מחזור הסיום בליגת האלופות הביא איתו כבר תרחיש אחד שלא רואים כל שנה – ריאל מדריד נמצאת בסכנת הדחה ממשית כבר בשלב הבתים. הבלאנקוס יארחו את בורוסיה מנשנגלאדבך בידיעה שכל תוצאה פרט לניצחון עלולה להשאיר אותם מחוץ לשמינית הגמר. הסיטואציה הזאת גרמה לי להיזכר בפעם אחרת בה מועדון בסדר גודל כזה עמד בפני הדחה מבישה כבר בשלב הבתים: מנצ'סטר יונייטד בעונת 2011-12. ואם ריאל רוצה להימנע מתרחיש דומה, היא חייבת ללמוד איך לא לחזור על אותה הטעות.

אבל לפני זה, וכדי להבין איך שתי הקבוצות הגיעו בכלל לסכנת הדחה, הנה תקציר האירועים של שני הקמפיינים והדמיון הלא קטן ביניהם:

בניגוד להגרלה של ריאל שסידרה להם העונה מפגש מול אינטר שיכלה להקשות עליהם ביחד עם שחטאר דונייצק ובורוסיה מנשנגדלבאך, יונייטד לא היתה אמורה להיתקל בבעיות מיוחדות. היא הוגרלה לבית ג' שכלל גם את בנפיקה, באזל ואוטלול גלאטי אלופת רומניה. אף אחת מהן לא נחשבה אז לאחת מאריות היבשת ולא היה נראה שיש לשדים האדומים ממה לחשוש.

ריאל מדריד פתחה את העונה האירופית במשחק נגד שחטאר, שלכאורה לא היה אמור להוות בעיה עבורה. מדובר היה במשחק בית נגד שחטאר שחסרה לא מעט שחקני סגל. העיתוי של המשחק היה לא פשוט. בתחילת אותו שבוע ריאל ספגה הפסד מפתיע מקאדיס והתחילה לראות את הצמרת של הליגה בורחת לה. ואם זה לא מספיק, היא עמדה לפגוש ישר אחרי המשחק מול שחטאר את ברצלונה לקלאסיקו הראשון של העונה.

המחצית הראשונה היתה במעמד צד אחד, ריאל לא ממש הגיעה למשחק והאוקראינים עלו ליתרון 3-0 מדהים (כולל שער נהדר של מנור). אמנם חניכיו של זידאן התעוררו טיפה במחצית השניה, כבשו שני שערים והיו קרובים להשוות, אבל בסיום הפסד לא צפוי שהכניס טיפה לחץ לקראת המשך הקמפיין.

יונייטד פתחה את הקמפיין האירופי שלה לפני תשע שנים מול בנפיקה כשהיא במצב טיפה יותר טוב. למחזור הפתיחה היא הגיעה כשהיא מוליכה את הפרמיירליג ונמצאת בכושר מדהים. למשחק בליסבון היא הגיעה אחרי שני ניצחונות ליגה משכנעים על ארסנל (8-2) ובולטון (5-0). בדומה לשחטאר, גם בנפיקה פתחה את המשחק טוב יותר ואף עלתה ראשונה על הלוח, אבל ראיין גיגס הספיק להשוות עוד לפני המחצית וקבע את תוצאת המשחק.

בחזרה לריאל, שלמרות הבעיות והיכולת הלא משכנעת הצליחה לנצח בקלאסיקו, מה שאמור היה להיות ניצחון שיביא איתו מומנטום בליגה ובאירופה. היא פגשה את מנשנגלדבאך במשחק שאחרי בתקווה לשים מאחוריה את התקלה מול שחטאר מהמחזור הראשון. זה בסוף נגמר ב2-2 כשריאל ניצלת ממש בדקות הסיום עם שני שערים מאוחרים ודרמטיים. וכשהמחזורים הבאים מזמנים לה מפגש כפול מול אינטר, פתאום המקום בשמינית הגמר לא נראה כל כך בטוח.

גם יונייטד לא נתנה לתוצאה בצ'מפיונס להפריע לה וניצחה במשחק שאחרי את צ'לסי. במחזור השני היא אירחה את באזל כשהיא עדיין במקום הראשון בליגה, וכמו ריאל קיוותה להשיג ניצחון שישפר את המצב שלה בבית. למרות יתרון 2-0 במחצית, מהפך של השוויצרים גרם לכך שגם יונייטד נאלצה להסתפק בתיקו בזכות שער בדקה ה90 ו3-3 פסיכי בסיום.

דווקא אז כששתי הקבוצות, כל אחת בזמנה, נמצאת בעמדת נחיתות לקראת מפגש כפול מול היריבה הרביעית בבית, הגיעו שני ניצחונות ששמו את שתי האימפריות בעמדה מצוינת להעפיל לשלב הבא. יונייטד ניצחה פעמיים את 'הנמושה' של הבית, האלופה הרומנית אוטלול גלאטי, בעוד ריאל השיגה שני ניצחונות מרשימים מול אינטר ועל הדרך סיבכה עוד יותר את הנציגה האיטלקית. בינתיים בליגה שתי הקבוצות הציגו רצף תוצאות לא מרשים בלשון המעטה במקביל לניצחונות הבכורה באירופה. ריאל רשמה שלושה משחקים ללא ניצחון כשבשניים מהם היא מפסידה והתדרדרה עד למקום הרביעי בטבלה. יונייטד נעצרה עם תיקו מול ליברפול כשלאחריו הגיעה ההשפלה בדרבי (6-1) ועל הדרך היא ראתה את היריבה העירונית חולפת על פניה בראש הטבלה.

בדרך כלל, קבוצות צמרת אמורות לקראת המחזור החמישי להבטיח את ההעפלה לשמינית הגמר (גם אם לא מהמקום הראשון), כך שניצחון של ריאל על שחטאר או של יונייטד על בנפיקה היה צריך לפחות להוריד את האי-שקט הזה מהראש ולהפנות את עיקר הפוקוס אל הליגה בתקווה להשיג רצף תוצאות שיעזרו במאבקי הצמרת בהמשך. יונייטד אמנם הגיעה בלי ווין רוני למפגש מול הפורטוגלים, אבל מתוך ידיעה שהם תלויים בעצמם ויכולים וצריכים לנצח ולסיים בראשות הבית. גול עצמי של פיל ג'ונס בפתיחה ועוד הרחקה רעה של דה חאה שסידרה לפאבלו איימאר שער קליל קבעו 2-2 בסיום ובעיקר הגבירו את מד הלחץ באולד טראפורד. מהצד השני יש את ריאל שנסעה לאוקראינה, שוב ספגה ממנור, שוב הפסידה לשחטאר, ושוב מגיעה עם הגב אל הקיר לקראת מחזור הסיום של שלב הבתים.

עכשיו אני רוצה להפנות את תשומת הלב אל המצב בו ריאל נמצאת עכשיו ויונייטד היתה ערב המחזור השישי. מדובר על משחק אחד, שאם הן מנצחות בו הן בשלב הבא ועוד מול קבוצות אירופיות גנריות ולא מול אריות היבשת. ולמי שלא מבין את הזלזול, תחשבו לבד אילו קבוצות לא הייתם מעדיפים לפגוש במשחק על כל הקופה אני מאמין שבאזל או גלדבאך לא יהיו השמות הראשונים שיקפצו לכם לראש. לכאורה המצב של יונייטד היה אפילו יותר פשוט, תיקו הרי היה מספיק להם להעפיל לשמינית. נכון שמשחק בחוץ מול קהל שוויצרי שמחפש סנסציה זאת לא הסיטואציה הכי נוחה לשחק בה (בטח בהשוואה לריאל שתשחק בבית ובלי לחץ של קהל), אבל חניכיו של פרגי אמורים להיות עדיפים ותיקו או ניצחון זאת תוצאה מתבקשת.

אבל דווקא אז, במשחק שאמור להוכיח להם ולאירופה שעדיין מדובר בקבוצה רצינית שהגיעה לשלושה מתוך ארבעת הגמרים האחרונים, השדים האדומים פישלו. טעות של דה חאה וחוסר ריכוז בהגנה כבר בדקה ה9 איפשרו לבאזל לעלות ליתרון, ומשם הסיפור פחות או יותר נגמר. הלחץ הכריע את יונייטד דווקא במקום בו היא היתה אמורה להתעלות. לקראת סיום המשחק פריי הכפיל את התוצאה וגם שער מצמק לא מנע את ההדחה.

ריאל מגיעה למשחק שלה במצב דומה, אבל עם כמה נקודות לאופטימיות אם משווים ליונייטד של אז. חוץ מעניין הקהל שכבר הזכרתי, ישנו המצב בליגה. אם לשדים האדומים היתה את היכולת והמצב בטבלה להישען עליו, לבלאנקוס אין אפילו את זה מהבחינה הזו המשחק מול הגרמנים זה ממש להיות או לחדול, בטח אם שואלים את זידאן. עוד נקודה משמעותית לדעתי היא העובדה שיונייטד יכלה להסתפק בתיקו, בעוד ריאל מדריד חייבת לנצח כדי להבטיח עליה. וכמו שראינו לאורך השנים בליגת האלופות, לפעמים דווקא הקבוצה שחייבת ניצחון משיגה תוצאות יותר טובות ממי שרק רוצה לשמור על התוצאה.

אז אולי חלק מהאוהדים לא יאהבו את ההשוואה או יראו את זה דווקא להוכחה שכבר היו דברים מעולם ואין סיבה לאופטימיות, אני דווקא חושב שאלו בדיוק הנקודות שיעזרו לריאל, לפחות מנטלית, להעפיל לשמינית הגמר. כל מה שהיא צריכה זה רק לדעת להסתכל על העבר, וללמוד את הלקח.