בזמן שהעולם מתמודד עם הקורונה, וגם אוהדי הספורט מנסים למלא את החסר בתקופה שבה אין (כמעט) בכלל אירועי ספורט בעולם, ידיעה אחת יחסית עברה בשקט – ראדומיר אנטיץ', מאמן העבר הסרבי, הלך לעולמו לפני כחודש, לאחר מחלה, כשהוא בן 71. האיש היחיד בהיסטוריה שלא רק שאימן גם את ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד, אלא גם נותר אהוב בכולן ומוערך על ידי האוהדים. בטור הבא אנסה לגעת בנקודות המשמעותיות בחייו.

בפרק #128 התארח מאמן הפועל תל אביב, ניסו אביטן, לשיחה בגובה העיניים על תפקיד המאמן.

בפרק #116 - אירחנו את את המאמן המסקרן אייל לחמן -  היה סופר מעניין והסיפורים לקראת הסוף - קאלט!

לאחר כעונה וחצי בברצלונה תחת הדרכתו שכללו זכייה באליפות ספרד (עם הפסד ליגה בודד) וזכייה בגביע הספרדי, מעט מאוד אנשים יכולים להתווכח עם הצלחתו של המאמן הבאסקי.

הרצוג הוא בעצם הבריון של בית הספר שביום הראשון של חטיבת הביניים עשה לנו וודג'י והשפיל אותנו מול כל הכיתה, ואז בכיתה יב' גנב לנו את מלכת השכבה במסיבת סיום.

קשה להתעלם מהביקורות שצצות להן בכל מקום בשנה האחרונה, ובייחוד בחודש האחרון, כלפי שאלת תרומתו של ההולנדי של מכבי תל אביב

אחת הגדולות של מאמני הכדורגל היא להודות שנדרש שינוי בקבוצה, ולבצע אותו בצורה הטובה והיעילה ביותר. אפשר לעשות שינוי בעזרת רכישה ומכירה של שחקנים בסגל הקבוצה או על ידי שינוי מערך הקבוצה - שמדמה בעצם את סדר הצבת ההרכב על כר הדשא במהלך המשחק.

הרגשתי צביטה בלב בעקבות הריאיון של עופר רחימי, מאמן מכבי חיפה בכדורסל, אחרי עוד הפסד בשרשרת, והפעם ביום ראשון האחרון מול מכבי ת"א. אני מניח שרובכם לא ראיתם אותו

ביום שני האחרון הודיעה ההתאחדות הבריטית על מינויו של אחד הסמלים הגדולים של הכדורגל הבריטי, ראיין גיגס, לתפקיד מאמן נבחרת ווילס

באקלים המזרח תיכוני, נראה שהמנהל מקצועי שהופך ביום בהיר אחד למאמן והמאמן שביום בהיר אחר הופך למנהל מקצועי, הם תופעה שבשגרה ולצערנו, כמעט תמיד מתלווה סוף ידוע מראש.