הזווית לחיבורים

באותו שבוע סיימנו דרכנו באירופה גם בכדורגל (רשמית) וגם בכדורסל (מעשית). המכביומן מסכם שבוע שהתחיל אופטימי ונגמר בדכאון.

יש לא מעט דמיון בין מועדון הכדורגל של ליברפול וזה של סלטיק. הדמיון בין הערים, בלי קשר לכדורגל. תקופת הזוהר של ליברפול שהחלה תחת ביל שאנקלי בשנות ה-60 ונמשכה עד סוף שנות ה-80 החלה במקביל לדומיננטיות של סלטיק תחת ג'וק סטין, שגם הובילה לזכייה הראשונה של מועדון בריטי בגביע האלופות

קהל חם כיאה לדרבי. גם ערן זהבי ביציע וכשהמצלמה מראה אותו, הוא מקבל "ברכות" מאוהדי הפועל ושירה אדירה מאוהדי מכבי. כותב שורות אלה היה שם כמובן, כמו בכל דרבי. בשער 8. עם אביו ושני אחיו. זמן איכות משפחתי. בדיעבד הכל הרגיש יותר מדי כמו סוג של מסיבה. מסיבת פרידה.

להיות פרשן כדורגל זו זכות בלתי רגילה. היכולת לשבת על קו אמצע המגרש, להביע את דעתך על המשחק שכולנו אוהבים ועוד להרוויח על כך כסף אמורה להיתפס כפריווילגיה עצומה. וככזו, יש לנהוג בה בחרדת קודש של ממש. רק הטובים, המקצועיים, הרהוטים והראויים ביותר צריכים לשבת בעמדת השידור. ההחלטה האומללה של ערוץ הספורט להחזיר את שלמה שרף ישירות לבימה המרכזית הערב היא האנטיתזה המושלמת לכך.

הפעם נחזור לעונת 2003-04, עם הדרבי המשוגע בסיבוב השני, שהוציא סופית את אינטר ממאבק האליפות והרחיק את יובנטוס מהתואר. 

השחקן שבחרתי הוא ביברס נאתכו, קפטן נבחרת ישראל ושחקן "פרטיזן בלגרד" הסרבית. השבוע, ביברס יחגוג את יום הולדתו ה-33, ולדעתי, מה שהכי מאפיין את ביברס זה האופי שלו, והחוזק הנפשי שלו שבא לידי ביטוי בשלושת הרגעים שבחרתי.

אחרי שלושה שבועות מוצלחים בליגות המקומיות, הגיעה אירופה ובעטה לנו בישבננו הצהוב…     כל אוהד מכיר את השפעת הקבוצה על מצב הרוח שלו לטווח הקצר.  כל אוהד יודע שהרבה מאיך שנראה השבוע שהיה לו היה מורכב ממה שעשתה הקבוצה שלו.  ביום של משחק אוהד יודע שלא משנה כמה הבוס שלו הרגיז אותו בעבודה היום, האוטו הארור שוב במוסך,  האישה …

דחיית מתווה חזרת האוהדים היא שערורייה שמנציחה את ניתוק הבעלים בכדורגל הישראלי, קיליאן אמבפה הוא הזהות המקומית שסן-ז'רמן חיפשה, אולי מאוחר מדי עבורה, וקולו-קולו, קבוצת הפאר הצ'יליאנית, עמדה השבוע בפני תהום

שני משחקים גדולים שלמעשה הם סוג של 'חותמת' לכך שאמבפה הוא הדבר הגדול הבא. שחקן של משחקים גדולים, שמתעלה ברגע האמת, מול יריבות גדולות, ונותן הצגות בלתי נשכחות. או שאולי נסחפנו?

לרגל ההתמודדות, נקפוץ אחורה בזמן למשחק הגדול ביותר בו שחקן ישראלי פגש בקבוצה ישראלית: גמר יורוליג עונת 1999/2000, מכבי תל אביב נגד פנאתינאייקוס של עודד קטש.