הסידרה הנהדרת על מייקל ג'ורדן מגיעה לסיומה עם אליפות שישית וסיפורים נהדרים

הפרק השביעי של ה"ריקוד האחרון" התמקד ביחסו של ג'ורדן לחבריו והסתיים באופן דרמטי

השבוע שודרו פרקים חמש ושש, שלצד הדאנקים והאליפויות, מאפשרים הצצה מרתקת לסיפור ההימורים של ג'ורדן, ולדילמה שהיתה לו כנראה בין המעורבות העסקית עם נייקי לחוסר המעורבות החברתית שלו.

הסידרה החדשה על ג'ורדן והבולס נותנת לנו רגעים נפלאים וזווית אחרת על הקבוצה והחיים

מה עיצב את מייקל ג'ורדן לכזו אגדה, שכל הזדמנות להיזכר (ולהציץ בדברים שאולי לא נחשפו בעבר) ברגעי השיא שלה קוסמים לכל כך הרבה? הנה כמה אופציות:

בימים בהם אין לנו ספורט ובמיוחד לא נ.ב.א, זו הזדמנות מצויינת לסקור את קבוצות הליגה שמעולם לא זכו באליפות. חלקן אפילו לא היו קרובות לכך.

"נוסטלגיה היא התרפקות על העבר, כשם שהתקווה היא התרפקות על העתיד." אבל מועדונים שאין להם שום דבר חוץ מנוסטלגיה (ובחלק מהמקרים גם את זה אין ממש), מה כבר נשאר להם?

חודש וכמה ימים לתוך עונת 2019-2020 בנ.ב.א, יש כמה דברים שכבר ברורים ומעבר לדברים האלה, יש עוד כמה אנקדוטות ששווה לשים אליהן, כשמנסים כבר עכשיו לחשוב על אלו קבוצות אפשר לוותר כבר בדיוני מאבק אליפות.

ההתבטאות של לברון עוררה סערה עצומה וגלי ביקורת, כולל מחאות אוהדים בהונג קונג. הרוב תקפו את לברון וטענו שהוא מגן אך ורק על האינטרס הכלכלי שלו בסין, ומן הראוי היה שיגן על דריל מורי ועל חופש הביטוי.

כבר כמה ימים שאני פשוט לא יודע מה לכתוב. התהפוכות בליגת הכדורסל הטובה בעולם הן אכן כאלה, תהפוכות. במשך 3 ימים העיניים שלי זזו מצד לצד, כמו בצפיה במשחק פינג פונג מקצועני.