נכון, יונייטד הפסידה אתמול – שוב. ונכון, התזמון של ההפסד לא בא למועדון ולאוהדים בטוב במחזור שבו צ'לסי וטוטנהאם שומטות נקודות. ולהוסיף על זה, ההגנה מקרטעת והקישור... אבל יש איזשהו תהליך שמתרחש במועדון שאני אישית בתור אוהד אוהב לראות. זה תהליך שגם האוהדים צריכים לקחת בו חלק.

זה כבר חודש אני רוצה להיכנס לעובי הקורה ולהבין מה לעזאזל קורה בקבוצת הפאר של ז'ליקו. כיצד ייתכן שקבוצה שהופיעה בחצי מהפיינל פורים של העשור האחרון תראה כל כך אומללה וחסרת חשק? קבוצה שמחזיקה באחד הסגלים הטובים ביותר ביורוליג, תשיג רק חמישה ניצחונות בשישה עשר מחזורים?!

"אתה הולך לעשות עכשיו משהו מטופש ולצחוק מעצמך?" "כמעט, את זוכרת שכתבתי להזווית טור על המבוא לחוקת הכדורגל? אז עכשיו אני כותב על הנבדל ואני תקוע וצריך את עזרתך"

לא ריאלי שהצעדים שאציע כאן יעברו תחת מבנה ההנהלה הנוכחי, אולי לא אף תחת הבעלים הנוכחי, אך אלה דברים נחוצים בשביל לצאת לדרך חדשה, דרך חזרה לטופ.

המשחק של אתמול טרף את הקלפים של מי שעד לא מזמן היה שחקן הפוקר הטוב ביותר בארץ.

יעקב שחר בחר לבזבז את העשור על מינוי מאמנים כושלים למכבי חיפה, קומבינות בהבאת זרים, הכשלת ניסיון עם המנהלים המקצועיים

הקדנציה הארוכה של ונגר בארסנל האפילה לחלוטין על עבודתו של ג'ורג' גרהאם, אך הוא יצק את היסודות הקריטיים להצלחת הצרפתי בארסנל והיה זה שהחזיר אותה לגדולה אחרי שנים ארוכות של דשדוש

החודש האחרון היה מהטובים ביותר בקריירה של פאולו דיבאלה, ולא רק בגלל יום הולדתו ב-15 לחודש. השחקן, שחווה עונת נפל בעונה הקודמת תחת מסימיליאנו אלגרי והיה עם רגל וחצי מחוץ למועדון בקיץ, חזר לפרוח ולככב ביובה תחת מאוריציו סארי. אבל מה בדיוק קרה שם?

בתחילת הקיץ הציבו לעצמם הצהובים מטרה להביא רכז בעל שיעור קומה. כאשר השם הגדול לא הגיע, למרבית אוהדי הכדורסל היה ברור – נייט וולטרס הוא בעצם הרכז הבכיר של מכבי ת"א

איך הפך טימו פוקי, חלוץ פיני שלא הצליח להשתלב עד-כה בליגות הטובות בעולם, לשחקן שייקח את נבחרת פינלנד בפעם הראשונה בתולדותיה לטורניר היורו?