היה נראה שמילאן עושה רכישות מעניינות, ועדיין בשביל לחזור להיות אימפריה המילאנזים היו חייבים להנחית איזה שם גדול, שיגיד ''מילאן חזרה''. שם גדול לא מביא רק קהל או מנויים, שם גדול זו חותמת על כך שמילאן שוב חזרה להיות האימפריה שכולנו זוכרים

אחרי שש אליפויות רצופות ושלושה דאבלים של הגברת הזקנה, המונח צרות של עשירים מקבל טוויסט. היעדר התחרות, הכשלונות האירופים של שאר הקבוצות וחוסר היכולת להתמודד כלכלית עם המכונה הביאנקונרית המשומנת העמידו את שאר הליגה בצל

עושה רושם שהבעלים הסיני של מילאן, יונגהונג לי, יחד עם מארקו פאסונה ומאסימיליאנו מיראבלי, הגיעו מוכנים למשימה ואין בכוונתם לנוח, עד שמילאן תשוב למקום אליו היא שייכת, לפסגת הכדורגל האירופאי

ישנם שני סוגים של מעברים בין קבוצות כאלה: כשהקבוצות שוות מבחינה מקצועית / תקציבית, מעבר פחות לגיטימי לטעמי, או מעבר בין קבוצות שאינן שוות בשאיפות - מקצועית וכלכלית. עסקת דונארומה, לכשתסגר אם בכלל, תכנס חד משמעית לסוג השני.

והנה, קצת יותר מ-20 שנה עברו ומילאן נמצאת בצד השני של המשוואה הזאת. אייאקס ההיא הייתה אלופת אירופה מכהנת וקבוצה גדולה גם ברמה ההיסטורית, ועדיין אף אחד לא הניד עפעף כשאף אחד מהשחקנים לא נשאר נאמן לקבוצה בה גדל.

הצעדת את הקבוצה לכל תואר אפשרי כמה וכמה פעמים: 8 אליפויות, 4 גביעים, 4 גביעי אלופות, 7 סופר קאפ ספרדי, 3 סופר קאפ אירופי, 3 אליפויות. גם בזירה האישית שברת כל שיא אפשרי

זה היה שער כל כך מושלם, כל כך פשוט, כל כך תכליתי, הכל ביחד.

כיום, כאשר בכל ליגה יש בערך קבוצה וחצי שמתחרות על האליפות, שחקן יכול לזכות ב-5 אליפויות ועדיין חלקו ברשימת הגדולים ביותר תוטל בספק.

כשמסתכלים על יובנטוס, לא רואים מקבץ קטן מוביל של כוכבים שסוחבים את הקבוצה, או כשרונות צעירים בעונה טובה. הרי, כל אוהד יובנטוס שיצטרך לענות על השאלה, מי השחקן הכי טוב ביובנטוס, פשוט לא ידע מה לענות

ניסיתי לבחור את השחקנים שפרשו, שאם יחזרו לשחק, היו עוזרים לקבוצותיהם יותר מכל רכש יקר