Tag Archives: יהונתן מאיר בלוג

אני רוצה לחזור הביתה, לבלומפילד. זאת התרבות שלי. זאת הדת שלי. זאת האהבה שלי וזאת אחת מהתשוקות שהופכות את החיים שלי למה שהם. זה מי שאני.

אפשר רק לדמיין אילו מחקרים יערכו על השפעות חסרונו של הקהל במשחקים במהלך תקופת הקורונה.

ההחלטה המקוממת של 9 חברי הכנסת שאישרו באותה הצבעה שלתוך סוכה שפתוחה ב51% משטחה יכולה להכיל בתוכה 20 אנשים ומנגד שמגרש כדורגל ששטחו גדול במאות אחוזים לא יכול להכיל 25 אנשים על הדשא, היא יריקה בפרצוף של כולנו.

במקום להפיק לקחים, אנחנו כבר קופצים לקמפיין הבא, עם מאמן שיקבל נבחרת חדשה ויצטרך להכין אותה למשחק חוץ קריטי בסקוטלנד. אם כשהרצוג עמד בראש הנבחרת עוד הייתה תקווה, ההרגשה היום היא שהמשחק הזה תקוע לנבחרת כמו עצם בגרון.

האם מתקרב הרגע בו נישמע כמו אלו שצפו במראדונה ופלה ונגיד לצעירים - פעם היה פה כדורגל? האם גם אנחנו עדים לשני שחקנים שבדרך כלל מגיע אחד מהם בדור, וברגע ששניהם יתלו את הנעליים נישאר עם חור גדול בלב, גדול כמו החור שהרגשנו בתקופת הקורונה ללא כדורגל?

אומרים שלפעמים הדרך חשובה מהמטרה. הדרכים של ארז וינון אשכנזי הצטלבו עם דרכה של הפועל תל אביב לאורך כל חייהם, ואתמול, גם עם דרכם של כל מי שנכחו באצטדיון.

הַקְּבוּצוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּלִיגַת הָעַל קִבְּלוּ כָּל אַחַת בָּלוֹן בְּצִבְעָן. קָפְצוּ הָאוֹהֲדִים בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן- לְכָל קְבוּצָה עַכְשָׁו יֵשׁ בָּלוֹן!

בפרק #143 ניצלנו את הפגרה בליגת העל לטובת סיכום ביניים, דיון על הקבוצות תוך כדי ניסיון להרכיב את ה 11 של העונה עד כה בעזרת חברינו אדם רוזנטל ויהונתן מאיר.

2020 עומדת להיות השנה בה המחסום בין פוליטיקה וספורט ייפרץ לחלוטין, אירועי החודש האחרון מרחבי העולם יכולים לשפוך אור על מה צופן העתיד, ועל עליית המדרגה בהתערבות פוליטית בספורט בהשפעת התעוררות הלאומנות בקרב מדינות רבות ברחבי הגלובוס

חמשת המפגשים האחרונים בין הקבוצות נגמרו בתוצאות 2-1 או 0-0, ולאחר התיקו המאופס במחנה האימונים בשבוע שעבר, הגיע תורם של הגולים להופיע.