יום המנוחה הראשון של הוואלטה הגיע ויחד איתו הגיע הזמן לסיכום ביניים ראשון.
הדירוג הכללי
מאבק ה-GC (דירוג כללי או General Classification) בוואלטה בדרך כלל מרתק. השנה היה סינון ראשוני מוקדם, אבל 16 הרוכבים שנשארו במרוץ ל-GC הם צמודים עד מאוד. עשר הרוכבים הראשונים נמצאים במרחק של פחות מדקה מהחולצה האדומה. הרחוקים ביותר הם ווילקו קלדרמן ותיבו פינו שאיבדו דקה ו-44 שניות בקטע השישי בעקבות נפילה, אבל גם הם מרחק התקפה אחת מוצלחת מראש הדירוג.
סיימון ייטס הוא זה שנכנס ליום המנוחה הראשון עם החולצה האדומה והוא מוביל על ולוורדה בשנייה אחת בודדת. זה יכול לשחק לידיים של מוביסטאר שישאירו למיצ'לטון-סקוט את החובות שמגיעים עם חולצת המוביל. מיצ'לטון יצטרכו למשוך את הפלוטון בקטעים הבאים עד אשר יגיע מהלך מכריע נוסף ב-GC. יש לציין שבג'ירו האחרון מיצ'לטון עשו עבודה די טובה בזמן שייטס הוביל ואני חושב שהסגל שלהם בוואלטה בנוי אפילו טוב יותר להיות סגל משלים עבורו.
מוביסטאר יכולים להיות מרוצים מאוד מהשבוע הראשון (אם בלוח השנה העברי שבוע הוא פרק הזמן בין שני ימי מנוחה אז ככה גם בגרנד-טורים). ולוורדה הוא הרוכב הכי דומיננטי במרוץ עד כה עם שני ניצחונות בקטעים; החולצות הירוקה והלבנה ופיגור של שנייה בודדת בדירוג הכללי. נאירו קינטנה הוא בכל זאת המוביל של הקבוצה והוא יושב רק 14 שניות אחרי ייטס. קינטנה עוד יפסיד לייטס זמן בנג"ש בקטע ה-16 אבל אני נוטה לחשוב שהוא עדיין המועמד המוביל לניצחון בוואלטה.
גם אסטנה, בורה ולוטו יכולים להסתכל על השבוע האחרון בגאווה. אנחל לופז נראה חזק מאוד ואסטנה עובדים יפה בשבילו. בורה שמו את כל הז'יטונים שלהם על עמנואל בוכמן הצעיר שעדיין לא נתן תוצאה טובה בגרנד טור אבל בינתיים זה נראה טוב מאוד. לוטו ממשיכים עם תוכנית העבודה מהטור דה פראנס של שני מובילים – הפעם זה ג'ורג' בנט ליד סטיבן קראוסוויק ושניהם ממוקמים בטופ-10 של הדירוג הכללי.
עכשיו אסתכן ואחלק את רוכבי ה-GC לדרגים לפי מידת ההצלחה שאני צופה להם:
1. קינטנה, ייטס, אנחל לופז
2. ולוורדה, קראוסוויק, בוכמן
3. אוראן, בנט, איזגירה, פינו, קלדרמן
4. ארו, גלופן, דה לא-קרוז
5. מאס, קוויאטקובסקי
מחלקה אורתופדית
שלושה רוכבים גדולים הגיעו לוואלטה אחרי פציעה בטור דה פראנס, כל אחד מסיבותיו שלו. ניבאלי למשל לא הגיע לוואלטה עם שאיפות אחרי שנפצע בעלייה לאלפ דואז בקטע ה-12 של הטור. הוא מראש אמר שהוא לא בריא והוא מגיע כדי להריץ את הרגליים ולהתכונן לאליפות העולם באינסברוק שתהיה הררית. כבר בקטע השני הוא איבד ארבע דקות ויצא מהתחרות על הדירוג הכללי. כשניבאלי בריא הוא בדרך כלל חזק מכולם בשבוע השלישי של גרנד טור. אני חושב שניבאלי בכל זאת רוצה להוציא משהו מהוואלטה והוא ינסה לנצח את אחד מקטעי הטיפוס האחרונים. לדעתי אם ייכנס לבריחה בקטע ה-19 זה הסיכוי הכי טוב שלו לנסות לנצח קטע מבלי שרוכבי ה-GC יתערבו לו. כרגע בחריין-מרידה מתרכזים בשאיפות ה-GC של יון איזגירה שנראה טוב מאוד עד עכשיו.
לעומת ניבאלי, ריצ'י פורט הגיע לוואלטה עם שאיפות ואפילו היה הפייבוריט מספר אחד (!) בסוכנויות ההימורים לזכייה בוואלטה. ייתכן שכל זה היה תרגיל יח"צ של פורט. פורט רוכב עבור BMC שעמדה בפני פירוק ותתאחד עם קבוצת CCC, לפורט לא היה חוזה עד ימים בודדים לפני הוואלטה. מעט אחרי שהכריז על החוזה החדש עם טרק הוא גם הודיע שלא יגיע לאירוע הצגת הרוכבים בעקבות מצב רפואי כלשהו. כבר בנג"ש ביום הראשון פורט הראה חלודה ולמחרת כבר איבד 13 דקות. אי אפשר לדעת איך היה רוכב ללא המחלה המסתורית הזו, אבל אני מניח שמה שמעכב אותו זה בעיקר ההתאוששות מהפציעה. החלום של BMC היה להתמודד בדירוג הכללי בגרנד טור האחרון שלהם\ אבל זה כבר לא יקרה, התפקיד של פורט וחבריו כרגע בהיעדר ספרינטר הוא לצוד קטעים.
פטר סאגאן נפצע בקטע ה-17 של הטור דה פראנס בנפילה מאוד לא אופיינית. מעבר למה שיש לפטר סאגאן ברגליים ובראש, התכונה הכי טובה שלו היא יכולת שליטה באופניים וחוש מיקום יוצא דופן. מאז הנפילה סאגאן המשיך להתחרות – הוא סיים את הטור על אדי הדלק האחרונים; הגיע לאליפות אירופה ופרש מוקדם; אחר כך הגיע מרוץ המבורג בו הוא סיים רק במקום העשירי בספרינט. סאגאן הגיע לוואלטה כשלראשונה מזה שנים הוא מרגיש פגיע בניגוד לתדמית הסופרמן שלו. בספרינט בקטע השלישי הוא נראה לא רע וסיים שלישי, אבל בקטע השלישי – דווקא זה שהיה יותר קשה טכנית ודרש מיקום טוב מהספרינטרים הוא סיים רק תשיעי. קטעים 7 ו-8 לא היו קטעי ספרינט אלא מה שנקרא בלעז קטעים ל – "Puncheur", רוכבים אשר מתמחים בטיפוסים קצרים אך תלולים. מה שהופך את סאגאן לרוכב כל כך מיוחד זה שהוא ספרינטר מהטובים בעולם וגם הפאנצ'ר הכי טוב שיש. את רגלי הספרינט שלו פטר סאגאן עדיין לא מצא, אבל כפאנצ'ר נראה שהוא חזר לעצמו כי הוא סיים שני בשני הקטעים הרלוונטים. סאגאן גם כאן כדי להתכונן לאליפות העולם למרות שכושר הטיפוס הנוכחי שלו מעיד שאין לו מה לחפש שם.
ההצלחה של הקבוצות הקטנות
תופעה בולטת בוואלטה השנה היא שדווקא הקבוצות הפחות הישגיות ב-WorldTour (ואחת מה-Pro Continental) הן אלה שמצליחות מאוד. את קטעים 4 עד 7 ניצחו קבוצות שהגיעו לוואלטה ללא אף ניצחון בסבב ה-WorldTour. הסיבה שאני מייחס לזה היא שמארגני הוואלטה מאוד גמישים בהגדרתם לקטעים "שטוחים". יחד עם העובדה שהקטע השני יצר פערים גדולים בדירוג הכללי קבוצות הדירוג הכללי הרשו לבריחות לברוח. בגלל שרק קטעים בודדים מתאימים לספרינטים גם קבוצות הספרינט מרפות ולכן הפלוטון נותן לבריחות ללכת עד הסוף ועד כה 3 מ-8 הבריחות הצליחו.
הדוגמה הבולטת היא ללא שום ספק בנג'מין קינג. האמריקאי לא ניצח מרוץ מאז מאי 2016 ועד אוגוסט 2018 ופתאום הוא ניצח שני קטעי גרנד טור בשבוע. הניצחונות האלה נותנים המון אוויר לנשימה עברו קבוצתו דיימנשן דאטה שהתקשתה מאוד לנצח השנה, בעיקר בשל חוסר ההצלחה של מארק קבנדיש בתקופה האחרונה.
רודי מולא ניצל הזדמנות יוצאת דופן לקחת את חולצת המוביל בקטע החמישי. כל קבוצה אחרת הייתה נאחזת בחולצת המוביל בשיניים אבל סקיי היא קבוצה כזאת הישגית שהיא דווקא החליטה להעניק ל-FDJ את החולצה המובילה ואת החובות שמגיעים איתה. מולא הפך לרוכב הראשון של FDJ שלובש חולצת מוביל בגרנד טור מזה 13 שנים. בקטע התשיעי FDJ איבדו את ההובלה לייטס ועכשיו הם יתמקדו בתיבו פינו.
