוסף של הצהובים, 1:2 במשחק שהצהובים אמנם שלטו בו אך נכנעו לתצוגת תכלית של חניכיו של ברק בכר. רוג'רס קולה פתח את החגיגה עם שער ביזארי לאחר כדור חוץ תועה, קהת הכפיל במתפרצת יפה של הצפוניים, זהבי רק צימק בפנדל. בתווך הצהובים הספיקו להחמיץ לא מעט, איגיבור וזהבי היו אלה שלא הצליחו למצוא את הרשת (זהבי עם 2 משקופים, איגיבור עם קורה). בצד השני דויד מנגה (משחק פנטסטי שלו) ורועי קהת הרבו להחמיץ.
מה צפוי לנו הערב
מכבי תל אביב בדרך כלל מתקשה במגרשים קטנים וצפופים, וכמו שהבנתם, במיוחד במגרש בק"ש. תוסיפו לזה מזג אוויר לא אידיאלי ואת חיים סילבס שיחנוק את הצהובים עם מערך שלושת הבלמים שלו, וקיבלתם משוכה גבוהה במיוחד איתה סגנית האלופה תצטרך להתמודד.
מכבי תצטרך למצוא פתרונות נגד הצפיפות של ק"ש ומי שיכולים לעזור לה בכך, אלו הם דור מיכה, אלירן עטר ועומר אצילי. הראשון יצטרך למצוא שחקן פנוי בין ים שחקני ההגנה של סילבס, כמו שרק הוא יודע, השני יצטרך לספק דריבלים איכותיים באחוזים גבוהים כדי לפתוח את הפלונטר וכמובן, לנסות לכבוש והשלישי פשוט להניף את רגל שמאל כמו שהוא עושה בשבועות האחרונים.
ההימור שלי:
לאור תוצאות העבר של הצהובים במגרש הצפוני, והכושר הנוכחי של 2 הקבוצות, אני מהמר על 1:2 דחוק של הצהובים
