אחרי אחת עשרה שנים (עזבתי ממש ב-2009), שבתי לכור מחצבתי, ובעודי משלים את הבידוד, וממש לפני פסח, אותגרתי לענות על השאלה – מה נשתנה?

בכדורגל מוכיחים אופי, בכדורסל הרבה פחות...

בחסות הקורונה ממשיכים קברניטי הכדורגל הישראלי להוציא לנו את הכדורגל משבת. זה חייב לעצור.

המאמן הכי טוב בעולם שאיבד את כל הקסם שהיה לו, הבלם שאולי יעבור ליריבה הכי גדולה רק כדי להרוויח משהו, והמועדון שבדרך לאליפות היסטורית שלא אומרת דברים טובים לגבי עתיד הכדורגל הטורקי + המלצות למשחקי השבוע הקרוב משוויץ, אנגליה וצרפת

לכבוד חג הפסח החלטתי לעדכן מעט את ההגדה ולשאול קושייה חדשה - אם כל אחד מארבעת הבנים היה מאמן בליגת העל, איזה מאמן הוא היה? בואו נצלול לעומק השאלה.

עבדכם הנאמן ביצע מחקר מקיף בלא פחות מ-30 ליגות באירופה עם רשימה של כל האלופות מעונת 92/93' והלאה. בדקתי גם את הטווח הארוך של 26 שנים וגם טווח קצר יותר של העשור האחרון. 

בעיני אין שום בעיה ושום דבר פסול בשחקן שלא חוגג מול קבוצתו לשעבר, בעיני האנומליה המביכה היא לא ששחקן לא חגג ביום ראשון במשחק בטדי, אלא שחצי מהקבוצה שלו כנראה לא הייתה חוגגת אם הייתה כובשת

בית"ר ירושלים חלמה בוודאי על פתיחת עונה מוצלחת יותר מאז החל עידן משה חוגג בקבוצה, אבל המועדון סופר עד כה ניצחון בודד מתוך חמישה מחזורים.

כאחד מאותם צופים מהצד, התיישבתי בלי הרבה ציפיות לחזות בפרק החדש בעלילות הטביב והפעם מול צמד המראיינים הידוע, פירה וברקו.

אחד השינויים המשמעותיים של ליגת החלומות בתקופת הפלייאוף הוא השינוי בהגבלה של כמות השחקנים מאותה קבוצה. עליה מ2 ל-3. הסיבה לשינוי היא כנראה המחזורים שבהם יש רק פלייאוף עליון ורק 3 משחקים.