הזווית לסל

לכל השחקנים יש חלק בהעפלה לשלב הבא. כספי מרשים, מקל לוקח אחריות, אליהו מראה שהוא יודע לעשות הגנה, למרות כל מה שאמרו עליו כל השנים, לימונד, אוחיון, כדיר ופישר נותנים את התרומה שלהם והכל ביחד מתחבר להצלחה. אבל מעל לכל השחקנים בולט שם אחד - ארז אדלשטיין.

ברגעי האמת צצה נבחרת שכיף להזדהות איתה, לוחמת, עם דבקות במטרה, עם נשמה מצד אחד וקור רוח מצד שני, עם המון התלהבות וחיפוי על חסרונות. בקיצור סוג של פלוגה קרבית.

אז יומיים הנבחרת גרמה לנו לרחף מאושר, לאחר ניצחונות על רוסיה ופינלנד ופתאום בא ההפסד המעצבן הזה נגד הבוסנים.

לא קלים חייו של אוהד נבחרת ספורט בישראל. אנחנו תמיד איטיים מדי, נמוכים מדי, לא מספיק עבים ולא מספיק דקים. למעשה לכל ספורט אנחנו נמצא סיבה למה הוא לא ממש בשבילנו.

לחימה, מחויבות, אחדות, הגנת ברזל, אחריות וניצחון נהדר על נבחרת כמו רוסיה. רוסיה אומנם לא נוצצת כמו פעם, וחסרה שורה גדולה של שחקני ענק, אבל עדיין רוסיה זו רוסיה

מכבי ת״א אכן שולטת בליגה והמצב של הכדורסל המקומי אצלנו לא מזהיר בכלל, אבל בכתבה זו אני ארצה לכתוב על שינוי לטובה שעובר בליגה שלנו.

עונת המלפפונים ב-NBA למעשה נגמרה והגיע הזמן להסתכל אחורה ולסכם אותה.

האם באמת ימצא הידית מהעמק את המקום בקבוצה שמתמודדת ביורוליג?

כי זה לא באמת כדורסל "ישראלי" כשיש אולי שני ישראלים בקבוצה, בטח בבכירות שבהן, והם נזקקים לחוק הרוסי כדי להרוויח דקות משחק.

השבוע ב"שיחות ספסל" עשינו, אני והספסל מקריית חיים, את הדרך המאוד ארוכה עד לקליבלנד, אוהיו, על מנת לפגוש את האיש והאגדה, דרו קארי!