5 הערות על מחזור 4

    1. הדיאלוג בין מוטי חביב לניר סביליה לאחר פסילת השער של דן אינבינדר מול בני יהודה, ממחיש די בפשטות את הבינוניות שממנה סובל מקצוע עיתונות הספורט בארץ.
      ברוב המקרים כאשר קורים במשחק אירועים גבוליים כמו הבקעת שער מעמדת נבדל, והשדרן והפרשן שלצדו אינם מסכימים על תוצאות האירוע, מריץ הבמאי את ההילוך החוזר שוב ושוב עד לבירור הסוגיה. במקרה הנוכחי, ניר סביליה קבע כבר בהילוך הראשון כי מדובר בנבדל, ומוטי חביב ענה בבטחון “אני לא רואה על מה נשרק הנבדל”. בהילוך החוזר השני שוב חזרו השניים על אותן טענות כשהשדרן הוותיק מדגיש שוב שלא היה נבדל.
      רק בפעם השלישית נמתח קו מצויר שמראה כיצד בן שהר עומד מצדו האחד של הקו ודן אינבינדר מצדו השני. נבדל. אז את מה שניר סביליה ראה כבר במהלך הראשון, מוטי חביב דאג לבטל בזלזול, אך לאחר המהלך שהוכיח כי אכן היה נבדל, מוטי חביב שתק והתעלם. וכך, שוב ושוב, נופלים הפרשנים והשדרנים בפח לשונם ובטחונם העצמי המופרז, במקום להשתמש בטכנולוגיה ולפרשן מה באמת היה.

      2הגיע הזמן לתת למצלמות לדבר
      קודם תראו את השידור החוזר, אחר כך תחליטו מה קרה (צילום מסך)
    2. ואם כבר עסקנו בשדרנים, אז לאחר הבקעת השער של מכבי חיפה במצב בו שחקן של הפועל רעננה שרוע על הקרקע, רמי וייץ היה נחרץ גם הוא וקבע – “חוקי, אבל לא ספורטיבי”. לוייץ היה חשוב לקבוע שאין מדובר במהלך לא חוקי, לאור העובדה שהשופט הוא זה שקובע מתי לעצור משחק, ואם לא התערב, אין לעצור ולכן המהלך חוקי מבחינתה של מכבי חיפה.
      אם נרוץ שנה וחצי אחורה, נוכל להיזכר במשחק הגביע בין מכבי ת”א לבני סכנין, אז עלי עותמן הוציא כדור החוצה כי נפצע, אך בעודו עדיין עומד, החזיר טל בן חיים את הכדור למגרש למהלך שהוביל לשער לזכות מכבי. אז, עמיחי שפיגלר קבע באופן נחרץ לא פחות “זה מהלך לא ספורטיבי… זה שער שלא היה צריך להיכבש”. אז אמנם, שני המקרים מעט שונים, אך השאלה העולה היא עד מתי יקבעו שדרי המשחק מה ספורטיבי ומה לא? עד מתי התקשורת היא זו שתקבע מי מוסרי ומי לא, מי ספורטיבי ומי מלוכלך? הרי חוקת הכדורגל קובעת בפירוש, השופט הוא האחראי על שטף המשחק ועל עצירתו – ולא שחקן כזה או אחר, לא משנה כמה השריר שלו מכווץ. אז אולי, רק אולי, אם יואילו השדרנים והפרשנים לא לקבוע מה ספורטיבי ומה לא, אלא לדון מה תואם לחוקה ומה לא, כל הסובלים מתסמונת השריר-המתכווץ-במהלך-התקפת-יריב יפסיקו עם ההצגות ונזכה לראות קצת יותר כדורגל מחמישים ומשהו דקות הנטו שאנחנו מקבלים בין שלל הקריאות לאלונקות.



  1. בפרפראזה על אותה אמירה, ההרחקה של צ’יבוטה היא חוקית, אבל לא חכמה. חוקית, כי חוקת הכדורגל קובעת שערעור על סמכותו של השופט היא עבירה שדינה צהוב. צ’יבוטה היה עצבני מהמהלך הקודם, ביצע עבירה מאחור על שחקן ב”ש, ומחא כפיים למראית הצהוב המוצדק שקיבל מהשופט ריינשרייבר. לא חכמה, כי בדקה ה-30 אפשר ורצוי להתגבר על הפגיעה הקלה באגו כשמוחאים לך כפיים, מזלזל ככל שזה ישתמע. נכון, צ’יבוטה הגזים בתגובתו והיה צריך להירגע, אבל יכול להיות שכמה מילים מצד ריינשרייבר היו עושות עבודה יעילה יותר. שופט הכדורגל לא רק צריך לאכוף חוקים, אלא גם לשמור על ההוגנות ולהבין שלא הוא המרכז ולא עבורו מגיע הקהל. מצד שני, מדובר בשופט שהרחיק שחקן שהותקף על ידי אוהד, אז הציפייה הזו כנראה מופרכת מיסודה.
    פיירלואיג'י קולינה, שופט כדורגל
    פיירלואיג’י קולינה. אולי נפעיל קצת יותר שיקול דעת ולא רק נאכוף חוקים?
  2. ב-11 המשחקים שפתחו את העונה, במוקדמות הליגה האירופית ובגביע הטוטו, ספגה מכבי ת”א שני שערים כשהיא מנצחת 10 פעמים ומסיימת פעם אחת בתיקו. מאז, ב-6 המשחקים שעברו, ספגה מכבי ת”א 9 שערים, ניצחה 3, הפסידה 2 וסיימה פעם נוספת בתיקו. בכל ששת המשחקים הללו, לא היו שני משחקים רצופים בהם פתח קרויף עם אותה חולית הגנה. לעומת זאת, ב-11 המשחקים הראשונים, פתח קרויף פעמיים עם הרביעייה דסה-טיבי-טב”ח-דוידזאדה, וארבע פעמים עם הרביעייה שפונגין-טיבי-טב”ח-דוידזאדה לאחר הפציעה של דסה. אז אמנם דסה עדיין פצוע, אבל למיטב ידיעתי שפונגין עדיין כשיר, ואילו ייני עולה כמגן ימני עם אצבע שבורה וזריקה. אני יכול להבין את הצורך ברוטציה לשמירת רעננות ומתח בסגל, אבל אני לא יכול להבין חוסר המשכיות ותיאום בשלבים כל כך מוקדמים של העונה. אם בפראג ההרכב היה יחסית משני כי העדיפות המרכזית ניתנת לליגה, לא ברור מהן הסיבות שמובילות את קרויף לבצע כל כך הרבה שינויים בהרכב בכל משחק בליגה – מה שמשפיע על משחק ההגנה של הקבוצה כולה ומכבי היום עם מספר ספיגות זהה לאשקלון ועכו.
  3. ההתעסקות של שפיגלר את אפק במתרחש על הספסל של מכבי ת”א היא לא פחות ממביכה. מקלארן שולח הערות, פויאטוס משיב וקרויף מתערב, ובמשך שניות ארוכות המצלמה מתמקדת בספסל של מכבי ובשולי היציע, במקום במתרחש על המגרש. ההתנהלות הזו ממשיכה קו ישיר מהעונה שעברה, אז התעסקו השדרנים במאבטחת שהסתירה לקרויף ובדינמיקה בין וידיגאל לקרויף. בעונה שבה 5 מאמנים ישראלים פוטרו ושיחקו כסאות מוזיקליים כבר אחרי 4 מחזורים, התעסקות במערכת היחסים בין המאמן, העוזר והיועץ במכבי ת”א היא לחפש את מכבי בקטנות, אולי בנקמה על התשובות החד משמעיות של קרויף במסיבות העיתונאים (“כך מכבי נוהגת 6 שנים וכך היא תמשיך לנהוג”) מה שלא מאפשר לחיידקי התקשורת לחדור מבעד לחומות שהקים קרויף בשש שנותיו בקבוצה. אז התקשורת תמשיך להתעסק בקטנות, תמשיך לעקוץ ולחפש רפש היכן שאין, ואז תתפלא מדוע קבוצה שמנוהלת ע”י זרים עם מעט ניסיון בכדורגל, תמשיך למדר אותם.
    מכבי תל אביב, קרויף
    Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!