קראתי את הכתבה של מיכל צורן ב"טיים אאוט" על התנהגותם הברברית של אוהדי מכבי ת"א ולא יכולתי לעצור את עצמי מלפרוק את עצביי על המקלדת

אם יש משהו שאנחנו, אוהדי הכדורגל בארץ יודעים ואוהבים לעשות זה מהומה על לא דבר ואין זמן טוב יותר מאשר פתיחת עונה בה רואים ניצוצות מלא אחת, לא שתיים, אלא ארבע (!!) קבוצות בליגה

כל אוהד כדורגל של קבוצה מצליחה מכיר את זה, מגיע רגע סיום העונה, או לחילופין רגע שיא של הזכייה בתואר, ואנחנו מתחילים לנסות ולהיזכר ברגעים הגדולים שהיו בעונה החולפת.

למה אני לוקח אתכם לטיול במורד סמטת הזכרונות? מכיוון שיש לי שריטה. יש שאומרים שריטה עמוקה. לשריטה שלי קוראים אלירן עטר. (הו, אלירן עטר) קשה לי להסביר איך זה התחיל.

עבדכם הנאמן ביצע מחקר מקיף בלא פחות מ-30 ליגות באירופה עם רשימה של כל האלופות מעונת 92/93' והלאה. בדקתי גם את הטווח הארוך של 26 שנים וגם טווח קצר יותר של העשור האחרון. 

השבוע אנחנו מקבלים מחזור אמצע שבוע מאוד מעניין ומכבי תל אביב תארח בנתניה את מ.ס אשדוד שיצאה לדרך חדשה תחת יובל נעים

בשבת הקרובה מכבי תל אביב תפגוש את הקבוצה ממלאבס, מכבי פ"ת, שהתחילה טוב מאוד את העונה אך לאט לאט הולכת ודועכת.

הזדמנות טובה לדרג את עשרת הישראלים המצליחים ביותר בליגת האלופות. כן, יש עשרה כאלה.

השאלה שחייבת להישאל היא - עד כמה ישחרר שחר מהאחיזה שלו במועדון, ויבין ששנות ה-90 הרחק מאחור.

הקיץ הראשון בעידן פוסט ג'ורדי קרויף מתאפיין ב"החלפת דיסק" במועדון הכדורגל של מכבי תל אביב. את שינוי התפיסה ניתן לראות בצורה חותכת ברבדים שונים ורבים.