לפני שאני נכנס לניתוח של השבוע השני בוואלטה, אני רוצה להגיד שהוא היה מהנה. ממש מהנה.
הקטע העשירי הסתיים בספרינט גאוני של קוויק-סטפ, ממש יצירת אומנות. בקטע ה-11 קיבלנו מהלך אמיץ של פינו שהניב לו תמורה מינימלית ועוד ניצחון של בריחה. הקטע ה-12 הסתיים עם ניצחון נוסף של קבוצת בריחה ושם את החולצה אדומה על כתפיו של חסוס הראדה, רוכב קבוצת פרו-קונטיננטל! למחרת אוסקר רודריגז, עוד רוכב פרו-קונטיננטל, ניצח טיפוס מיתי ואז קיבלנו יומיים של מאבק GC מסקרן שהשאיר לנו טעם של עוד.
המאבק על ה-GC
בקטע ה-15 התבצע הסינון הרציני הראשון של הדירוג הכללי. אם בשבוע שעבר דיברתי על 16 רוכבים שרואים עצמם רוכבי GC (נניח – מועמדים לפודיום), המספר עכשיו הצטמצם לשבעה רוכבים, אולי שמונה אם אוראן יעשה נג"ש טוב ביום שלישי. שאר הרוכבים ינסו עכשיו לזכות בקטעים, למעשה קוויאטקובסקי ובנט כבר התחילו עם זה.
פערי הזמנים בין רוכבי ה-GC נראים כעת ככה:
1. סיימון ייטס
2. אלחנדרו ולוורדה 0:26+
3. נאירו קינטנה 0:33+
4. מיגל אנחל לופז 0:43+
5. סטיבן קראוסוויק 1:29+
6. אנריק מאס 1:15+
7. תיבו פינו 2:10+
8. ריגוברטו אוראן 2:27+
ייטס נראה טוב מאוד עד עכשיו, אבל צריך לזכור שאת היתרון שלו הוא בנה באמצעות מתקפות קטנות בסיום טיפוסים ועושה רושם שהקבוצה שלו לא חזקה כמו האחרות. ולוורדה יושב כבר הרבה זמן קרוב לחולצה האדומה, אבל לא שם. הוא יוכל לעקוף את ייטס בנג"ש, אבל אני לא חושב שהוא יחזיק מעמד עם המטפסים הצעירים באנדורה, אלא אם כן הוא יהנה מ"רגליים של מוביל".
קינטנה ואנחל לופז נראים כרוכבים הכי חזקים במרוץ עד כה. מוביסטאר עושים עבודה טובה סביב קינטנה ו-ולוורדה ואסטנה שומרים על אנחל לופז יפה מאוד עד עכשיו. קינטנה זכה בוואלטה לפני שנתיים ואנחל לופז סיים שלישי בג'ירו האחרון אחרי שני רוכבי הנג"ש הכי טובים בעולם מבין רוכבי ה-GC, לכן אני נותן להם יתרון מנטלי על ייטס. לייטס אומנם היו כמה תוצאות טובות בגרנד טורים, אבל הוא לא הראה יציבות למשך שלושה שבועות.
קראוסוויק הוא אולי הרוכב שהכי פחות הרשים מבין השביעייה הראשונה, אבל מצד שני הוא עדיין קרוב והוא לא הראה חולשה משמעותית באף קטע. קראוסוויק אמור לצמצם מעט את הפער בנג"ש ואז הוא במרחק של יום מעולה אחד מאיום ממשי על ניצחון בוואטלה.
אנריק מאס הגיע לוואלטה בלי קבלות, אבל בינתיים הוא מרשים מאוד. מאס מצליח להחזיק מעמד עם המטפסים הטובים בעולם וצובר ניסיון לקראת השנים הבאות בהן הוא יוכל כבר ממש לפתח תקוות של ניצחון בגרנד טור. קוויק-סטפ כנראה מצאו את רוכב ה-GC שלהם לשנים הקרובות.
תיבו פינו הוא המצטיין שלי לשבוע השלישי. פינו איבד דקה ו-44 שניות בקטע השישי כשנתקע מאחורי נפילה והתנתק (יחד עם קבוצה גדולה מאוד של רוכבים) משאר הפלוטון. הוא לא ויתר וניצל את הפער היחסית גדול שלו משאר רוכבי ה-GC כדי להצטרף לבריחה בקטע ה-11, בעיקרון המהלך הזה היה סוג של הצלחה כי הבריחה ניצחה, אבל פינו גנב רק 15 שניות יתרון באותו יום.
בקטע ה-15 זה כבר היה סיפור אחר. מתוך קבוצה מצומצמת של שבעת המטפסים הטובים, כאשר אין לפניהם אף רוכב אחר (ולכן מי שמנצח מביניהם גם מנצח קטע) פינו הוא היחיד שהצליח להוציא בריחה מוצלחת והוא סיים כחצי דקה לפני מתחריו. נכון, זה לא הרבה וכנראה ששום דבר שפינו יעשה לא יספיק להוציא אותו מהבור, אבל לפחות הוא מנסה ולא מוותר, ואנחנו מקבלים מרוץ מבדר.
מבט הלאה
הקטע ה-16 הוא נג"ש מאוד סטרילי באורך בינוני של 32 קילומטרים. זה אמור להתאים בדיוק למומחים – רוהאן דניס, ויקטור קמפרנטס, ג'ונתן קסטרוייחו, ווילקו קלדרמן ומיכל קוויאטקובסקי. מן הסתם הנג"ש הוא עוד קטע בו רוכבי הדירוג הכללי מתחרים זה בזה. אחרי הנג"ש נקבל את תמונת המצב ה"נקייה" בין רוכבי ה-GC ואחר כך כדי להרוויח זמן הם יצטרכו לתקוף, אין חוכמות.
הקטע ה-17 הוא עוד קטע אופייני לוואלטה – המון גבעות וסיום פסגה. לדעתי בקטע הזה קבוצות ה-GC יתנו לבריחה לנצח ויעדיפו לתת לרוכבים שלהם לצבור כוחות לקראת ההרים של אנדורה. הקטע ה-18 מוגדר על ידי המארגנים כקטע שטוח ולמרבה ההפתעה הוא באמת שטוח. פה צפוי ספרינט המוני שכמובן שויויאני הוא הפייבוריט לנצח אותו.
קטע 19 הוא התחלת הסוף. זה עוד קטע שמוגדר כ"שטוח", אבל הוא מתחיל בגובה 170 מטרים ומסתיים מגובה של מעל 2,000 מטרים. הטיפוס לקו הסיום הוא די שונה ממה שהיה לנו עכשיו ויותר מתאים לג'ירו או לטור. מדובר על 17 קילומטרים בשיפוע ממוצע די מתון של 6.6%.
הקטע למחרת הוא קטע עם פוטנציאל להיות קלאסיקה מיידית. מדובר על קטע של 97 קילומטרים בלבד שכולל לא פחות משישה טיפוסים מדורגים, אחד מהם בקטגוריית העל ועוד שלושה מקטגוריה ראשונה. כאן כל רוכב שלא לובש חולצה אדומה צריך ללכת על כל הקופה כי זו האפשרות האחרונה לנצח את המרוץ.
אני קצת מקווה שקינטנה יגיע לקטע הזה בפיגור של איזו דקה. הסיבה היא שקינטנה כבר זכה בוואלטה ולכן הוא לא יסתפק במקום על הפודיום (לעומת אנחל לופז או ייטס שייתכן ויעדיפו לשמור על הפודיום ולא להסתכן). אולי נראה כאן מתקפה רחוקה של קינטנה עם קראוסוויק/פינו ואולי גם ולוורדה יהיה פעיל פה. אחרי הקטע הזה כל מה שנשאר הוא לפתוח שמפניות במדריד ולהתכונן לעוד ספרינט המוני שיסגור את עונת הגרנד טורים לשנת 2018.
