עד כה הפועל באר שבע נראתה כדוברת שפה אחרת בכדורגל הישראלי - לחץ תקשורתי לא משפיע, מגיעה למשחקים גדולים, פוגעת בזרים, לא מתבזה באירופה, לא מתבטלת מול הקטנות בליגת העל, אבל העונה זה קצת יותר קשה

זה לא עוד משחק בשבילי. כל ניצחון וכל הפסד במשחקים מולם חרוטים לי בזיכרון. כל גול שהם כובשים נגדנו הוא כמו סכין בלב

אז איך לוזון ינצח יריבה סופר קשה כמו מכבי ת"א במגרשה הסמי ביתי? להלן מספר נקודות מפתח מכריעות

האם אי פעם קרה ששחקן עבר תוך שתי דקות ממעמד של "מה אתה עושה?" למעמד של "איך עשית את זה?", כמו שסאלח עבר בפתיחת המשחק?

החלטנו להרים את הכפפה, לא להקשיב לשמועות ולבדוק בעצמנו, מדי חודש, את סטטוס ההתקדמות בבלומפילד. בלומפילד ספטמבר 2017. התוצאה לפניכם

לפעמים זה אופי הספורטאים, פעם זאת התקשורת ואפילו הגנטיקה היהודית הועלתה לדיון על המוקד. אני סבור אחרת, זה מתחיל בילדים וזה מתחיל בחינוך, שם מתחילה הבעיה.

הדיאלוג בין מוטי חביב לניר סביליה לאחר פסילת השער של דן אינבינדר מול בני יהודה, ממחיש די בפשטות את הבינוניות שממנה סובל מקצוע עיתונות הספורט בארץ

הצעירים מעניקים רוח חיובית ואופטימית לקבוצה, משקיעים המון מעצמם באימונים ומדרבנים בכך גם את השחקנים השבעים, שכבר השיגו דבר מה בכדורגל

כבר תקופה ארוכה אני שומע שאני חייב לבוא ולראות את התופעה הזאת שנקראת בית"ר נורדיה. אותה ואת הקהל שלה. אבל אני, מה לעשות, לא מזוכיסט עד כדי כך.

עד כה הפועל שיחקה שישה משחקים, בהם כבשה 13 שערים וספגה רק שער בודד, גם הוא במצב שכבר הובילה 4-0. כל אוהד שרואה את הנתונים האלה, יכול לחשוב שמדובר בקבוצת התקפה טובה מאוד, עם הגנת ברזל ולהסיר דאגה מלבו. אך אני ראיתי את המשחקים, ואני דואג