Tag Archives: טניס

אני רוצה להתעכב בטור הזה דווקא בסיבות שהביאו לקו המחבר בין גיבורי העשור שהצליחו לשמור על רמת ביצוע אלוהית לאורך זמן וכנגד חוקי הזמן.

אבל מעבר לכאב הרגעי שהעיב על טורניר טוב מאוד של רוג'ר, אנסה להסביר מדוע גמר ווימבלדון 2019 לא היה עוד גמר ווימבלדון ולמה המשחקון ה-16 במערכה החמישית השפיע לא רק על היסטוריית הטניס, אלא על הספורט כולו.

ב-2015, כשהיה ברור לכולם שהקרב על זהות הטניסאי הגדול בכל הזמנים ישאר בין פדרר לנדאל, הגיע ג'וקוביץ' והחליט שנמאס לו להיות רק עוד פוטנציאל מדהים, שחקן נחמד וזוכה גראנד סלאם פעם בשנה.

אנחנו לא פה כדי לדבר על מי שעוד איתנו, אלא על מי שלא. מי שהחליט השנה לתלות את הנעליים, את המחבט, את הקסדה או כל אביזר אחר ששימש אותו בעשור או שניים האחרונים כדי להלהיב אותנו.

גביע הדיווייס, טורניר הטניס היוקרתי, נמכר ב-3 מיליארד דולר, לשם בצע כסף בלבד בלי שינוי שבאמת נועד לשפר את רמת התחרויות והעניין בו ויביא למות הרוח שליוותה את הטורניר למן הקמתו.

לפעמים זה אופי הספורטאים, פעם זאת התקשורת ואפילו הגנטיקה היהודית הועלתה לדיון על המוקד. אני סבור אחרת, זה מתחיל בילדים וזה מתחיל בחינוך, שם מתחילה הבעיה.

איך שלא נסתכל על זה, האחות הגדולה לבית וויליאמס היא ב-TOP10 של העידן הפתוח בטניס. כמעט בכל קטגוריה שתבחרו היא בעשירייה הראשונה

זו הזכייה ה-19 במספר של פדרר בגרנד סלאם והוא גם הזוכה המבוגר ביותר שעשה זאת. משנה לשנה רואים כמה הוא מתבגר בצורת המשחק שלו, לוקח יותר סיכונים בשביל להפחית בריצה, משפר אחוזים ותוקף כל הזדמנות שהוא רואה.

כשמסתכלים על שניהם ופערי הגודל, לא צריך להיות גאון כדי להבין שזה לא כוחות,  הבנתי שזה הולך להיות חד צדדי, ולא לכיוון שאליו ציפיתי וייחלתי. כשהמשחק התפתח, זה הפך לסיפור אגדה, כמו דוד וגוליית התנ"כיים

אני ממעט לפתוח את הטלפון כשאני במילואים. פעמיים ביום מדליק אותו לכמה דקות. לשלוח הודעות למשפחה, לדבר עם האישה, לראות איזו תמונה של הבת שלי ושל הכלב. זהו פחות או יותר.