עם כל הכבוד לעונה הטובה שעוברת על כוכבי NBA כמו לברון ג'יימס, אייזיאה תומאס וג'יימס הארדן, ישנו שחקן אחד שנותן את העונה הטובה בקריירה שלו, ועל הדרך שובר שיא אחר שיא. סיפורו של ראסל ווסטברוק, הרכז שבור הלב של קבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדרס שהצליח להתגבר על הבלאגן שעבר עליו בקיץ האחרון.
ברביעי ביולי 2016 הודיע קווין דוראנט על מעבר מקבוצתו בשמונה השנים האחרונות אוקלהומה סיטי אל גולדן סטייט החזקה. הסיבה? רצון לזכות בתואר. אחרי מסע שכנועים ארוך, בו התייצבו כוכבי הקבוצה סטף קרי, דריימונד גרין, קליי תומפסון ואנדרה איגואדלה לצד מאמנה של גולדן סטייט סטיב קר, קווין דוראנט הבין שמעבר שלו למדי הקבוצה מקליפורניה יכול להיות שילוב שיוביל לתארים רבים. מי שנפגע מהמהלך הוא ראסל ווסטברוק, כוכבה השני של קבוצת אוקלהומה, שלא עודכן מחברו לקבוצה על הרצון לעזוב.
ווסטברוק הפגוע החליט לנצל את החור שנוצר בעקבות העזיבה של דוראנט, ולמלא אותו בעצמו. הוא מחזיק העונה בממוצעים של 31.9 נקודות למשחק, 10.7 ריבאונדים ו-10.4 אסיסטים, שיפור בכל פרמטר במשחק מכל 9 השנים בהן הוא משחק בליגה הטובה בעולם, כולן במדי אוקלהומה. אז חוץ מהעובדה שווסטברוק נמצא בעונתו הטובה בקריירה, למה תואר הM.V.P מגיע דווקא לו? העובדה שהפלייאוף עוד לא התחיל והוא כבר עם טריפל דאבל מספר 42 שלו העונה בטוח עוזרת, אבל הסיבה האמיתית ברורה הרבה יותר – הוא פשוט השחקן הכי טוב כרגע.
אז למה קיים ויכוח האם מגיע לו לזכות בתואר? אולי בשל העובדה שקבוצתו נמצאת במקום ה-6 במערב עם מאזן של 46 נצחונות ו34 הפסדים, מיקום נמוך ממובילת הבית גולדן סטייט. כן, אותה קבוצה שקנתה את קווין דוראנט, שהפסיד העונה כבר 20 משחקים בגלל פציעות שונות, אבל יהיה כשיר בדיוק בזמן לפלייאוף.
בצד השני של ארה"ב מוליכה את הטבלה האלופה קליבלנד, קבוצתו של לברון ג'יימס הלא נגמר. למרות שהיכולת של ג'יימס נמצאת במגמת ירידה, הוא עדיין אחד השחקנים הכי דומיננטיים בליגה, ומוביל את קבוצתו למקום הראשון במזרח עם מאזן של 51 נצחונות ו-29 הפסדים. לברון נותן עונה די ממוצעת מבחינתו עם ממוצעים של 26.3 נקודות למשחק, 8.7 אסיסטים ו-8.6 ריבאונדים, אבל ההשפעה שלו על הקבוצה נמצאת לא רק על המגרש, אלא בעיקר בחדר ההלבשה. ג'יימס הוא המנהיג של קליבלנד והעובדה שהוא ינסה להוביל אותה לאליפות שנייה ברציפות גורמת למחלוקת בנוגע לתואר השחקן המצטיין של העונה הסדירה.
מלבד לברון ג'יימס, ישנם עוד 2 שחקנים שקוראים תיגר על הבחירה בווסטברוק לתואר השחקן המצטיין. הראשון שבהם הוא אייזיאה תומאס. הרכז של בוסטון מוביל את קבוצתו למקום השני במזרח עם מאזן של 51 נצחונות ו-29 הפסדים ובזכות העונה הטובה בקריירה שלו עם ממוצעים של 29.1 נקודות, 5.9 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים למשחק. תומאס, שנקרא על שם הכדורסלן אייזיאה תומאס בעקבות התערבות שערך אביו עם חבר על תוצאות סדרת הגמר של שנת 1989 בין קבוצתו של תומאס, דטרויט פיסטונס ללוס אנג'לס לייקרס, מוכיח שגם בגובה 1.75 מ' אפשר לעמוד שווה מול הגדולים של הליגה.
השחקן הנוסף שנמצא בעונת שיא בקריירה שלו הוא ג'יימס הארדן. הארדן, ששיחק גם הוא בעברו באוקלהומה, רושם העונה ממוצעים של 29.2 נקודות, 11.2 אסיסטים ו-8.1 ריבאונדים למשחק והרוקטס שלו נמצאים במקום ה-3 במערב עם מאזן נצחונות של 53 נצחונות מול 25 הפסדים. הארדן, שהיה הבחירה השלישית בדראפט בשנת 2009, עושה קולות של השחקן המצטיין של העונה הסדירה, ולא מתבייש להגיד שהתואר הזה מגיע לו.
אז נכון, העונה יותר מתמיד נדמה כי השחקנים בליגה הטובה בעולם מתמקדים יותר בשיפור סטטיסטיקה אישית מאשר בניצחון של הקבוצה שלהם, נושא שעלה לדיון לאחר המשחק שנערך בין פיניקס סאנס לבוסטון סלטיקס, משחק שנגמר בניצחון של בוסטון. מה היה יוצא דופן במשחק הזה? דווין בוקר, שחקנה הצעיר של הפיניקס קלע 70 נקודות. אז למה יש כאלה שיוצאים נגד משחק השיא של בוקר? במהלך המחצית השנייה, כשהפער היה דו ספרתי לזכות בוסטון, מאמנה של פיניקס הורה לשחקני קבוצתו לבצע עבירות מכוונות על שחקני הסלטיקס כדי להגדיל את מספר ההזדמנויות לקליעת סלים של קבוצתו. הוא גם לקח פסקי זמן ללא צורך בולט, הכל במטרה לסייע לבוקר לקלוע כמה שיותר נקודות. אבל הסיפור הזה לא באמת פוגע בסטטיסטיקה של ווסטברוק, כי גם אם העונה השחקנים עצמם מתמקדים בשיפור הסטטיסטיקה יותר מכל דבר אחר, ווסטברוק עדיין מוביל על שאר הטוענים לתואר מבחינת נתונים.
| שחקן | נקודות | אחוז ל-2 | אחוז ל-3 | אסיסטים | ריבאונדים | חטיפות |
| ווטסברוק | 31.8 | 46% | 34.70% | 10.4 | 10.7 | 1.7 |
| הארדן | 29.2 | 53% | 34.50% | 11.2 | 8.1 | 1.5 |
| ג'יימס | 26.3 | 60.90% | 36.20% | 8.7 | 8.6 | 1.2 |
| תומאס | 29.1 | 52.70% | 38% | 5.9 | 2.6 | 0.9 |
אז עד כמה העונה של ווסטברוק גדולה? תראו מה ההוא הספיק לעשות רק בחודש מרץ האחרון.
ב-8 במרץ הוא קלע 58 נקודות במשחק נגד פורטלנד ובכך קבע שיא קריירה אישי. ב-22 במרץ, במשחק נגד פילדלפיה, קלע ווסטברוק 18 נקודות, לקח 11 ריבאונדים ומסר 14 אסיסטים, כשקלע 6 מ-6 מהשדה ו-6 מ-6 מהעונשין, ובכך הפך לשחקן הראשון ב NBA שמשיג טריפל דאבל ללא החטאה. ב-29 במרץ, במשחק נגד אורלנדו מג'יק, השיג ראסל טריפל דאבל של 57 נקודות, 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים ובכך השיג את כמות הנקודות הגבוהה ביותר אי פעם ב-NBA שנקלעה בטריפל דאבל. עכשיו הוא צריך להוכיח שהוא לא רק שחקן מצטיין, אלא שחקן יוצא דופן, ויש לו הזדמנות לעשות זאת במידה ויצליח לזכות באליפות עם קבוצתו כנגד כל הסיכויים.
