מי שעוקב אחרי ליגת העל מכיר את הסיפורים שמלווים את הקבוצות מדי שבוע. מתי מכבי ת"א הפסידה, כמה שערים באר שבע הבקיעה, האם היה פנדל או לא, כמה צהובים נשלפו, מי מלך השערים, איזה מאמן פוטר השבוע ומתי הסתיים "התהליך". אך האם אתם באמת מכירים את המספרים?
אחת לתקופה אבחר נושא מעניין מהליגה שלנו ואציג אותו דרך הנתונים. והפעם – על הפער בצמרת שהתכווץ ל-3 נקודות בתום המחזור ה23.
כאשר מביטים על התקפות שתי הקבוצות, מגיעים למספרים די דומים: וואקמה ושהר הבקיעו לב"ש 21 שערים, ואילו קיארטנסון ובן חיים הבקיעו 23 שערים עבור מכבי. אך שתי הקבוצות אינן רק התקפה ולמרות שבסגל שלהן מצויים החלוצים הטובים ביותר שיש לליגה שלנו להציע, סיפור הפער בצמרת הוא פאזל המורכב מסיפורים מעניינים בפני עצמם.
משחק של רצפים
שתי הקבוצות הצליחו להעמיד רצפים מרשימים ורצפים חלשים במהלך הליגה עד כה.
מכבי ת"א, ממחזור 7 עד מחזור 16 הצליחה לחבר שלושה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, שהם 40% הצלחה. באותו הזמן בערך, ממחזור 3 עד מחזור 13, הפועל באר שבע חיברה רצף מדהים של אחד-עשרה ניצחונות והפסד אחד, שהם 92% הצלחה.
לעומת זאת, ממחזור 17 עד מחזור 23, מכבי ת"א חיברה 6 ניצחונות ותוצאת תיקו אחת, שהם 85% הצלחה ואילו הפועל באר שבע, בין מחזורים 14 ו-23, חיברה שלושה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו, ושני הפסדים, שהם 50% הצלחה בלבד.
המשמעות המיידית היא, שלמרות שהרצפים של באר שבע היו טובים יותר בסה"כ מאלו של מכבי, בסופו של דבר נראה כי הקבוצות משחקות ביניהן פינג פונג של יכולת גרועה והמנצחת בסוף העונה כנראה תהיה זו שתצליח להפסיד פחות. והרי זה ידוע כי כדי להפסיד פחות צריך לספוג פחות, ובכל הקשור לספיגת שערים יש פער משמעותי בין הקבוצות. ממחזור 8 עד מחזור 20 מכבי סופגת 0.9 שערים בממוצע למשחק, כלומר, שער נקי במשחק 1 מתוך 10 בממוצע. לעומתה, באר שבע ספגה 9 שערים בלבד בין מחזורים 5 עד 23, כשהיא שומרת על שער נקי בכמחצית מהמשחקים.
נקודת המפנה – משחק העונה
אמנם משחק העונה לא היה ההפסד הראשון של מכבי ושל ארבלדזה, אך השפעת ההפסד על שתי הקבוצות הייתה מהותית. בעוד מכבי המשיכה בצלילה מטה, ניצחון משכנע על סגנית האלופה הותיר את באר שבע לבד בצמרת מה שהכניס עוד דלק למנועי הסילון של הקבוצה שהגיעה לקצב הבקעה מטורף בליגה ולהישגים מצוינים בליגה האירופית עד לפציעה של אחד, מיגל ויטור.
מיגל ויטור – חלוץ?
התשובה היא כמובן לא. אך בעוד הבלם הכשרוני נפצע לאחר הניצחון על בית"ר י-ם, עלה הרושם כי ההגנה של באר שבע היא זו שתיפגע מהחוסר ובאר שבע תאבד נקודות משערים שתספוג. המציאות, והנתונים מראים אחרת; מהמחזור ה-14 ואילך, ללא מיגל ויטור, קצב ההבקעה של באר שבע הוא זה שפחת ומקבוצה שמבקיעה חמישיות בכל שבוע שני הפכה באר שבע לכזו שמנצחת, במקרה הטוב, בהפרש של שער.
ומה הקשר למיגל ויטור, הבלם? ובכן, ניתן לפרש זאת במספר דרכים. אחת, ויטור לא רק חילץ כדורים אלא גם מסר רבות לכיוון ההתקפה של ב"ש ובכך תרם למשחק ההתקפי המשובח. שנית, לאחר הפציעה הקישור של ב"ש נאלץ לשאת בנטל ולהשתתף יותר במשימות ההגנתיות.
מאניה דרבי-סיה
אותו דרבי של חמישייה אדירה היווה עבור מכבי נקודת שיא כבר במחזור החמישי (ששוחק אחרי המחזור השישי, מנפלאות ליגת העל), אך חמישייה וקוץ בה. מאותו משחק סבלה מכבי מנפילה דרמטית וחוסר יכולת להבקיע ומקצב של 3 שערים בממוצע למשחק, הידרדרה התקפת הצהובים לכ-1.6 שערים במשחק בתחילת ינואר. את המחיר שילם שוטא ארבלדזה שלעד ייזכר כמי שהותיר על הספסל נגד בית"ר את וידאר קיארטנסון. כל שער שלו היום זורה מלח על הפצעים שהותיר ארבלדזה. תרתי משמע.
את תפקיד המושיעים לקחו שניים: הראשון, קרויף, שעמד על הקווים בשישה משחקי ליגה (וישב על הספסל בשביעי) בהם איבד נקודות רק בתיקו נגד מכבי חיפה. סביר להניח שליטו וידיגאל קיבל הוראה אחת בלבד – אם זה עובד, אל תתקן. השני הוא שרן ייני, שמרגע הגעתו מכבי טרם ספגה שער והוא בכלל משחק כמגן שמאלי. כנראה שלא צריך לשלם 2.5 מיליון יורו על מגן שמאלי מסרביה.
הנתונים מראים כי בשבועות האחרונים הפערים בין שתי הקבוצות מצטמצמים. למרות שמכבי סופגת כמעט פי שתיים מבאר שבע, הפער מצטמצם. המגמה עוד יותר משמעותית בקצב ההבקעה – באר שבע מתיישרת לכיוונה של מכבי שלא מרבה להבקיע, אך מצליחה לנצח ועושה רושם שלבאר שבע זה הולך יותר קשה.
השורה התחתונה היא שבשונה ממה שהערכנו רק לפני שבועות בודדים, הפלייאוף העליון יהיה מעניין.
