הרשת געשה ומנהלי האתר הפצירו בי לפרסם, אז אני שוב במשרדי הקטן והמאולתר, מנסה לסתום את הגולל על שאלה שהונחה פתוחה ונותרה ללא מענה ראוי מצדי. האם מועדון הגדולות בכדורגל הישראלי סגור? או שיש מקום לדיון וויכוח.

בפרק 120, שהוקלט בתחילת השבוע לפני המשחק של סיטי בלסטר, אירחנו את האחד והיחיד שרון דוידוביץ מחבר הספר "אגדות דשא" ואת מי שמתחילת העונה הימר על אליפות לליברפול ומסקר את הקבוצה מדי משחק - עופר גולדמן.

הוחמצה כאן הזדמנות שככל הנראה לא תחזור, לפחות ב-25 השנים הקרובות. מצד שני, אפשר להסתכל על ההפסד של מכבי תל אביב גם אחרת.

לפני 15 שנה זה לא היה עוד יום חמישי רגיל, זה היה היום בו חשבתי שראיתי נס. קראו לזה "נס ז’לגיריס", אבל אני באמת עד היום משוכנע שראיתי שם התגלות אלוהית.

בפרק #114  המראיין הפך למרואיין וברק קורן ראיין את טמיר זוארץ ותם סולל אוהדי מכבי תל אביב לשיחה על העונה.

במהלך הכתבה אבחן את אותם גורמים שאפיינו את הצהובים לאורך כל העונה, ואסיים עם מבט קצר אל המבחן הבא של התל אביבים, מוקדמות ליגת האלופות.

נכון, זה כבר היה ברור תקופה. ידענו שזה מגיע, שזה שלנו, שזו רק שאלה של תאריך. אבל כשזה קורה באמת, זה מרגש וזה נפלא וזה מדהים וזה לא מתעכל.

דקה 34, אלי דסה מעביר כדור רוחב מדוד, ראש לבן פוגש בכדור והוא עף לרשת. נדב יעקבי קורע את האוזניים עם הצעקות של שמו של כובש השער (הפעם בצדק לשם שינוי), אבל אני לא צריך אותו בשביל לדעת – זה גול של ערן זהבי.

אני נשבע - הדרך מההיכל הצהוב-כחול למכונית בכחול-לבן מעולם לא הייתה ארוכה יותר, עצובה יותר, מתסכלת יותר.

"אבא, בא לי לבוא איתך". ככה התחילה היציאה שלי למשחק הליגה נגד הפועל באר שבע אי שם בדצמבר... נכון, אני אוהד טלויזיה, אבל מדי פעם מתפנק במשחקים, עדיף מהגדולים יותר.