המילה הראשונה שעולה לראש כשאני רואה את אנתוני דיוויס היא "גבה". נכון, זה לא מקורי או מרגש לאור מראהו החיצוני במחשבה ראשונה, אבל שניה או שתיים לאחר מכן ההקשר מקבל משמעות אחרת, לפחות בעיניי, והיא נוגעת ל"הרמת גבה" יותר מאשר הגבה שלו עצמה.

בניתוח הבא, מעבר לכך שתקבלו תזכורת לחלק מהיילייטס שדני השאיר מאחוריו ביבשת הישנה, נעמיק ונסתכל גם כיצד המספרים מתארים את ההצלחה שלו בסיטואציות האלו ועד כמה הוא תורם לקבוצתו כתוצאה מכך.

שגיא רפאל ואורן לוי כותבים ספר סיכום עונה 19-20. זה הפרק הראשון המלא שאנחנו מפרסמים מתוך הספר. מוזמנים לתמוך בקמפיין.

בזמן שפלייאוף הנ.ב.א נכנס לו לשלב הגמרים האיזוריים (שכולם משוחקים באותו מקום, באותו אולם), זו הזדמנות לשים זרקור לא מחמיא במיוחד על מבחר שחקנים וקבוצות שהתדמית שלהם ספגה חבטה די רצינית בשבועות האחרונים.

אלה שלובשים את הגופיה מספר 2 בימינו כאילו זה ממש מגניב וברור מאליו, אלה שבטוחים שדוק ריברס יכול להביא טבעת במקום שהוא לא בוסטון. הנה כמה שחקנים שלי גרמו, בתור אוהד NBA טרי, להגיד "וואו, איך כל זה הגיע לשומקום" ולהתענג על הקליפרס של תחילת המילניום

לא כיף שלוקחים לנו את האסקפיזם של סוף היום וצובעים את הספורט בצבעים פוליטיים, אבל התגובות מוכיחות שכנראה היינו צריכים את התזכורת הזאת לגבול הדק בין בידור לבין שעבוד. הסיבות להצדקת המחאה וקרדיט לאיש שבזכותו היא לא תישאר הזיכרון היחיד מהעונה הנוכחית.

בועת ה NBA שהוקמה מסיבות כלכליות, היא עכשיו סיפור אנושי וחברתי מרתק

אם תשאלו את האדם הפשוט מי זה דמאר דרוזן, הוא ישאל אתכם בחזרה "מה אתם רוצה ממני?". אם תשאלו כל חובב כדורסל הוא יאמר שדמאר לא הוביל את טורונטו לשום מקום במשך יותר מדי זמן. אם תשאלו אותי, אני אומר שמדובר ביורש של קובי בריאנט, RIP.

כעת כשהסתיימו משחקי העונה הסדירה בבועה וגם משחק הפליי-אין המטורף בין פורטלנד לממפיס הגיע הזמן לקצת סיכומים. אני לא אסכם מבחינת תארי מצטיינים של הבועה עד כה, אלא אמנה את היתרונות והחסרונות של משחקי הבועה לדעתי, דברים שאפשר לקחת הלאה וממה כדאי להימנע להבא

בפרק #163 אירחנו את פרשן הכדורסל של ערוץ הספורט, שי האוזמן, בשביל לדבר על כל הנושאים שבין כדורסל ותקשורת ספורט