// מאת אלכס שוורצר
בעבר קבוצות ממזרח אירופה הלכו הכי רחוק וזכו בתארים אירופיים. לרוב זה קרה בעידן הקומוניסטי, הרבה לפני שחוק בוסמן הרחיב את הפערים והרבה לפני כניסת הכסף הגדול. היו גם הישגים ספורדיים בשני העשורים האחרונים, כשברה”מ פורקה ומדינות מזרח אירופה הפכו לדמוקרטיות.
החלק השני של תור הזהב של הקבוצות ממזרח אירופה. לייפציג לפני רד בול, מי עצר את מראדונה והצגה אחרונה לפני המלחמה.
לוקומוטיב לייפציג (מזרח גרמניה) – 1986 – 1987
הישגים: גמר גביע המחזיקות 1986/87
מאמן: האנס-אולריך תומאלה
שחקנים בולטים: אולף מרשל, האיקו שולץ, רונלד קריר, מתיאס לינדנר, מתיאס ליברס, רנה מולר, האנס ריכטר
העיר לייפציג עלתה על מפת הכדורגל בשנים האחרונות בזכות הקונצרן רד בול שהקים קבוצה רסנבולספורט במאי 2009, אך בעבר קבוצה אחרת שנמצאת היום בליגות חובבים, לוקומוטיב לייפציג הייתה אחת הקבוצות החזקות במזרח גרמניה וגם רשמה קמפיין מוצלח בגביע המחזיקות. היא בעצם הייתה הקבוצה האחרונה מהליגה המזרח גרמנית שבאמת הצליחה באירופה והייתה הנציגה השלישית מהמדינה הזו שמגיעה לגמר גביע מחזיקות אחרי מגדבורג (שגם זכתה בעונת 1973/74) וקרל צייס יינה (שהפסידה בגמר בעונת 1980/81). לוקומוטיב פתחה את הקמפיין האירופי של עונת 1986/87 מול יריבה קלה גלנטורן הצפון אירית, כשהמשחק בחוץ נגמר בתיקו 1:1 (מתיאס לינדנר השווה את התוצאה במחצית השנייה) ולוקומוטיב ניצחה בבית 2:0 (כבשו אובה ברדואו והאנס ריכטר).
בסיבוב שני כבר חיכתה יריבה חזקה ראפיד וינה, שכאמור בעונה שעברה הושפלה על ידי דינמו קייב במפעל הזה. הפעם הדו קרב מול קבוצה ממזרח אירופה היה דרמטי, כאשר מתיאס לינדנר שוב היה זה שכובש שער חוץ יקר ללוקומוטיב, הפעם בדקה 37 ואילו הכוכב היוגוסלבי של ראפיד זלאטקו קרנצ'אר משווה. בגומלין בלייפציג ריינרד קינאסט העלה את האוסטרים ליתרון בדקה 65, אך האנס ריכטר השווה וכפה הארכה. הקבוצות כבר ראו את הפנדלים מול עיניהם, אך בדקה ה – 118 האנס-יורג לייצקה העלה את לוקומוטיב לרבע גמר.
שם חיכתה ללוקומוטיב סיון הצנועה משוויץ. המשחק הראשון נערך בלייפציג והמקומיים חיכו ממש עד סוף המשחק כדי להכריע אותו – אולף מרשל כבש בדקה ה – 86 והאנס ריכטר הכפיל בתוספת זמן. בגומלין 0:0.
בחצי הגמר חיכתה ללוקומוטיב משוכה גבוהה בדמות בורדו, אחת הקבוצות הכי חזקות בצרפת בשנות השמונים עם כוכבי נבחרת צרפת כמו ז'או טיגאנה ופטריק באטיסטון וגם כוכבי נבחרת יוגוסלביה האחים וויוביץ'. המאמן היה לא אחר מאשר איימה ז'קה שעתיד להביא לצרפת את המונדיאל הראשון שלה. למרות כל השמות לוקומוטיב הדהימה את בורדו במשחק חוץ בדקה – 65 מרגלי אובה ברדואו. הצרפתים לא הניפו דגל לבו ובגומלין בלייפציג זלטקו וויוביץ' השווה את התוצאה בסיכום כבר אחרי 3 דקות. הצופים לא ראו עוד שערים עד לסיום הארכה והקבוצות ניגשו לפנדלים. חמש הכובשים הראשונים מכל קבוצה כבשו ואז שוער לוקומוטיב רנה מולר הצליח לעצור את הכדור זוראן וויוביץ' וכבש בעצמו את הפנדל המכריע ובכך העלה את לוקומוטיב לגמר.
בגמר באתונה לוקומוטיב פגשה את איאקס תחת הדרכתו של יוהאן קרויף, אז בתחילת קריירת האימון. איאקס כהרגלה הייתה קבוצה מאוד מוכשרת ושיחקו שמות ענקיים כמו מרקו ואן באסטן, פרנק רייקרד, ארון וינטר, יאן ואוטרס וגם ארנולד מיורן הותיק. ואן באסטן היה זה שהכריע את הגמר לטובת ההולנדים עם שער בודד בדקה ה- 21. מי שנכנס בשורות איאקס בדקה ה – 66 הוא ילד שחגג זה עתה 18 דניס ברגקאמפ. עבורו זו הייתה עונה ראשונה בבוגרים של איאקס וכבר תואר אירופי ראשון.
ומה לגבי המשך הקריירה של שחקני לוקומוטיב? הכי רחוק הלכו החלוץ אולף מרשל שעתיד להפוך לכוכבה של קייזרסלאוטרן במדיה יקח את אליפות גרמניה בעונת 1997/98(עונה אחרי שהקבוצה חזרה לבונדסליגה) וישחק איתה בליגת האלופות עונה אחר כך.כמו כן זכה איתה בגביע בעונת 1995/96. מרשל גם נמנה על קבוצה אקסקלוזיבית של שחקנים ששיחקה גם בנבחרת מזרח גרמניה(4 הופ', 0 שערים) וגרמניה המאוחדת(13 הופ', 3 שערים). הוא גם עתיד לשחק 11 דקות במונדיאל 1998 במשחק ההדחה של גרמניה מול קרואטיה ברבע הגמר.
השחקן השני מהחבורה הזו שעשה קריירה די מרשימה הוא המגן הימני האיקו שולץ שעתיד לשחק 7 עונות בבונדסליגה במדי דינמו דרזדן, באייר לברקוזן וורדר ברמן. גם הוא שיחק בשתי הנבחרות – 7 משחקים בנב' מזרח גרמניה ומשחק אחד בנבחרת גרמניה המאוחדת.
בין 2013 הוא חזר ללוקומוטיב בתור מאמן ראשי והחזיק בתפקיד 5 שנים.
ספרטק מוסקבה (ברה"מ) – 1990 – 1991
הישגים: חצי גמר גביע אלופות 1990/91
מאמן: אולג רומנצב
שחקנים בולטים: אלכסנדר מוסטובוי, ואלרי קרפין, סטניסלב צ'רצ'סוב, ואלרי שמארוב, איגור שאלימוב, דמיטרי רדצ'נקו, ואסילי קולקוב
ספרטק מוסקבה עשתה קמפיין אירופי המוצלח ביותר שלה עד אז דווקא אחרי שעזבו אותה בקיץ 1990 שניים מהסמלים הגדולים שלה בשנות השמונים: השחקן הכי אהוב על אוהדי המועדון עד היום פיודור צ'רנקוב וחלוץ סרגיי רודיונוב שחתמו ברד סטאר פאריז מליגת המשנה בצרפת, אך כוכבים נולדו – אלכסנדר מוסטובוי וקארפין, שלאורך כל הקמפיין יצרו את התקפות הקבוצה ולקחו את המושכות.
ספרטק התחילה את הקמפיין במשחק חוץ קשה בפראג נגד ספארטה. הקבוצה המקומית החמיצה מספר הזדמנויות וספרק הענישה עם שערים של איגור שאלימוב וואלרי שמארוב שהכניעו את שוער נבחרת צ'כוסלובקיה יאן שטייסקל, שכעבור מספר שבועות עזב לק.פ.ר האנגלית. בגומלין בלוז'ניקי שוב 2:0 לספרטק והפעם הכובשים היו גנאדי פרפאדנקו(שכעבור שנתיים יגיע לצפרירים) ואולג איבנוב.
בסיבוב הבא אף אחד לא נתן להם צ'אנס נגד נאפולי בה שיחק השחקן הכי מפורסם והטוב בעולם באותה תקופה דייגו ארמנדו מראדונה. בנוסף ספרטק גם סיימה את הליגה המקומית רק במקום החמישי ובאלופת איטליה שיחקו פרט למראדונה גם כוכבים כמו אלמאו, צ'רו פרארה וגם ג'יאנפרנקו זולה. בספרטק שברו את הראש איך עוצרים את הגאון הארגנטינאי (שמספר חודשים לפני כן ניצח את נבחרת ברה"מ במונדיאל, גם בעזרת ידו) והצליחו בכך. גיבורי המשחק הראשון הבלם ואסילי קולקוב ששמר באופן אישי מראדונה וסטניסלב צ'רצ'סוב שהצטיין בשער. בסיום 0:0 בנאפולי.
לקראת הגומלין גבר הסכסוך בין מראדונה למאמנו אלברטו ביגון. מראדונה אף הגיע במטוסו הפרטי למוסקבה יממה אחרי קבוצתו ונשאר מחוץ להרכב הפותח. למרות מזג אוויר קר ושלג (כל זה ב – 7.11) 87000 צופים הגיעו ללוז'ניקי וראו משחק לחימה חסר פשרות של שתי הקבוצות, אך גם ללא שערים. מראדונה החליף את זולה בדקה ה – 65 ונאפולי הגבירה את הלחץ אך שוב צ'רצ'סוב נעל את השער. בבעיטות הכרעה הניצחון היה בצד הסובייטי כשכל חמשת הבועטים של ספרטק דייקו מהנקודה – קארפין, שאלימוב, שמארוב, קולקוב ומוסטובוי. אצל האיטלקים מרקו בארוני שלח את הכדור החוצה ואילו פרארה, מאורו ומראדונה כבשו. 5:3 בפנדלים, ספרטק ברבע הגמר.
רבע הגמר התקיימו כבר אחרי פגרת חורף וההגרלה זימנה לספרטק את ריאל מדריד, אומנם קבוצה שמחכה 24 שנים להניף שוב את גביע האלופות אך עדיין אחת הפייבוריטיות בטורניר עם חוד קטלני בדמות אמיליו בוטרגניו והוגו סנצ'ס(שנעדר מהמשחק במוסקבה), המנהיג הבלתי מעורער מיצ'ל בקישור וגם כוכב עולה בשם פרננדו היירו. 90 אלף צופים הגיעו ללוז'ניקי לצפות במשחק הראשון, בו ספרטק סיכנה את שער ריאל אך שוער המשנה שלה פדרו חארו עמד בפרץ. לאף אחד לא היה ספק שריאל תסיים את העבודה בברנבאו, בטח כשבוטרגניו העלה אותה ליתרון כבר בדקה התשיעית, אך ספרטק שלפה שפן מהכובע, החלוץ האלמוני בן ה – 20 שלה דמיטרי רדצ'נקו שהגיע בפגרת החורף מזניט, אז קבוצה זניחה בליגת המשנה של ברה"מ.
רדצ'נקו כבש צמד בדקות 19 ו – 38 וואלרי שמארוב השלים את ההצגה של ספרטק עם שער משלו בדקה ה – 63. ספרטק פשוט פירקה את ריאל בברנבאו באחד המשחקים הגדולים שלה בהסטוריה, כל זה ללא מוסטובוי הפצוע, אך עם בעל בית אמיתי ואלרי קארפין. המשחק גמר את קריירת האימון בת ה – 22 שנים לאלפרדו די סטפאנו שאימן את ריאל ופוטר יומיים אחרי ההפסד.
בחצי הגמר המשוכה של ספרטק התבררה כגבוהה מדי – אולימפיק מרסיי של המיליארדר הצרפתי ברנאר טאפי, שיסתבך מאוחר יותר באינספור פרשיות שחיתות. מרסיי הייתה הכוח המוביל של הכדורגל הצרפתי בתחילת שנות התשעים ובעזרת הכסף הגדול ליקטה גם כוכבים מהעולם, במסגרת מגבלת הזרים – אבדי פלה, כריס וודל, קרלוס מוזר וגם דרגאן סטויקוביץ'. כמו כן איתרו את הרכבה כוכבים צרפתים כגון מנואל אמורוס, באזיל בולי, ז'אן טיגאנה, לורן פואורנייה ומעל כולם החלוץ האימתני ז'אן-פייר פאפן שזכה במלכות השערים של הטורניר.
בדיעבד, אחרי שהתפוצצה פרשת קניית משחקים של מרסיי ב – 1993 רבים חשדו כי גם המשחק הראשון במוסקבה נגד ספרטק היה מכור. צריך להבין שאפריל 1991 זה שיאו של המשבר הכלכלי בברה"מ המתפוררת וכמובן גם ספרטק סבלה מהמון קשיים כלכליים ונפוצו שמועות כי לשחקני ספרטק הוצע סכום עתק כדי שיפסידו בכוונה. על כל פנים שום דבר לא הוכח והכל הוכחש. על המגרש מרסיי ניצחה 3:1 כאבדי פלה(27) וז'אן פייר פאפן(31) כובשים שני שערי חוץ, איגור שאלימוב צימק(56), אך פיליפ ורקרויס המחליף כבש את השלישי דקה לסיום. הגומלין היה די לפרוטוקול ומרסיי שוב ניצחה, הפעם 2:1 – כשלזכותה כובשים אבדי פלה(34) ובאזיל בולי(48), אלכסנדר מוסטובוי רק צימק בפנדל(58). מרסיי בגמר ועל המאורעות שם יסופר בהקשר של הקבוצה הבאה.
הקמפיין הזה פתח עשור מוצלח של ספרטק במפעלים האירופיים במהלכו הם הגיעו לחצאי הגמר גם בגביע המחזיקות וגביע אופ"א, רשמו עוד לא מעט ניצחונות גדולים על קבוצות בעלות שם, אך לאכזבתם הרבה לא הצליחו להעפיל לגמר אירופי.
כאמור השחקנים הכי טובים של ספרטק הזו היו קרפין ומוסטובוי ורבים מהצופים הישראלים נחשפו אליהם בשידורי הליגה הספרדית כששיתפו פעולה בהצלחה יתרה בסלטה ויגו (חלק מהזמן יחד עם חיים רביבו), אך הם לא שיחקו רק שם. מוסטובוי עזב את ספרטק יחד עם התפרקותה שלב רה"מ בדצמבר 1991 כשהגיע לבנפיקה, אך נדמה כי הפורטוגלים פספסו אותו. הוא המשיך לקאן ושטרסבורג הצרפתיים לפני שחתם בסלטה ב – 1996 שם שיחק 8 שנים, לפני שסיים את הקריירה באלאבס. קרפין שיחק בספרטק עד קיץ 1994, אז חתם בסוסיידד, בהמשך הגיע לולנסיה וכאמור סלטה ויגו לפני שחזר לסוסידד. סך הכל ערך 383 משחקים בלה ליגה במשך 11 עונות, מה שמציב אותו במקום השלישי בהופעות כל הזמנים בין השחקנים הזרים.
גם הג'וקר דמיטרי רדצ'נקו שיחק בספרד אך בקבוצות יותר צנועות – סנטנדר, דפורטיבו לה קורוניה, ראיו ואיקנו, מרידה וקומפוסטלה. בסוף הקריירה שיחק ביפן וקרואטיה.
ואסילי קולקוב הגיעי לבנפיקה מספר חודשים לפני מוסטובוי ואחר כך עוד שיחק בפורטו לפני שחזר לרוסיה. היו לו עוד גיחות קצרות לחו"ל – מילוול בליגת המשנה באנגליה ואלוורקה בפורטוגל שם סיים את הקריירה בשנת 2000.
איגור שאלימוב עשה קריירה יפה באיטליה, קודם בפוג'ה, אחר כך באינטר שם זכה בגביע אופ"א ואחרי גיחות קצרות לגרמניה(דויסבורג) ושוויץ(לוגאנו), הוא חזר לסרייה A כשחתם במדי אודינזה, משם המשיך לבולוניה ונאפולי שם נתפס על שימוש בחומרים אסורים ונאלץ לפרוש בגיל 31.
סטניסלב צ'רצ'סוב עשה את מיטב הקריירה בחו"ל במדי טירול האוסטרית אך לפני כן גם שיחק בבונדסליגה במדי דינמו דרזדן. הוא גם חזר לעוד שני קדנציות לספרטק במדיה סיים את הקריירה ב – 2002 בגיל 39. היום הוא מאמן נבחרת רוסיה.
ואלרי שמארוב ידע 4 שנים לא רעות בגרמניה – קרלסרואה וארמיניה בילפלד. בהמשך הגיע אפילו לדרום קוריאה אך לדעת רבים יכל לעשות הרבה יותר בחו"ל.
הכוכב האדום בלגרד (יוגוסלביה) – 1990 – 1992
הישגים: זכיה בגביע אלופות 1990/91, מקום שני בשלב הבתים של גביע אלופות 1991/92
מאמנים: ליופקו פטרוביץ', ולדיצה פופוביץ'
שחקנים בולטים: דיאן סביצ'ביץ', רוברט פרוסינצ'קי, סינישה מיחאילוביץ', ולדימיר יוגוביץ', דרקו פאנצ'ב, מיודרג בלודדיצ'י(טייק 2, ע"ע ערך סטיאואה 1985 – 1989 בחלק הראשון)
רגע לפני שיוגוסלביה התפרקה למדינות עצמאיות ומלחמה גדולה פרצה באיזור, חבורה מוכשרת שהורכבה מקרואטים, סרבים, מקדונים ובוסנים זכתה בגביע אירופה לאלופות. הסיפור הזה הוא על מאמן(להלן ליופקו פטרוביץ') ירש בסיס מעולה מקודמו בתפקיד וכוכב עבר ענק של הכוכב האדום דרגוסלב שקולארץ שאימן את הקבוצה מדצמבר 1988 עד יוני 1990. פטרוביץ' הצליח לקחת את הסגל הזה עוד שלב קדימה.
הכוכב האדום התחילה את הקמפיין במשחק לא פשוט. היא אירחה בבית את אלופת שוויץ גראסהופרס תחת הדרכתו של מאמן גרמני יחסית אלמוני אוטמר היצפלד. המשחק הראשון התקיים בבלגרד והשוויצרים עלו ליתרון בדקה ה – 14 משערו של פטר קזלה. דרגישה ביניץ' השווה קצת לפני המחצית, אך לא מעבר לזה וגראסהופרס יצאה עם תוצאה טובה לקראת הגומלין. בשוויץ הצגה גדולה של הכוכב האדום – 4:1 עם צמד של רוברט פרוסינצ'קי, דרקו פאנצ'ב ודושקו רדינוביץ'. גראסהופרס כבשה את שערה היחיד בפנדל מוצלח של פטר קזלה. היצפלד עתיד עוד להצליח רבות במפעל אבל לא בעונה הזו.
בסיבוב השני חיכתה גלזגו ריינג'רס של גראהם סונס, שבדיוק החלה את רצף 9 אליפויות שלה ושיחקו בה מספר שחקני נבחרת אנגליה. הכוכב האדום לא התרשמה מכך וכבר במשחק הראשון במראקנה של בלגרד לא השאירה לסקוטים שום סיכוי עם 3:0 משער עצמי של ג'ון בראון ועוד שערים של רוברט פרוסינצ'קי ודרקו פאנצ'ב. בגומלין 1:1 כאשר פאנצ'ב העלה את הכוכב ליתרון ואלי מקויסט השווה.
ברבע גמר תסריט זהה. הפעם היריבה הייתה דינמו דרזדן. אומנם המשחק התקיים כבר אחרי האיחוד הרשמי של גרמניה, אך דינמו שיחקה בגביע אלופות על תקן אלופת מזרח הגרמניה. בינתיים מאז האליפות היא נחלשה אחרי ששני הכוכבים הגדולים שלה מתיאס זאמר ואולף קירסטן נמכרו לקבוצות מהבונדסליגה. הכוכב האדום ניצחה שוב 3:0 במשחק הראשון שהתקיים בבלגרד – גם הפעם פרוסינצ'קי היה בין הכובשים, כמו גם דרגישה ביניץ' ודיאן סביצ'ביץ'. הגומלין הופסק בדקה 78 אחרי התפרעות של אוהדי דינמו ביציעים שגם זרקו חפצים למגרש. התוצאה הייתה כבר 2:1 לכוכב ולבסוף הם קיבלו ניצחון טכני 3:0.
בחצי הגמר חיכתה כבר יריבה מהטופ הכי גבוה של אירופה – באיירן מינכן, תחת הדרכתו של יופ היינקס אז בקדנציה הראשונה שלו במועדון. מי שעוד היה בקדנציה הראשונה שלו שם הוא הקשר שטפן אפנברג. שניהם עתידים לזכות עם באיירן במפעל הזה, אך לא הפעם. שחקני הכוכב האדום גם לא התרשמו מאלופי העולם הטריים אולף תון, סטפן רויטר, יורגן קולר, קלאוס אאוגנתלר, ריימונד אאומן(כשוער משנה) והנס פלוגלר. במשחק הראשון במינכן הכוכב האדום הדהימה את המארחת עם מהפך בדרך לניצחון 2:1 – אחרי שער יתרון של רולנד וולפרת' בדקה ה – 23, דרקו פאנצ'ב השווה בדקה ה – 45 ודיאן סביצ'ביץ' ניצח את המשחק בדקה ה – 70. כידוע תמיד מוקדם להספיד את הגרמנים וגם הפעם נראה היה שהם שוב יגלו אופי מברזל בגומלין בבלגרד. סינישה מיחאילוביץ' העלה את הכוכב אדום ליתרון בדקה ה – 24, אך הפעם תורה של באיירן להפוך את התוצאה בזכות שערים של קלאוס אאוגנתלר(61) ומנפרד בנדר(66). הארכה? לא כל כך מהר, כי אותו אאוגנתלר כבש שער שני שלו במשחק ממש בדקה ה – 90, אך לצערה של באיירן לשערו הוא. הכוכב האדום בגמר אלופות.
הגמר נערך באיצטדיון סאן ניקולה בבארי והיריבה הייתה אולימפיק מרסיי עליה הרחבנו מעלה. רק נציין גם שהייתה פה מידת פיקנטריה כיוון שבשורות מרסיי שיחק דראגן סטויקוביץ' שהגיע ממש לפני תחילת העונה מ…הכוכב האדום בלגרד.
הגמר עצמו היה יחסית משעמם ולא הובקעו בו שערים במשך 120 דקות. בבעיטות הכרעה כל חמשת הבועטים של הכוכב האדום דייקו (פרוסינצ'קי, ביניץ', בלודדיצ'י שכבר ניצח במעמד הזה עם סטיאואה כמובן גם עם פנדלים, מיחאילוביץ' ופאנצ'ב). אצל הצרפתים מנואל אמורוס החמיץ את הבעיטה הראשונה, כאשר קאסוני, פאפן ומוזר דייקו. בסיום 5:3 בפנדלים לכוכב וגביע אלופות ראשון ליוגוסלביה ושני למזרח אירופה. סטויקבויץ' צפה כל 120 דקות מהספסל באקסית שלו זוכה במפעל הכי חשוב של אירופה ובטח חשב לעצמו האם לא מיהר מדי לעזוב.
בקיץ 1991 ולדיצה פופוביץ' החליף בעמדת המאמן את ליופקו פטרוביץ' ואילו פורמט הטורניר השתנה. זו הייתה עונתו האחרונה של המפעל תחת השם גביע אלופות, אך כבר הוחלט על שלב בתים שיורכב מ – 2 בתים של 4 קבוצות כ"א שיעפילו לשם מהמוקדמות. מנצחות הבתים מעפילות לגמר. הכוכב האדום הייתה צריכה לעבור שני סיבובי מוקדמות וכצפוי לא התקשתה בהם. פורטדאון הצפון אירית הובסה 4:0 בכל אחד מהמפגשים ואילו את אפולון לימאסול היוגוסלבים ניצחו 3:1 בבית ו – 2:0 בחוץ והוגרלה לבית מאתגר שכלל את סמפדוריה, אנדרלכט ופנאתינאיקוס. על רקע מלחמה שפרצה ביוגוסלביה, אופ"א אסרה על הקבוצות מיוגוסלביה לקיים משחקים במולדתה והם נאלצו לנדוד תחילה לסגד ההונגרית במוקדמות ואילו בשלב הבתים היא קיימה את המשחקים בסופיה.
משחק הפתיחה בשלב הבתים התקיים במגרש חוץ של היריבה העיקרית שלה על העפלה לגמר, סמפדוריה. הכוכב האדום הפסידה 2:0 משער עצמי ועוד שער של ג'יאנלוקה ויאלי. כאן הגיע רצף של 3 ניצחונות רצופים, תחילה 3:2 בסופיה על אנדרלכט (מילוראד רטקוביץ', איליה איביץ' ודרקו פאנצ'ב כבשו לכוכב – ניי למפטי ולוק ניליס היו הכובשים של אנדרלכט), 2:0 באתונה על פנאתינאיקוס(צמד של דרקו פאנצ'ב) ו – 1:0 על היוונים בסופיה(סינישה מיחאילוביץ' בפנדל). בכוכב האדום כבר ראו באופק את הגמר השני ברציפות, אך אולי כאן גם באה לידי ביטוי העובדה שהקבוצה לא אירחה במגרשה. במשחק קריטי מול סמפדוריה בסופיה היא נכלשה ונוצחה 3:1, כאשר זה התחיל דווקא בצורה חיובית עם שער מוקדם של מיחאילוביץ'(19), אך סרצ'קו קטאנץ(34), וסילייביץ'(41) עם עצמי ורוברטו מנצ'יני(76) ביצעו את המהפך.
הכוכב האדום הפסידה גם במשחק הנועל את הבית בבריסל – 3:2 לאנדרלכט ושוב עלתה ראשונה ליתרון (פאנצ'ב בדקה ה – 7), אך לואיס אוליביירה(3) וג'ון בוסמן(44) הפכו את התוצאה. סלביסה צ'ולה שעתיד להיות שותף לעונת הירידה של הפועל ב"ש(1997/98) השווה בדקה ה -80, אך כעבור שתי דקות בלבד מרק דחרייזה כבש את שער הניצחון. בסופו של דבר הכוכב האדום סיימה במקום השני וכאמור לפי הפורמט שהיה אז רק מנצחות הבתים המשיכו הלאה, ישירות לגמר.
במהלך העונה הכוכב האדום גם הספיקה להפסיד בסופר קאפ אירופי למנצ'סטר יונייטד 1:0, אך פיצתה את עצמה עם ניצחון 3:0 על קולו קולו בגביע הביניבשתי בטוקיו.
כאן נגמר הסיפור של הקבוצה הכי גדולה בתולדות הכדורגל היוגוסלבי וסיפור של יוגוסלביה המאוחדת עצמה. המלחמה רק החריפה והאו"ם הטיל סנקציות על יוגוסלביה המצומקת(סרביה ומונטנגרו) מה שגרר את הרחקתה מכל האירועים הספורטיביים. כך הדור האדיר הזה פספס את יורו 1992 בו יכל לזכות לפי הערכות של לא מעט אנשים.
שחקני הכוכב האדום התפזרו ברחבי אירופה. דיאן סביצ'ביץ' הפך לכוכב של מילאן וזכה איתה בליגת האלופות, גם סינישה מיחאילוביץ' כיכב שנים באיטליה – בשתי הרומאיות ובתווך בסמפדוריה ויסיים את קריירת המשחק באינטר. ולדימיר יוגוביץ' ישחק גם הוא בסמפדוריה, לאציו ואינטר, אך גם ביובנטוס ואתלטיקו מדריד. רוברט פרוסינצ'קי יעשה את שמו בספרד – ריאל מדריד, אוביידו, ברצלונה וסביליה. תהיה לו גם אפיזודה בפרמייר ליג, בפורטסמות כמו גם 3 שנים בקרואציה זאגרב(שמה של דינמו זאגרב בשנות התשעים) ואפילו באולימפיה ליובליאנה.
מי שדווקא עתיד להכשל בהמשך הקריירה הוא הסקורר העיקרי של הקבוצה הזו דארקו פאנצ'ב. הוא לא ימצא את עצמו באינטר, כמו גם לא בפורטונה דיסלדורף ואפילו סיון השוויצרית. גם בנבחרת מקדוניה אותה התחיל לייצג הוא בקושי שיחק ופרש בגיל 32.
המאמן ליופקו פטרוביץ' עדיין פעיל והוא אף אימן במוקדמות הליגה האירופית העונה את צסק"א סופיה, לא בהצלחה יתרה. בינתיים הוא עזב אותה.
