Tag Archives: הזוית

יש קסם בכל מה שקשור לנורדיה. אני מגלה זאת כל פעם מחדש והימים האחרונים הוכיחו זאת שוב.

על פניו זאת נראית ההזדמנות המושלמת. בית"ר ירושלים, קהל חם, אצטדיון ביתי, במה מרכזית,

בפני זידאן עומד כעת "כאב ראש" במובן החיובי, הוא ככל הנראה יחויב לבחור בין שני ילדי פלא צעירים עם עתיד מבטיח - איסקו או חאמס

כל מי שמכיר אותי יודע שאני ומר ארסן זה לא סיפור אהבה. רוב האנשים לא מבינים מה יש לי נגד הצרפתי המעונב.

האחד, פייטון מאנינג, משכמו ומעלה, דוגמא אמריקאית טיפוסית לאיך ספורטאי צריך להראות ולהתנהג. והשני, טום בריידי, מושא לקנאה של כל שחקן וכל גבר באשר הוא.

יחד עם המשחק הסוליסטי והאפור, גם ההתלהבות שלי פחתה. למרות ההישגים, היה קשה לי לצפות במשחקים של קליבלנד

מצד אחד, מדובר במהלך מפתיע, כי הרי קליבלנד מובילה בגדול את המזרח, למרות ששיחקה רוב העונה בלי קיירי אירווינג. מצד שני, זה מה שמצפים מקבוצה עם לברון + כוכבים + המשכורות הכי גבוהות בליגה.

ווימבלדון 2012 הייתה הפעם האחרונה שרוג'ר הניף תואר גראנד סלאם. מאז אני מחכה. מחכה לעוד אחד אחרון.

פתאום הבנתי שהמצ'-אפ הזה מזכיר לי את הקלאסיקו בין ריאל לבארסה.

זאת לא מנצ'סטר יונייטד שאני זוכרת ומכירה ואני לא מדברת ומחפשת רק תארים וזכיות אלא על צורת המשחק.