לנגיף הקורונה השפעה אדירה על העולם כולו - בין אם מדובר בחיקוי לשפעת או במגפה הגדולה של המאה ה-21, ברור שלפחות בטווח הקרוב נמשיך לסבול מההשלכות שלו לא מעט ויש המון במה להתעסק, אולם הפעם נתמקד בנושא אחד קטן-גדול והוא קיום תחרויות ספורט ללא קהל.

החלק השני של תור הזהב של הקבוצות ממזרח אירופה. לייפציג לפני רד בול, מי עצר את מראדונה והצגה אחרונה לפני המלחמה.

בחרתי להתמקד בכתבה הזו במה שאני מגדיר כתור הזהב של הקבוצות ממזרח אירופה במפעלים האירופיים. תקופה בה איכות וכמות ההישגים שלהם הייתה הכי גבוהה. זה גם חפף לתהליך דעיכת המשטרים הקומוניסטים שלבסוף קרסו לחלוטין ב – 1988-1989 במזרח אירופה וברה"מ

בטור הקודם קיבלתם את חלקו הראשון של מצעד קלישאות הכדורגל שצריכות להיעלם מהעולם. כאן אני חוזר אליכם לחלק השני. #המשכנו.

יורו 2020 הבא עלינו לטובה בעוד פחות מחצי שנה הולך, להערכתי הפסימית, להיות טורניר כושל מכל הבחינות. גם בגלל הרעיון השנוי במחלוקת של טורניר הפרוס על פני כל היבשת, אבל גם בגלל העובדה שהוא יכיל, כמו קודמו, 24 נבחרות.

החלטתי לכנס את מיטב המוחות של כותבי הזווית ולהביא לפניכם את הטופ של קלישאות הפרשנות שאיך לומר, לא היו צריכות להשאר בעשור הקודם, אלא כבר בזה שלפניו.

אני רוצה להתעכב בטור הזה דווקא בסיבות שהביאו לקו המחבר בין גיבורי העשור שהצליחו לשמור על רמת ביצוע אלוהית לאורך זמן וכנגד חוקי הזמן.

אז איך היה העשור האחרון מבחינתי? מי שהתעניין קצת בכדורגל בעשור האחרון יודע כבר שאין צורך אפילו לקרוא את ההמשך כדי לדעת שהיה לי חרא של עשור, אבל עדיין, בואו נצלול קצת לעומקי הדכדוך

מחקר של ESPN שבדק את החלטות שופטי הטלוויזיה במהלך העונה עד כה העלה כמה ממצאים: באופן כללי שונו 29 החלטות כאשר אושרו בעקבות הבדיקה שבעה שערים, נפסלו 18, נשרקו חמישה פנדלים, אחד בוטל, ונשלף כרטיס אדום אחד.

כדורגל אצלי זו מלחמה. זה הקרב האמיתי האחרון שאני מרגיש שאני נלחם ורוצה בו. גם כאוהד וגם כשחקן.