בפחות משנה וחצי, אנתוני נשלח בטרייד שלוש פעמים ונחתך עוד פעמיים. החלק האחרון (לעכשיו) בסאגה שלו היא השיחרור מהשיקגו בולס, שלא השתמשו באנתוני פעם אחת במהלך השהות הקצרה שלו עם הקבוצה.

חלוקת פרסים בדרך כלל סופה להפוך לבדיחה בגלל שהעונה ארוכה והפכפכה, אבל יש כבר כמה סיפורים שקשה לפספס ושחקנים שעושים, או מנחסים את העונה.

כדי להבין את מה שג'יימס הארדן עושה העונה צריך להביט קצת יותר מקרוב.

תזכרו את דונצ'יץ' בצד, וכעת נתמקד בסנטר בן ה-19 של בודוצ'נוסט המונטנגרית. שמו גוגה ביטאדזה, המתנשא לגובה של 2.11, וכבר זכה להשוואות מחמיאות ליוסוף נורקיץ' מפורטלנד

ימים ספורים אחרי שהקבוצות האחרונות שיחקו את משחקן ה- 41, כלומר בערך אמצע העונה המשוגעת הזו, נראה שזה זמן טוב לדבר על יחסינו לאן - מי מפתיעה, מי עוד לא התעוררה ומי מודה לאלוהיי הכדורסל שאי אפשר לרדת ליגה. 

זה די ברור שצ'נדלר פארסונס שיחק את משחקו האחרון במדי ממפיס גריזליס, ורק נשאר לראות איך הקבוצה תנסה להיפטר ממה שנשאר מאחד החוזים הגרועים בהיסטוריה של הליגה.

באופן אישי אני מאוד אוהב את לוקה. לא רק בגלל שהוא שחקן מוכשר בטירוף, אלא גם כי הוא מייצג מבחינתי הרבה יותר מרק שחקן. מבחינתי, דונצ'יץ' מייצג את כל הכדורסל האירופאי ומוכיח אחת ולתמיד שיש כישרון רב ביבשת הישנה.

הירוקים הפגינו במשחק את אותה העליונות והדומיננטיות עליה דובר כבר בטורים הקודמים ואותה כולם מצפים לראות ממועדון שלא שייך לליגה הזאת.

איך נוצר המצב בו אדם מן השורה, שלא ממש מתמצא בכדורסל, יודע שכספי נמצא ב-NBA כבר שנים, אבל אין לו מושג שליף, שנבחר במקום גבוה יותר מכספי בדראפט, משחק בNBA?

אז מסכמים ניצחון, למען השם? אני מרגיש כמו חזן צבאי שצריך לתקלט בטומורלנד, מה לי ולזה?