לצערנו, כולנו נכנסנו לתקופה קשה בה כל עולם הספורט נעצר. לנו, האוהדים, לא נשאר יותר מדי מה לעשות חוץ מלחזור ולצפות במשחקי עבר. בגלל שחוץ מהכדורגל, גם הרוב המכריע של שאר ענפי הספורט נדחה גם הוא, מה שגרם לעוד יותר זמן פנוי, חזרתי לצפות גם במירוצי אופניים גדולים מהשנים האחרונות.
מה שמעניין הוא שתוך כדי הצפייה הבנתי שלכמה מהרגעים הגדולים בשני הענפים יש הרבה מאוד נקודות דמיון כאלה או אחרות, לפחות בחוויה שלי כצופה בכל אחד מהם. אני חייב רק להגיד לפני, שלא משנה אם אתם עוקבים אדוקים אחרי כדורגל, אופניים או כל ענף אחר, יש רגעים בספורט שהם כל כך גדולים, שגם הצופה הנייטרלי יוכל להתרגש מהם.
המשחק שבחרתי להתמקד בו הוא המשחק מחצי גמר מונדיאל 2014 בין ברזיל לגרמניה. לי הוא משום מה הזכיר בלא מעט מובנים את הקטע ה19 בג'ירו ד'איטליה 2018.
נקודת הפתיחה
ברזיל הגיעה עוד מתחילת הטורניר במטרה להשכיח את האסון מ-1950 והפעם לזכות במונדיאל הביתי. היא הגיעה למשחק בכושר טוב ועם מומנטום כדי לזכות, כל מה שהיא היתה צריכה זה רק עוד שני משחקים מוצלחים.
גם סיימון ייטס הגיע כפייבוריט לזכות בג'ירו, באותו יום הוא זינק כשהוא מוביל בדירוג הכללי ומקדים את מנצח הג'ירו מהשנה שלפני, תום דמולן שבמקום השני, ואת מנצח שני הגראנד טורים האחרונים (הטור והוואלטה ב2017) כריס פרום שבמקום הרביעי, כל זה תוך כדי שהוא מציג יכולת מעולה לאורך כל המירוץ. הוא הגיע לקטע ה-19 בכושר טוב ועם מומנטום כדי לזכות, כל מה שהוא היה צריך זה רק עוד שני קטעים מוצלחים.
התחלה שמבטיחה אקשן
אם חשבנו שהמשחק בברזיל הולך להיות רגוע יחסית עד לשלבי הסיום, אז כבר בדקה ה11 תומאס מולר מצא את עצמו חופשי בתוך הרחבה של ברזיל אחרי כדור קרן כדי לקבוע 1-0 לגרמנים. כשיש עוד בערך 80 דקות לשחק זה אולי לא אומר שהמשחק התהפך או שברזיל גמורה, אבל לפחות יכולנו להיות בטוחים שמפה העסק נהיה יותר מעניין.
גם אם חשבנו שהמירוץ באיטליה הולך להיות רגוע יחסית עד לשלבי הסיום, אז כבר בתחילת העלייה לפינסטרה סיימון ייטס מצא את עצמו באחורי הדבוקה כשהוא מתקשה להישאר בקצב של קבוצת סקיי של כריס פרום. כשיש עוד לא מעט זמן לרכב זה אולי לא אומר שאנחנו בדרך למהפך בצמרת הדירוג, אבל לפחות יכולנו להיות בטוחים שמפה העסק נהיה יותר מעניין.
credit to "Mitchelton-SCOTT" facebook page
נקודת האל חזור
ברזיל השתדלה מן הסתם לא להילחץ, ולהמשיך לנסות את המשחק כמו שהיא שיחקה לפני השער. היא ידעה שהיא עדיין משחקת מול הקהל שלה ואם היא רק תצליח להחזיק מעמד ולהשוות במחצית השנייה היא עוד תוכל לתקן. הבעיה היתה שגרמניה לא התכוונה לתת לזה לקרות בקלות, היא המשיכה לתסכל את ההתקפה הברזילאית שלא הצליחה להגיע למצבים, וכעבור לא הרבה זמן זה גם השתלם לה.
ייטס מן הסתם, גם השתדל לא להילחץ, ולהמשיך לרכב בקצב שלו כמו שהוא רכב לפני ההתפרקות. הוא ידע שהוא עם חולצת המוביל ואם הוא רק יצליח להחזיק מעמד ולפסגה בלי להיכנס לפיגור גדול מדי בהמשך הוא עוד יוכל לתקן. הבעיה היתה שסקיי לא התכוונו לתת לזה לקרות בקלות, הם המשיכו להכתיב קצב גבוה שלאט לאט הקטין את הדבוקה המובילה, וכעבור לא הרבה זמן זה גם השתלם להם.
טירוף
בדקה ה23 קלוזה כבש ודאג שכבר בשלב מוקדם נקבל אירוע בקנה מידה היסטורי בכך שעבר בטבלת מלכות השערים של המונדיאל בכל הזמנים את רונאלדו הברזילאי.
זה לא נגמר שם, בעצם זה רק התחיל. בדקות הבאות גרמניה פשוט מחצה את ברזיל, והמשיכה להגדיל את הפער. התמונות העצובות של האוהדים באצטדיון ביחד עם לוח התוצאות שהראה 5-0 כבר בדקה ה30(!) השאירו את הצופים בתחושה של איפשהו בין רחמים על הברזילאים לבין הלם מההצגה של הגרמנים. ואם לסכם במילה אחת, טירוף!
כשנשארו עוד משהו כמו 80 ק"מ לסיום סקיי כבר הספיקו לגרום גם לדומניקו פוצוביבו, שעד אותו הרגע היה עם הזמן השלישי הכי טוב אחרי ייטס ודמולן, לנשור מהדבוקה מה שדאג שכבר בשלב מוקדם נקבל אירוע כמעט חסר תקדים. שניים מהמובילים מאבדים זמן כבר בשלב מוקדם כל כך בקטע.
זה לא נגמר שם, בעצם זה רק התחיל. בדקות הבאות סקיי פשוט מחצו את מה שנשאר מהדבוקה והמשיכו להגדיל את הפער. התמונות העצובות של סיימון ייטס מתפרק ביחד עם כריס פרום שברח קדימה לבד שנותרו עוד 79 ק"מ לסיום(!) השאירו את הצופים בתחושה של איפשהו בין רחמים על סיימון ייטס לבין הלם מההצגה של קבוצת סקיי וכריס פרום. ואם לסכם במילה אחת, טירוף!
מה לעזאזל ראינו עכשיו
העובדה שבשלב כל כך מוקדם במשחק גרמניה כבר הבהירה לכולם שהיא תצא מנצחת מהמשחק הזה, השאירה את הזמן שנשאר בעיקר כדי לנסות לעכל את מה שראינו עד עכשיו. השאלה היחידה שנשארה פתוחה למעשה, היא כמה ברזיל תצליח להיאבק על הכבוד שלה.
התשובה הגיעה בהמשך, גרמניה המשיכה לשלוט כששורלה עולה כמחליף במחצית וכובש צמד בדרך לאחת מהתוצאות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. בינתיים, את הזמן שנשאר עד לסיום המשחק היה אפשר לנצל בעיקר כדי לתפוס את הראש ולשאול: מה לעזאזל ראינו עכשיו?
העובדה שגם כריס פרום הבהיר בשלב כל כך מוקדם שהוא ממשיך עד לניצחון בקטע, השאירה את הזמן שנשאר בעיקר כדי לנסות לעכל את מה שראינו עד עכשיו. השאלה היחידה שנשארה פתוחה למעשה, היא כמה תום דמולן, שבשלב הזה הופך להיות המוביל של המירוץ, יצליח להיאבק על ההובלה מול פרום.
התשובה הגיעה בהמשך, פרום המשיך להגדיל את הפער כשהוא עובר את דמולן ומסיים את היום עם החולצה הורודה ששייכת למוביל הג'ירו. בינתיים, את הזמן שנשאר עד לסיום הקטע היה אפשר לנצל בעיקר כדי לתפוס את הראש ולשאול: מה לעזאזל ראינו עכשיו?
כל הדרך לזכייה
גרמניה לא יכלה לעצור ולחגוג את הניצחון יותר מדי, עוד נישאר לה מבחן אחד מול ארגנטינה בגמר. אמנם זה לא היה מרשים כמו המשחק מול ברזיל, אבל היא הצליחה לנצח 1-0 קטן גדול בהארכה ולזכות בגביע. זכיה שזכורה קודם כל בגלל הניצחון הגדול בחצי הגמר.
גם לפרום לא היה יותר מדי זמן לעצור ולחגוג את הניצחון, עוד נישאר לו לשמור על החולצה הוורודה מול דמולן בקטע ה20 והמכריע. אמנם זה לא היה מרשים כמו בקטע ה19, אבל הוא הצליח לשרוד את ההתקפות של הרוכב ההולנדי ולנצח בג'ירו ולהשלים בעצם זכייה בשלושת הגראנד טורים ברציפות. זכיה שזכורה קודם כל בגלל הניצחון ההוא בקטע ה19.
Credit to Giro d'Italia Facebook page
העונה כנראה כבר לא נקבל עוד מירוץ או משחק אייקוני כמו בשנים הקודמות, אז ניאלץ רק להישאר עם השידורים החוזרים. בתקווה שעוד הקיץ נוכל לחזור לראות אותם גם בלייב. אבל בינתיים, נחמד לפחות להיזכר ברגעים הגדולים.
