המנג'ר הצרפתי אמנם שם את ארסנל מחדש על המפה האנגלית עם 3 אליפויות, ואין ספק שזו נחשבה הצלחה כאשר אתה זוכה בהן בתקופה של 8 שנים, אבל כשאחריהן באות 14 שנים ללא כיבוש הכתר, איך נאמר? לא משהו.

על הרבה שחקנים צחקו לאורך השנים - קארים בנזמה, ג'סי לינגארד או דויד לואיז, בגלל היכולת שלהם, או בגלל שהם פשוט מאוד לא באו טוב לאוהדים מסוימים בעין. אף אחד מהם לא קיבל את כמות ה"אהבה" שבנדטנר קיבל.

שלושת הלונדוניות הבכירות מקרטעות, כל אחת בסגנונה שלה. מנצ'סטר יונייטד בעוד עונה שהרבה פעמים עושה רושם מסוייטת, אבל חזק במירוץ לכרטיס הרביעי לליגת האלופות. לפעמים, צריך לדעת מדי "לתת" עונה גרועה.

הקדנציה הארוכה של ונגר בארסנל האפילה לחלוטין על עבודתו של ג'ורג' גרהאם, אך הוא יצק את היסודות הקריטיים להצלחת הצרפתי בארסנל והיה זה שהחזיר אותה לגדולה אחרי שנים ארוכות של דשדוש

ז'וזה מוריניו נהנה לשבת ולהעביר ביקורת באולפן של סקיי. אבל מתישהו גם זה ימאס עליו, והוא יחזור לעוד סיבוב כמאמן קבוצת צמרת באירופה. איפה?

שתיים משש הגדולות נפגשות, שתי היחידות עם שש נקודות, אוקס נגד קבוצתו לשעבר, יש פוטנציאל לסיפורי VAR, קלופ מגרמניה, השוער מספרד, אצלם זה הפוך, אחד לאחד.

לפני העונה האחרונה הייתי משוכנע שליברקלופ יכולה, צריכה וראויה לזכות באליפות. ומצד שני ראיתי צרות וקשיים אצל כל המתחרות, למעט סיטי.

הרבה תלונות היו על קיום המשחק בבאקו. זוויות צילום לא טובות, קרחות ביציעים, מיקום רחוק, כרטיסים יקרים, מגרש גדול מדי ובכללי תחושה של משחק ידידות. ואלה הנקודות העיקריות שלקחתי מהמשחק אתמול.

לכבוד אחת העונות המטורפות והדרמטיות בתולדות ליגת האלופות, החלטתי לחזור אחורה בזמן ולדרג את המועדונים הגדולים בתולדות המפעל, החל מהקמתו ב-1955

לכבוד חגיגות 4 שנים לאתר "הזווית", החלטתי לכתוב על שחקן שלבש את מס' 4 בנבחרת שלו, והוא מציג את אחת הקריירות המורכבות ביותר של שחקן כדורגל בהסטוריה, סיפור שמשלב כשרון אדיר שלא התממש עד הסוף ביחד עם חיים לא פשוטים מילדות ועד ימינו - עמנואל אדבאיור.