מסוט אוזיל עבר קיץ קשה. מפרשת הצילום שלו עם ארדואן לא ירדה מהכותרות הראשיות בגרמניה לאורך כל תקופת המונדיאל, ועד גזר הדין שהיה הודעתו של אוזיל, על פרישתו מהנבחרת. אם לא די בכך, אוזיל, הואשם בתקשורת כמי שהיה החלש ביותר בנבחרת הגרמנית, שהפגינה יכולת מאכזבת במונדיאל ברוסיה. התקשורת הגרמנית הייתה חסרת רחמים כלפי אוזיל שהפך למוקצה ומנגד, האשים את התקשורת והחברה הגרמנית כולה כמי שנגועה בגזענות.
בקיץ החולף הקשר, שנחשב לאחד השחקנים המשמעותיים ביותר, זכה למאמן חדש – אונאי אמרי שהחליף את ארסן ונגר הוותיק. כיום, ארסנל היא קבוצת ההתקפה השנייה בטיבה בפרמייר ליג אחרי מנצ'סטר סיטי. היתרון העיקרי של אוזיל היה יכולת הבישול הטובה שלו. בעונה החולפת אוזיל בישל 14 שערים במדי ארסנל, מספר זהה לזו שלפניה. היה אפשר לצפות שהחלפת המאמן בצירוף הקיץ הקשה שעבר עליו, יובילו את אוזיל להוכיח לתקשורת הגרמנית, בה הטיח האשמות קשות, כי היא טעתה והוא עדיין השחקן הטוב שהוא חושב שהוא, אך התוצאות שונות.
אוזיל שיחק השנה 15 פעמים במדי ארסנל ובסה"כ 1077 דקות (בין היתר, בשל פציעה ממנה סבל), אך בישל שני שערים בלבד. מספר זעום לעומת היכולת ההתקפית הגבוהה של ארסנל העונה, ובהשוואה למספרים שסיפק בשנה שעברה. בהשוואה אליו, ארון ראמזי, ששיחק פחות דקות, בישל שישה שערים ואפילו אלכס איובי המושמץ, ששיחק פחות דקות, בישל שלושה שערים. בנוסף, אוזיל מספק חטיפה אחת פחות בממוצע למשחק ובכלל, הפך לשחקן הרבה פחות משמעותי. הדבר תמוה במיוחד לנוכח העובדה שפייר אמריק אובמיאנג ואלכסנדר לקזאט מספקים מספרים יפים מאוד, דבר שאינו זכור בעונות ונגר האחרונות שהיו חסרות חלוצים דומיננטיים.
בגיל 30, ולאחר שנדחק אט-אט ממרכז העניינים בארסנל, נראה שמצבו של אוזיל בכי רע. אמנם יש לו חוזה בארסנל עד 2021, אך מעמדו ההולך והדועך, בשילוב נסיקה במעמדם של שחקנים אחרים, עלול להוביל אותו לעזוב את ארסנל כבר בחורף הקרוב, כאשר השאלה המרכזית והמשמעותית היא לאן. הבעיה המרכזית של אוזיל היא דרישות השכר הגבוהות שלו, מה שיקשה על קבוצות רבות לקלוט אותו. נראה כי מילאן, שהוזכרה בקשר אליו לא תוכל לעמוד בדרישות השכר הגבוהות שלו, במקביל לבעיות ה"פייר-פליי" עמן היא מתמודדת. בגרמניה, באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד יכולות לקלוט אותו, אך קשה להאמין שירצו לקבל שחקן דועך. הדבר גורם לי להאמין שהאופציה היחידה של אוזיל היא מעבר לאחת מקבוצות דרג-הביניים בפרמייר-ליג, כמו אברטון למשל, או לחלופין מעבר לכסף הגדול בסין.
לסיכום, אני חושב שאחת השאלות שהיה צריך להעלות היא מדוע בני מהגרים רבים בגרמניה לא זכו ליחס כמו זה אליו זכה אוזיל. ג'רום בואטנג, אנטוניו רודיגר, לירוי סאנה וסמי חאדירה גם הם אינם "גרמנים-אותנטיים", אלא בנים להורה גרמני והורה מהגר. אני חושב שהשנה אוזיל מוכיח שלמרות כל הביקורת והטענות שלו, שמי שצדקה בכל הפרשה בקיץ היא התקשורת הגרמנית.
