עוד מחזור פלייאוף מאחורינו ועדיין לא הכל סגור, לא בליגה, ובטח שלא בליגת החלומות.

שלושה מחזורי פלייאוף מאחורינו ואני חושב שכולם כבר מבינים שקלישאת הדרבי הנדושה מתאימה גם לפלייאוף בליגת החלומות - ״לפלייאוף חוקים משלו"

אחד השינויים המשמעותיים של ליגת החלומות בתקופת הפלייאוף הוא השינוי בהגבלה של כמות השחקנים מאותה קבוצה. עליה מ2 ל-3. הסיבה לשינוי היא כנראה המחזורים שבהם יש רק פלייאוף עליון ורק 3 משחקים.

אם בכל מחזור רגיל אני הראשון שיעודד אתכם לחשוב כמה צעדים קדימה, להסתכל על המחזורים הבאים ולחשוב איך הקבוצה שלכם תראה גם עוד שניים שלושה מחזורים. הפעם ההפך הוא הנכון.

המוח שלנו מפתח סוג של סטיגמה על קבוצה ואנחנו רצים איתה בדרך כלל לאורך זמן. לפעמים הסטיגמה הזאת פשוט לא נכונה

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לפיצול פלייאוף העליון והתחתון, עוד שלושה מחזורים ואנחנו שם. לפי הקלישאה הידועה, קצת פחות מהמקורית, לפלייאוף יש חוקים משלו בליגת החלומות.

על חילופים כפויים ויותר מידי אפשרויות בחירה בסרט הקפטן - אדם רוזנטל על המחזור ה-23 בליגת החלומות

מפגשי קצוות והאשליה של מחזור קל. המחזור ה-22 על הנייר נראה מחזור יחסית “פשוט”. 4 הקבוצות שמדורגות ראשונות משחקות נגד 4 הקבוצות שמדורגות אחרונות

מגמה מעניינת שניתן לזהות בחלון הזה היא שקבוצות התחתית ביצעו משמעותית יותר העברות מאשר קבוצות הצמרת. כל הקבוצות ממקום 8 ומעלה לא צירפו מעל 3 שחקנים בחלון. לעומת זאת, ממקום 9 ומטה חוץ ממכבי חיפה (עם חלון מאוד סולידי) כולן צירפו 6 שחקנים ומעלה.