הסינדרלה של יורו 2016 ו (סוג של) קוטלת ענקיות במוקדמות מונדיאל 2018, איסלנד, כבר לא נבחרת אלמונית עם 0 ציפיות, אבל ב"זכות" הגרלה לבית המוות, שוב אין הרבה מאמינים ביכולת של האיסלנדים לעשות את מה שהם כבר הוכיחו שהוא אינו בלתי אפשרי.
מוקדמות יורו 2016: איסלנד המזערית מעפילה לטורניר הגדול הראשון בתולדותיה על חשבון, בין היתר, הולנד. בטורניר עצמו שיחקה איסלנד בבית ו' שכלל את פורטוגל, הונגריה ואוסטריה. הסיכויים, כפי שאתם זוכרים, היו קטנים, אבל האיסלנדים הקשו על הפורטוגלים ועל ההונגרים, ולבסוף הצליחו לנצח את אוסטריה בדקה ה-94, מה שהוביל להעפלה סנסציונית לשמינית הגמר.
בשמינית הצליחו הויקינגים לעבור גם את אנגליה, מולדת הכדורגל, משערים של סיגתורסון וסיגורדסון (לא מקנא בשדר שישדר אותם במונדיאל הקרב) והחגיגה הגיעה לשיא שאף אחד לא דמיין.
ברבע הגמר הפסידה 5:2 לצרפת, אך זה לא שינה כלום. האיסלנדים עשו היסטוריה, וציפו למוקדמות המונדיאל בכיליון עיניים, כשהבית שלהם כלל את קרואטיה, אוקראינה וטורקיה. למרות היריבות והסיכויים הנמוכים על הנייר, שוב הרשימה ועם מאזן של שבעה ניצחונות, תיקו אחד ושני הפסדים בלבד עלתה למונדיאל בפעם הראשונה.
"בית המוות"
איסלנד הוגרלה לבית ד' במונדיאל ברוסיה, שכולל את ארגנטינה, ניגריה וקרואטיה (עוד פעם הם), במה שמוגדר ע"י רבים כבית המוות של שלב הבתים בטורניר.
כמו תמיד, על הנייר הסיכויים של איסלנד להעפיל מהבית נמוכים מאוד, אבל הם הוכיחו לנו ביורו שהכל אפשרי. מהקור של איסלנד הצפונית הם ילכו לקיץ הנעים והקריר של רוסיה וינסו להפתיע נבחרת גדולה כמו ארגנטינה. הפלוס הוא שאת קרואטיה הם מכירים מהמוקדמות וגם ניצחו אותם שם.
ברמה הטקטית, כדאי לשים לב לקישור של איסלנד שהינו חזק ומגוון הרבה יותר משאר העמדות והנבחרת מאוד תלויה ביכולת של החבר'ה במרכז השדה. אבל בואו ניתן מבט על מי שיוביל את האיסלנדים במונדיאל הקרוב:
שחקני המפתח:
גילפי סיגורדסון (28), אברטון, קשר: האיסלנדי היקר ביותר אי פעם, נרכש על ידי אברטון תמורת 40 מיליון יורו והגיע עם מטען של ציפיות. אברטון נתנה עונה חלשה, כשהאיסלנדי כובש 4 שערים, כולל הגול המדהים הזה:
4 שערים גם הספיקו לו להיות מלך השערים של איסלנד במוקדמות, אבל בנבחרת מאוד קבוצתית, הוא מעין ראשון בין שווים. הוא ניחן בדריבל טוב, בפיזיות, בעיטות לא רעות מרחוק, והוא מהווה את האיום הגדול ביותר על השער של האיסלנדים.
ארון גונארסון (29), קרדיף, קשר מרכזי: הקפטן של הנבחרת הפך לסוג של סמל בבירה הוולשית בה הוא משחק מאז 2011, כולל עונה בפרמייר ליג עם שער נהדר מול מנצ'סטר סיטי. מנהיג ולוחם חסר פחד עם יכולת הגנתית נהדרת. רוצים להגיע לשער? נסו לעבור אותו. קל זה לא יהיה.
בירקיר ביארנסון (30), אסטון וילה, קשר: שיחק עם באזל מול מכבי ת"א והפסיד במוקדמות ליגת האלופות. שחקן רב גוני שיכול להופיע בכל עמדה בקישור. בשוויץ קיבל יותר חופש לעלות למעלה, בוילה מתעסק יותר בעבודה שחורה. בנבחרת משתמשים בו לא מעט פעמים לסתימת חורים, אבל הוא כן כובש מדי פעם, עם 9 שערים ב-66 הופעות, כולל שניים ביורו 2016.
אלפרד פינבוגאסון, (29), אוגסבורג, חלוץ: ברזומה של פינבוגאסון יש בין היתר 53 שערים מתוך 65 הופעות עם הירנביין (סיים כמלך השערים של הליגה בהולנד), עונה פחות מוצלחת עם סוסיאדד ואליפות עם אולימפיאקוס, עד שהגיע לאוגסבורג. בעונה האחרונה היו לו בבונסליגה 13 שערים ב-19 הופעות בונדסליגה. חלוץ לא מהיר או חזק במיוחד, אבל עם סיומת ומיקום מצויינים שכנראה יהוו בעיות לא קטנות לבלמים כמו לוברן ואוטמנדי.
המאמן
כמו שכבר נוכחנו לדעת ביורו ובמוקדמות למונדיאל הנוכחי, איסלנד פחות מתבססת על טכניקה ויכולת אישית ויותר על רוח לחימה, קבוצתיות והשקעה – דברים שאליהם מטיף מאמן הנבחרת היימיר האלגרימסון בן ה-50. אדריכל השינוי והפריחה בנבחרת האיסלנדית, נמצא בתפקיד מאז 2013, כשלמד רפואת שיניים, ואחרי פרישה ממשחק בליגה המקומית החל לאמן דווקא בכדורגל נשים, בו בזמן שהוא משמש כרופא השיניים של כפר מגוריו. בקיץ סתימות החורים יצטרכו לחכות עד שיסתיים הטורניר.
איסלנד עומדת בפני חלום שמתגשם, מי האמין שהמדינה המכילה פחות מ-350 אלף איש תצליח לגדל דור כזה, שיקדם את הכדורגל בארץ הקרח והרי הגעש לרמות הגבוהות ביותר.
