Tag Archives: זווית לחיבורים

ז'אן מארק בוסמן היה שחקן עבר בלגי ששיחק בקבוצת רויאל קלאב ליאז' בליגה הבלגית הראשונה. עם תום חוזהו ב- 1990 הציע לו המועדון הבלגי לחתום על חוזה חדש במשכורת מינימום, הנמוכה משמעותית ממשכורתו בחוזהו הישן.

בורוסיה דורטמונד ו-וולפסבורג יתמודדו בשבת בגמר הגביע הגרמני במה שאמור להיות העברת השרביט הרשמית של תואר המרעננת הרשמית של אירופה.

יצא לי להיות בלא מעט משחקי כדורגל בחיים שלי אבל תמיד כשמדברים איתי על ערב קסום של כדורגל אני נזכר במשחק הזה הקופה ליברטדורס ליגת האלופות של דרום אמריקה הבמה הגדולה ביותר ביבשת

הפרידה לא הייתה קלה. המון חוויות עברו עליי במקום הזה. אליפויות, אכזבות ,שערים מטורפים, השמטות של דוידוביץ, ביצועים גאוניים של ברקוביץ – רביבו – בניון - קטן ובעיקר הרבה ראובן עטר המלך. גם קצת אופיר קופל חווינו באצטדיון הזה.

מה שמאפיין את אוהדי מכבי ת"א היא העובדה (חיובית או שלילית תחליטו אתם) שהם לא יודעים שובע, כמו אותם מיקרופאדג'ים ב"החיים" שאוכלים את כל הפסולת שיש בגוף האדם עד שהם מתים.

כשהיינו ילדים ושיחקנו כדורגל במגרש האספלט הקרוב תמיד רצינו להיות הכוכב הגדול, ואן באסטן, רומארי, באג'יו ועוד כל מיני כוכבים מזכירי נשכחות. עם הזמן ואולי עם התפתחות ההבנה שלי בכדורגל התחלתי לאהוד את השחקן המשלים. לא שהוא לא היה כוכב בפני עצמו ושחקן מדהים אבל הוא היה זה שמחלץ את הכדור או מוסר לכוכב הגדול מכולם.

בעוד וואן דר הורן מותח את אבריו ומתרגל לדשא, אינסייניה, שנראה באותו טורניר כיהלום נוצץ, העביר כדור למרכז הרחבה, ואן דר הורן המנומנם הגיב לאט ופאביו בוריני עט על הכדור. בוריני כבר ידע איך הריקוד הזה יסתיים

הפוסט הראשון שלי ביוזמה הנהדרת של "הזווית" מוקדש לקבוצת עיר הולדתי, מ.ס. אשדוד. לא רק בגלל שהקבוצה הזאת כל כך קרובה ללב שלי, אלא בגלל שאני בכלל לא בטוח שבעתיד הקרוב או הרחוק, תהיה סיבה כלשהיא לכתוב על המועדון הזה.

אללה עונת המלפפונים מתחילה, כמה כיף. הזדמנות מצוינת להכיר שחקנים חדשים ומסעירים מכל קצוות תבל. או שאולי בעצם הזדמנות של סוכנים להתגלח על הקבוצות

המקום: מחנה אימונים טרום עונה של קבוצת הנוער של הפועל חיפה, זמן :קיץ 1999