בס"ד

ליאונל מסי יהיה בן 30. עוד חצי שנה, זאת אומרת. רונאלדו כבר בן 32, זלטאן עם מקל הליכה וגם לואיס סוארס לא הופך לצעיר יותר (בן 30). קבאני, די מריה, אלכסיס, אוזיל, וולקוט, וידאל. כל אלה נמצאים סביב גילאי 28-30. דויד סילבה כבר בן 31. אנדרס אנייסטה תכף בן 33. אבל זה לא מרשם האוכלוסין כאן. אז לפני שאנחנו קוברים את כל השחקנים האלה, בואו ניגש לסיבה שלשמה התכנסנו.

**

האם מספר אליפויות הן מדד לגדולתו של שחקן?

סביר להניח שהתשובה מתחלקת לשניים. עד תחילת שנות ה-2000 רב הליגות באירופה היו תחרותיות להפליא, כל אחת ברמתה. לברקוזן, שטוטגארט, המבורג ודורטמונד הקשו את החיים על באיירן, יובנטוס, מילאן, אינטר, רומא, לאציו, פיורנטינה ופארמה יצרו צמרת ענקית בסריה אה, ברצלונה וריאל מדריד נאבקו בין השאר גם בוולנסיה, ריאל סוסיאדד, בטיס, סלטה ויגו ודפורטיבו לה קורוניה. בצרפת, לפני שליון ופ.ס.ז' ניכסו לעצמן את הליגה, הופיעו גם בורדו, מארסיי, ליל, נאנט וסט.אטיין ובאנגליה, כמו תמיד, לפחות 3 קבוצות שונות התחרו בכל עונה על האליפות, כאשר עוד 4-5 קבוצות משלימות חצי טבלה עליון מפחיד. שחקן ששיחק בתקופה ההיא וזכה ב-2 אליפויות, יכול לספר בגאווה על המורשת שלו ועל תרומתו לקבוצה האלופה. אפילו שחקנים מחליפים שלקחו חלק באליפויות האלה זכו לתהילת עולם.

כיום, כאשר בכל ליגה יש בערך קבוצה וחצי שמתחרות על האליפות, שחקן יכול לזכות ב-5 אליפויות ועדיין חלקו ברשימת הגדולים ביותר תוטל בספק.

שחקן שאת גדולתו אני מטיל בספק, למרות 15 תארים קבוצתיים ואינספור תארים אישיים שהשיג עוד לפני גיל 25, הוא ניימאר. 9 תארים קבוצתיים הוא השיג בברצלונה ב-3 שנים, מתוכם טראבל ו-2 אליפויות רצופות. שלא יהיה ספק, ניימאר שחקן ענק. כל מי שמגיע לברצלונה לפני גיל 23 הוא משהו מיוחד, לרב. 84 שערים ו-52 בישולים יש לו ב-3 וחצי עונות בקטאלוניה ונראה שזה לא ייעצר במספרים האלה. לא כל עוד מסי, סוארס, אנייסטה ושאר החברים בסביבה. אבל מספרים הם לא הכל ולא תמיד הם מספקים את התמונה המלאה. ניימאר סחף קבוצה ל-3 אליפויות רצופות, במסע שהחל בגיל 18. עם כל הכבוד לגדולתו כשחקן, הליגה הברזילאית היא לא הליגה החזקה ביותר והעובדה היא שרב הכוכבים עוזבים אותה בגיל צעיר מאד, ברגע שהגדולות של אירופה שמות עליהם עין. מעבר לברצלונה הוא דבר חלומי, אבל הוא לא אומר עליך הרבה כאינדיבידואל. המספרים של ניימאר בספרד דומים מאד לאלה שהיו לו בסאנטוס, דבר שמלמד על חוסר התחרותיות בלה ליגה ועל הרמה הנמוכה יחסית בה הוא מתמודד.

בתחילת דרכו של ניימאר בברזיל, רבים שיבחו אותו ודיברו עליו בהתלהבות. פלה אמר עליו ש"מסי כרגע הכי טוב, אבל זה רק בגלל שהוא נולד לפני ניימאר, ניימאר עוד יהיה הכי טוב". ואם אפשר לומר שפלה לא אובייקטיבי מפני שהוא ברזילאי, מה נאמר על חורחה ולדאנו הארגנטינאי, שאמר "יש דברים שקורים על כר הדשא שנדמה שיכולים להתרחש רק כאשר ניימאר משחק". המון שחקנים ושותפים לקבוצה אמרו עליו דברים נהדרים, החל מפיקה, אנייסטה וצ'אבי ועד תיאגו סילבה, זיקו, רונאלדו פנומנו ורונאלדיניו. לצד המשבחים, היו הרבה מבקרים. קראו לו כוכב יוטיוב, אמרו שהוא משחק בליגה חלשה, שהוא לא מנהיג, שהוא לא טוב כפי שעשו ממנו. ובכן, בעונתו הראשונה בקטאלוניה הוא כבש 13 שערים ובישל 11 ב-36 הופעות, בדרך לעונה חסרת תארים (גביע קטאלוניה נחשב?). בעונה לאחר מכן הוא כבר שיפר ל-32 שערים ו-7 אסיסטים ב-41 משחקים. 10 מהשערים הגיעו בליגת האלופות והציבו אותו כמלך השערים של המפעל באותה עונה, יחד עם כריסטיאנו ומסי. ב-2016 כבש ניימאר 27 שערים ובישל 16, ב-43 הופעות, כולן בהרכב הפותח. היה נדמה שלצד מסי וסוארס המספרים רק יגדלו. ואז הגיעה העונה הנוכחית, שרק הדגישה מה שכבר ידענו מזמן: ניימאר הוא שחקן לא יציב. לצד המון שערים ובישולים, מגיעות תקופות בצורת ארוכות.

בעונה הזאת, עד כה, כבש ניימאר 12 שערים והכין 18, ב-30 משחקים. מצד אחד, הוא מעורב בשער בכל משחק. מצד שני, רב השערים והבישולים הגיעו במשחקים לא חשובים. לפני הגומלין מול פ.ס.ז' כולם דיברו על העונה שלו במונחים של אכזבה. אחרי המשחק כבר דיברו אחרת, אבל שוב חטאו לאמת: ניימאר לא ברמה של מסי וגם לא יהיה בה. הוא שחקן טוב, שמשחק לצד השחקנים הטובים בעולם. הוא מביא ערך מוסף בדמות מעורבות רבה בשערים, אך לצד זאת הוא מבזבז זמן ליריבים, צולל ומתחזה המון. זכור לדיראון המשחק בליגת האלופות נגד סלטיק, אחריו אפילו חלקים בתקשורת יצאו נגד כמות ההצגות שעשה באותו משחק.

24 שערי ליגה כבש ניימאר בעונה שעברה ב-34 משחקים. העונה הוא עומד על 8 שערים ב-23 משחקים, כשנותרו עוד 10 מחזורים לתום העונה. ירידה של שני שליש בפריון. מישהו מאמין שבזמן שנשאר לסיום העונה הוא יכבוש עוד 16 שערים? כנראה שלא. ניימאר הוא אחת הסיבות שברצלונה מדשדשת העונה בליגה ובאירופה ואף אחד לא יתפלא אם גם את העונה הזאת היא תסיים ללא תואר. לפחות השנה, לאוהדים יהיה את מי להאשים.