עונת 2017/2018 נפתחה עם שלל זרים חדשים שלא מוכרים לאוהד הכדורגל הישראלי, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות והאמת שזה לא כל כך משנה, כי לא רחוק היום שבו אותם שחקנים יוחלפו באחרים. דווקא לאחר תקופה שקבוצות ליגת העל החליטו לקחת צעד אחד קדימה ולהרחיב את הצוות המקצועי בעקבות ההצלחה של ג'ורדי קרויף במכבי ת"א, הגיעה שנת 2017, שנת ההכחדה של המנהל המקצועי בישראל, כשאפילו במכבי ת"א החליטו שהתפקיד אינו רלוונטי יותר וכדי להביא זרים טובים אפשר להיעזר בסוכנים שונים ולזמן שחקנים ללא חוזה למחנה האימונים של הקבוצה בקיץ.
קבוצות ליגת העל עדיין לא הבינו את תפקידו של המנהל המקצועי, רב הקבוצות ניסו לשלב מאמנים ותיקים שיעזרו למאמן בנושא המקצועי, ובעלי הקבוצות לא הבינו מדוע צריך צוות כל כך גדול אם יש כבר מאמן והחליטו כי מדובר בתפקיד מיותר בכדורגל הישראלי. אמנם מנהל מקצועי הוא לא המפתח להצלחה, בטח לא בטווח הקצר, אבל צוות מקצועי מצומצם גורם לקבוצות בישראל לדרוך במקום. הדבר בולט במיוחד בשחקני הרכש, כאשר בחירת השחקנים נעשית ללא מעקב. אין כיום קבוצה בליגת העל שמחזיקה בצוות סקאוטינג. גם כאשר המנהל המקצועי היה אחראי בבריחת שחקני הרכש, היה מדובר בהחלטה של איש אחד שברב המקרים התבררה כלא מוצלחת.
אבל למטבע יש גם צד חיובי. עם כניסתו של הזר השישי, קבוצות ליגת העל משקיעות כספים גדולים מבעבר ורב הקבוצות בנו העונה את הסגל היקר בתולדותיהם. אולי זה טיפה מוקדם לקבוע, אבל יש תחושה שרמת הליגה עלתה העונה. לאחר שהיינו רגילים לאליפויות ללא תחרות של מכבי ת"א שהפכו למרוץ דו סוסי בשנתיים האחרונות, נראה שקבוצות נוספות מסוגלות לקרוא תיגר על שתי הפייבוריטיות לזכייה באליפות. עם זאת, רמת הזרים בליגת העל עדיין לא ברורה. הזרים החדשים מראים ניצוצות מיכולתם, אבל עדיין אין שחקן שהצליח לבוא לידי ביטוי מבחינה אישית בקבוצתו.
כדי לבחון את רמת הזרים שהגיעו לישראל, בדקתי את הסטטיסטיקה האישית של כל שחקני ההתקפה הזרים הנמנים בסגלי שתי הליגות הראשונות בישראל מאז תחילת עונת 12/13 עד הגעתם בישראל. בדיקה זו מעט שטחית, אבל אפשר ללמוד ממנה לא מעט. כמו איזה שחקנים הגיעו לישראל בכושר משחק גבוה יותר והיכן אותם זרים עברו בשנים האחרונות.
ליגת העל
מלך שערי ליגת העל בעונה שעברה, וידאר קיארטנסון, הוא החלוץ הזר בעל הסטטיסטיקה המרשימה ביותר מחוץ לליגת העל. מעבר לממוצע הדקות המרשים לכיבוש שער שדה של האיסלנדי הבינלאומי, קיארטנסון הוא גם השחקן שכבש את כמות השערים הגבוהה ביותר בתקופת הזמן שנבדקה. שחקן ליגת העל היקר בכל הזמנים ממשיך להצדיק את תג המחיר הגבוה ששולם לאלופת שוודיה ב 2016 עם פתיחת עונה חלומית במוקדמות הליגה האירופית ובליגת העל. אגב, ממוצע הדקות לשער ליגה של קיארטנסון מאז שהגיע לישראל עומד על 140 דקות.
את המקום השני תופס שחקן בינלאומי נוסף, נריוס ואלסקיס. החלוץ הליטאי הספיק לעבור במהלך הקריירה הארוכה שלו בלטביה, באלרוס, רומניה ופולין, אך כל הניסיונות מחוץ לליטא נגמרו בכישלון, מעל 80% משעריו הובקעו בליגה הליטאית.
הקדנציה בבני יהודה החלה באופן חיובי, אבל משהו נעצר אצל ואלסקיס. בתחילת העונה הנוכחית חלה ירידה חדה ביכולתו וקבוצתו מתקשה מאוד לכבוש כל עוד הוא נמצא על המגרש. במחזור האחרון ואלסקיס כבש את שערו הראשון העונה שנתן לבני יהודה שלוש נקודות יקרות נגד הפועל רעננה, יוסי אבוקסיס צריך לקוות שהשער יחזיר את החלוץ הליטאי לתלם אחרת החלק ההתקפי של בני יהודה יהיה בבעיה.
הזר בעל הרזומה מרשים ביותר שהגיע העונה לישראל הוא קאיו, הברזילאי של מכבי חיפה. שחקן גראסהופרס לשעבר סיים בכל אחת מארבעת העונות שלו בליגה השוויצרית במאזן דו ספרתי של שערים והוסיף 22 בישולים. ההשתלבות של קאיו במכבי חיפה היא הדוגמה הטובה ביותר לניהול הסגל הלוקה בחסר של גיא לוזון. הברזילאי הוותיק רגיל לשחק במערך של 4-3-3, בגראסהופרס הוא הוצב כחלק מהשלישייה ההתקפית ולפעמים שימש גם כחלוץ, אבל מעולם לא שיחק כשחקן קו במערך יהלום ובטח לא בשיטת שלושת הבלמים. לוזון עצמו עדיין לא החליט באיזה שיטה ישחק העונה ומי יוביל את הקבוצה בחלק ההתקפי, אם לבסוף יחליט לבחור בקאיו הוא יצטרך לשנות מערך ואת סגנון המשחק שיהיה בנוי על החזקת כדור ולא על משחק מעבר.
בתחתית הרשימה נמצאים שני ילדי פלא לשעבר, סוטיריס ניניס ואיסק קואנקה. שניהם סומנו כפוטנציאל בגיל צעיר מאוד ובעקבות סדרת פציעות ארוכה וחוסר יציבות בקבוצתם השניים נאלצים להוכיח את עצמם מחדש בישראל. לא בכדי הגיעו אותם שחקנים לליגת העל. שניהם לא הצליחו להתבלט בשום קבוצה בקריירה עד כה וימים יגידו אם הניסיון בישראל יהיה נקודות המפנה שתחזיר אותם לרמות הגבוהות או שמדובר בעוד תחנה בהידרדרות קריירת המשחק שלהם.
הליגה הלאומית
אם קשה להביא זר איכותי לליגת העל, אז מדובר במשימה קשה שבעתיים לפגוע בשחקן זר בליגה הלאומית. קבוצות הלאומית מוגבלות לעד שלושה זרים ובגלל סיבות כספיות חלק מהקבוצות לא מגיעות למכסת הזרים המקסימלית (בליגה הלאומית משחקים 32 זרים, ממוצע שני זרים לכל קבוצה 66.6%, לעומת ליגת העל המנצלת 89.2% ממכסת הזרים הכללית). ועדיין נמצאים כמה שמות מעניינים שכדאי לעקוב אחריהם במהלך העונה הקרובה.
ג'ורג' אקפביו חלוצה הניגרי של הפועל קטמון נמצא בראש הטבלה של הליגה הלאומית, יתרה מכך אם מחברים את טבלאות של הליגה הלאומית וליגת העל אקפביו יופיע במקום השלישי במדד הכיבוש למספר דקות.
Hapoel Katamon Jerusalem הפועל קטמון ירושלים" Facebook page
קבוצת האוהדים הירושלמית לקחה הימור גדול שהחתימה בחודש ינואר את החלוץ הניגרי שלא שותף במשחק רשמי שנה שלמה. ההשתלבות של אקפביו בקטמון הייתה מהירה, קשה היה להאמין שלא שיחק למעלה משנה. החלוץ הניגרי של קטמון הוא אולי לא החלוץ הכי טכני בלאומית, אבל הוא ניחן בנתונים פיזיים מרשים מאוד שעוזרים לו להתגבר על המגבלה הטכנית. אקפביו יודע לשמור על הכדור בתוך רחבת היריב ולייצר משם מצבי הבקעה, בנוסף הוא יכול להוביל התקפות מעבר במתפרצות, הוא מאוד מזכיר בסגנון המשחק את אוסטין אמוטו ששיחק בעבר בקריית שמונה. אקפביו הוא בהחלט פוטנציאל לליגת העל, מבחינה מספרית הוא לא בולט יותר מידי (שישה שערים ב-23 הופעות בלאומית), אבל כל עוד הוא ימשיך לשחק כך המספרים יגיעו וגם ההצעות מליגת העל.
שם נוסף שכדאי לשים עליו עין במהלך העונה הוא יוג'ין אנסה, הרכש החדש של בית"ר תל אביב רמלה. בית"ר רמלה הפכה לאחת ההפתעות הנעימות בכדורגל הישראלי, מאז שיתוף הפעולה עם מכבי ת"א הקבוצה מהלאומית הופכת לאחת ממפתחות השחקנים המובחרות בישראל. דידייה קוגבניה, ג'ייקוב נג'וקו, עלי מוחמד ורוסלן ברסקי הם חלק מהשמות שהגיעו מבית"ר רמלה לליגת העל בשנים האחרונות.
למרות שמדובר בקבוצת חסרת שאיפות לעלות לליגת העל נראה שבית"ר רמלה הצליחה פעם נוספת לבנות קבוצה שמסוגלת להיאבק בצמרת העליונה בליגה הלאומית. אנסה הוא אחד משני זרים חדשים בקבוצה, הוא הגיע מלוקרן הבלגית לחפש קבוצה בישראל שתקלוט אותו בעסקת השאלה. לאחר שלא הצליח להרשים את מכבי נתניה במשחק גביע הטוטו נגד בני יהודה, עמיר תורג'מן החליט לצרף אותו לסגל המתחדש של בית"ר תל אביב רמלה. השחקן הגנאי מתגלה כהברקה נוספת של רמלה. הגנאי הצעיר בולט במשחק התכליתי שלו, לא חסרים שחקני אגף בעלי טכניקה גבוה בכדור אבל רובם לוקים בקבלת החלטות לא נכונה לעומת זאת אנסה מבין את תפקידו על המגרש וכמעט אין לרשותו טעויות לא מחויבות. שחקן הכנף הגנאי טרם כבש העונה אבל הפסיק לרשום לזכותו שני בישולים בליגה. יהיה מעניין לראות אם לוקרן תחליט להחזיר אותו לסגל אחרי עונת ההשאלה ברמלה, מה שבטוח שאם אנסה ירצה לחזור לכדורגל הבלגי הוא יצרך להוכיח את עצמו בלאומית ולתת עונה יוצאת דופן.
ריק טן וורד חלוצה ההולנדי של הפועל רמת גן הוא השחקן המסקרן ביותר שחתם העונה בלאומית. החלוץ בן ה 26 נחשב בעבר כהבטחה בליגה ההולנדית. בעונת 11/12 שהיה בן 21 בלבד כבש עשרה שערים בליגה ההולנדית הראשונה וזומן באותה שנה לטורניר טולון (מדובר בטורניר של נבחרות צעירות מרחבי העולם המתקיים בכל שנה בעיר טולון שבצרפת). על אף שמדבור בטורניר לא רשמי ,הנבחרות שמוזמנות אל הטורניר מתייחסות אליו ברצינות רבה, שחקנים כמו אדריאן ראביו, חאמס רודריגס, טימואה באקאיוקו, מרקיניוס והארי קיין נטלו חלק בטורניר בשנים האחרונות. טן וורד סיים כסגן מלך השערים בטורניר לאחר שכבש שלושה שערים. לאחר אותה עונה החלוץ ההולנדי לא הצליח לשחזר את יכולתו בליגה ההולנדית הראשונה. טן וורד הציג יכולת ירודה שגרמה לו לנדוד בבונדסליגה השניה ובליגה ההולנדית השניה, למעשה מאז עונת השיא שלו בשנת 2012 ריק טן וורד לא המשיך בקבוצה למעלה לעונה. צריך לציין שטן וורד הגיע לישראל דווקא לאחר אחת העונות הטובות בקריירה שלו (9 שערים ב 35 הופעות באלמרה סיטי מליגה השניה בהולנד) אבל השחקן הגיע להפועל ר"ג רק בסוף חודש אוגוסט לאחר פתיחת העונה. ההולנדי שלא עבר מחנה אימונים עם הקבוצה בינתיים מקבל מעט דקות בקבוצה של אריק בנאדו וכרגע השחקן סובל מקשיי הסתגלות בקבוצתו החדשה. מעבר לכושר ירוד משחק נראה שיש גם מחסור בכושר גופני בסיסי, טן וורד מאוד סטטי והוא כמעט לא נע על המגרש, דבר שמאט מאוד את משחק ההתקפה של הפועל ר"ג.
אבל צריך להיות הוגנים איתו ולא לפסול מיד שחקן זר לאחר כמה הופעות לא טובות, לא בכל יום מגיע שחקן עם רזומה כמו טן וורד לישראל ובכל זאת אני בספק אם יישאר כאן לאחר חלון העברות הקרוב. הפועל ר"ג פתחה את העונה בצורה קטסטרופלית וחלום עליית הליגה נראה רחוק מתמיד. אם הקבוצה לא תשפר את יכולתה במחזורים הקרובים לא מעט שחקנים עלולים למצוא את עצמם מחוץ לקבוצה וכמו בכל מועדון בישראל הזרים הם הראשונים שמשוחררים מקבוצתם.
