אין הרבה מילים שיכולות להסביר את הגעגוע שמצטבר בליבו של אוהד שלא רואה את קבוצתו באצטדיונה הביתי במשך שלושה שבועות. אין הרבה מילים שיכולות להמחיש את ההתרגשות של אוהד כשהוא רואה מחדש את גיבורי ילדותו לנגד עיניו, מניפים את צלחת האליפות וגביע המדינה בדאבל הכי מרגש שחווה. אין הרבה מילים שיכולות לתאר את עוצמתו של מועדון שנקשר בקשר כמעט משפחתי עם בנו של אדם ששינה את פני הכדורגל בעולם, אדם שנפרדנו ממנו השבוע ואותו מועדון ואוהדיו ביצעו טקס לא פחות מרגש מזה שנערך רק אתמול בקאמפ נואו.
אין הרבה מילים, אך כל זה היה היום בבלומפילד. ומשחק שהחל עם נועם שוהם, יבגני קשנצב, מאיר מליקה ואבי נמני על הדשא לא יכול היה להיגמר בצורה אחרת. ערן זהבי מתקדם צעד נוסף לעבר שיא הכיבושים בליגה, טל בן חיים עם צ'יפ גאוני ומדוניאנין מחקה את קור הרוח של אותו נמני בשער אופייני. המחצית הראשונה הייתה חלשה. כמה חלשה? מכבי מובילה מפנדל מפוקפק ויורדת למשחק כמעט הגנתי, מבולבל עם איבודי כדורים רבים ועם אחוזי שליטה בכדור מחפירים. אלמלא ראיקוביץ' במשחק מצוין, הטוב שלו במכבי עד היום, עוד היו מדברים על התבוסה לרעננה שנים.
למחצית השנייה מכבי עלתה באותה אדישות וחוסר זהירות, אך בסביבות הדקה ה-64 משהו השתנה. אם תשאלו את השחקנים, המאמן, הפרשנים או השדרנים, הם יגידו שהחילוף של דור פרץ באורלנדו סה הוא זה שהביא את השינוי. חילוף של מאמן, אך כל אלה לא מבינים כלום. עם כל הכבוד לדור פרץ ויש לי אהבה רבה לילד המוכשר הזה, בסביבות הדקה ה-55 הקהל החליט שאם השנה הפועל ת"א לא תגיע יותר לדרבי, הקהל יביא אותה. אז הפועל רעננה קיבלה בעל כורחה מהקהל את תפקיד הכבשה השחורה בדרבי תל אביבי מדומיין, תוך שצבא האוהדים הצהוב חישמל את האצטדיון היפואי באווירה שלא הייתה מביישת משחקי דרבי צמודים בתקופת נמני ואבוקסיס. שירה אדירה משער 7, חלוף בשער 11 ובחזרה עד לשער 4, לא יכלה להשאיר את השחקנים אדישים. דור פרץ? פרץ של אנרגיה.
מחר מתחיל השבוע הקריטי ביותר העונה לגורל האליפות. באר שבע נוסעת לטדי, וכל תוצאה מלבד ניצחון על בית"ר תשאיר אותה במקום השני. ביום שני הבא, אותה בית"ר מגיעה לבלומפילד, למשחק העונה המשני. כמו שאמר פעם יוהאן קרויף: "יש רק רגע אחד שבו אתה יכול להגיע בזמן. אם אתה לא שם, או שהקדמת, או שהגעת מאוחר מדי".
