הזווית לסל

כבר כמה ימים שאני פשוט לא יודע מה לכתוב. התהפוכות בליגת הכדורסל הטובה בעולם הן אכן כאלה, תהפוכות. במשך 3 ימים העיניים שלי זזו מצד לצד, כמו בצפיה במשחק פינג פונג מקצועני.

זווית קצת אחרת על מערכת היחסים בין השחקנים לבעלי הקבוצות בעקבות נדידת הכוכבים הגדולים.

אפשר לרשום פסקת פתיחה שתנסה לצמצם את הטירוף לכמה שורות. אבל לפעמים העובדות הפשוטות מדברות הכי טוב: ראסל ווסטברוק נשלח בטרייד ליוסטון רוקטס, וחובר לג’יימס הארדן לראשונה אחרי 7 שנים בנפרד. כריס פול עושה את הדרך ההפוכה לאוקלהומה סיטי ת’אנדר, קבוצה שלא זקוקה לשירותיו, לא רוצה אותם, ולבטח כבר מנסה למצוא דרך להיפטר ממנו. “שקרים” של תקשורת שהופכים למציאות לפני …

אז מי הרוויח ומי הפסיד בעקבות הנדידה הגדולה? החלק הראשון יוקדש לקבוצות המעניינות של המזרח המתעורר.

מתוך כל קלחת ההחתמות והטריידים של הקיץ בנ.ב.א שכללה את קוואי לאונרד, אנתוני דייויס, קווין דוראנט, פול ג'ורג' וקיירי אירווינג, אין לנו מושג מה צופן העתיד.

יש רק 2 ערים בארה"ב עם 2 קבוצות NBA - ניו יורק ולוס אנג'לס. לכולם ברור מי הקבוצה הבכירה ומי האחות הקטנה. הקיץ קיבלנו קרב ישיר בין המועדונים הגדולים, לאחיות הקטנות.

ואז הגיעה ההודעה על המעבר של קוואי לקליפרס, עולם ה-NBA התהפך לחלוטין, ורוב הפרשנים והכותבים, ואני בתוכם, נאלצו לחזור למקלדת. סביר להניח שגם רוב הקבוצות שרואות את עצמן מועמדות יחשבו את מסלולן מחדש וינסו לשפר עמדות.

יש בליגה עוד עשרות כתבים שבכלל לא יכולים להתחרות עם השניים, וזה שולח אותם לחפש הוט טייקס - להגיד דברים שיעוררו סערות בליגה. הטייקים האלה מהר מאוד הופכים לכותרות ועובדות, ולך תשכנע אנשים שאין לך אחות.

לאחר שנרגעו הרוחות מחגיגות האליפות של הראפטורס ואפילו היו יריות במצעד האליפות ברחובות טורונטו, אבקש להתייחס לכמה דברים רציניים יותר ורציניים פחות, שעולים מסיכום עונת 2019 ובייחוד מרכבת ההרים של הפלייאוף האחרון, אשר רבים מסכימים כי היה מהמרתקים במילניום הנוכחי

קבוצות ספורט באות והולכות ולא משנה מה, תמיד תהיינה קבוצות ספורט מוצלחות יותר מאחרות. בואו למסע נוסטלגי אל קבוצות הספורט שהפכו לגדולות, אבל בחלוף השנים התמוססו, פורקו ונמחקו מעל פני מפת הספורט וכאלה, למצער, יש למכביר גם בענף הכדורסל.