בכדורגל אי אפשר לפספס תצוגת תכלית. לשלושער ושני בישולים יש הרבה רעש. טריפל דאבל, לעומת זאת, קורה בלחן משלו. עוד ריבאונד שמוביל לאסיסט במתפרצת, עוד חדירה נהדרת לסל ועוד אסיסט ועוד ריבאונד ולאט לאט אתה מתחיל לחבר את הצלילים ולהבין שמדובר כאן בערב שידברו עליו שנים.

ממבט ראשוני, שני ואולי אפילו שלישי במוצר שנקרא מכבי חיפה כדורסל 2019/20, עשוי להתקבל הרושם שמדובר בקבוצה שכפופה לקלישאה ולתבנית הכמעט קבועה עבור מועדונים בליגת העל שמחזיקים כוכב אחד שאיכותו בולטת משאר חבריו לקבוצה

הודות לניצחון נהדר (וג'יימס יאנג אחד...), 84:78 ברוממה על עירוני נהריה, שהפך אותה לאחת מ-5 הקבוצות היחידות בליגת ווינר סל ללא מאזן שלילי, מכבי חיפה סיימה אתמול (שני) את העשור עם חותמת ראויה שעושה כבוד לעשור שהיה המוצלח בתולדותיה.

הירוקים הפגינו במשחק את אותה העליונות והדומיננטיות עליה דובר כבר בטורים הקודמים ואותה כולם מצפים לראות ממועדון שלא שייך לליגה הזאת.

אז מסכמים ניצחון, למען השם? אני מרגיש כמו חזן צבאי שצריך לתקלט בטומורלנד, מה לי ולזה?

כמה חיכיתי למשחק הזה, וכמה לא האמנתי שככה הוא ייגמר. להוציא את הדרבי, המשחק מול קריית מוצקין בחוץ היה המשחק שהכי ציפיתי לו

קברניטי האולם בחיפה החליטו שהשנה, עקב הירידה הצפויה בכמות הקהל בגלל הירידה ללאומית, מספיק לפתוח רק מזנון אחד בכל האולם.

אז הפסדנו להפועל ואנחנו במאזן 2-0 כרגע. למרות הנמכת הציפיות שאופיינית לאוהדים הירוקים בצד הזה של העשור, אני עדיין מאוכזב מאוד. הבעיות שפירטתי בטור הקודם רק התעמקו בדרבי והוכיחו לי שאמנם אני לא מבין הרבה בכדורסל, אבל כן מבין בבעיות.

אוהדי מכבי חיפה, שבאים בהמוניהם לכל משחק בסמי עופר בשנים האחרונות, צפו בכישלונות רבים של קבוצתם האהובה, ולא זכו לנחת ממנה. למזלם, לאימפריית הכדורגל בעלת המשאבים הרבים וארון התארים הבלתי נגמר, יש גם אחות קטנה ופחות נוצצת, מכבי ״האנטר״ חיפה