אני לא יודע כמה מועדוני כדורגל פורקו והוקמו מחדש כל כך הרבה פעמים שכדאי שיירשמו בספר השיאים של גינס — אבל אין ספק שדינמו סנקט פטרבורג היא מועמדת רצינית.

לא פחות משמונה פעמים דינמו פורקה לאורך ההיסטוריה. היא התחילה כמועדון הכדורגל הבכיר בעיר סנקט פטרבורג שבצפון רוסיה, לפני שהגיעה זניט, שינתה אינספור בעלים וחסויות, אבל מעולם לא הצליחה לזכות בשום תואר והיא בעיקר זכורה ממשחק המצור.

מועדון הכדורגל של שירותי הביטחון

דינמו הוקמה בקיץ 1922 בחסות שירותי הביטחון והמשטרה ובהתאם לכך קיבלה תקצוב נאה והפכה מהר מאוד למועדון הכדורגל הגדול והחשוב בעיר לנינגרד. בשנים הראשונות המועדון זכה בששה אליפויות העיר (1926, 1927, 1930, 1931, 1933, 1935) וכשנחנך אצטדיון הקבוצה בשנת 1929 היא החלה לארח בו. באותן שנים בלטו בשורותיה מיכאיל בוטוסוב (שאימן אותה לאחר המלחמה) ופיוטר ייז'וב שסייעו לה להפוך לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת העל הסובייטית, בעונת הבכורה שלה בשנת 1936. עונת הבכורה נמשכה 3 חודשים, ממאי ועד יולי 1936 והשתתפו בה שבעה מועדונים: דינמו מוסקבה (שגם זכתה באליפות הראשונה), דינמו קייב, ספרטק מוסקבה, צדק"א מוסקבה (הלא היא צסק"א), לוקומוטיב מוסקבה, דינמו לנינגרד וקבוצת הדגל האדום לנינגרד.

אבל בשנים הראשונות דינמו לנינגרד לא הצליחה לטפס מעבר למקום השביעי במהלך ארבעת העונות הבאות ובעונת 1939 ירדה למקום העשירי. היא לא נחשבה למועדון הבכיר ביותר בליגה ואומנם בעונת 1940 טיפסה למקום החמישי ואפילו למקום השלישי בעונת 1941 שנקטעה, אבל היא לא הצליחה מעבר לכך.

בניגוד ליריבתה העירונית (זניט), היא מעולם לא הצליחה להעפיל לגמר הגביע הסובייטי והישג השיא שלה הוא ההעפלה לחצי גמר הגביע בעונות 1938, 1947 ובעונת 1952. בליגה דינמו סיימה חמישית לפחות שלוש פעמים, אבל עצם העובדה שנתמכה על ידי המשטרה והממסד הביאו עליה את שנאת התושבים שלא תמכו בה במיוחד בשנות הדיכוי הסטליניסטי.

רבים מהתושבים תמכו במועדון זניט, שהקים מפעל המתכות הלנינגרדי, שאומנם בהתחלה נקרא סטאלינץ, אבל זכה לתמיכה עממית רחבה וכשזניט סיימה את עונת 1947 במקום הששי, לעומת דינמו העשירית, התחיל להיות ברור שכוח חדש עולה ודינמו התחילה לאבד את מיקומה כמועדון הכדורגל הבכיר של לנינגרד.

בעונת 1948 דינמו עוד חזרה למקום הששי, אבל הייתה בעיקר קבוצת מרכז טבלה ועונת 1951 הייתה העונה האחרונה שלה בצמרת טבלת הליגה הבכירה ומאז מעולם לא חזרה לליגת העל.

בשנים 1945-1954 הדרבי הלנינגרדי בין דינמו לזניט היה אחד מארועי הכדורגל המעניינים בעיר וכל מפגש בין הקבוצות באותן שנים היה מתוח וסוער. אבל בשנת 1954 הנהלת הקבוצה החליטה לפרק את הקבוצה ולהקים במקומה מועדון בשם "טרודוביה רזרבי" וזו הייתה הפעם הראשונה שדינמו פורקה.

אובדן תמיכת הממסד

 

בשנת 1960 דינמו קמה מחדש כמועדון בליגה השלישית בחשיבותה בברית המועצות, "קלאס B", אבל גם זו התפרקה והוחלפה במועדון לנינגרדי אחר בשם "אדמירלטייץ", שהתמודד בליגת העל ובגביע הסובייטי והגרוע מכל היה בשנת 1977 כשדינמו הפכה לקבוצת בת של מועדון זניט השנוא. דינמו אומנם עדיין נתמכה על ידי אגודת דינמו אבר כבר חדלה להיות חביבת הממסד. המשטרה ושירותי הביטחון שתמכו בה בשנותיה הראשונות והיו אלה שדחפו לקיום משחק המצור הנודע, שבו השתתפו שחקני דינמו, חדלו להתעניין במועדון ועד פירוק ברית המועצות דינמו התמודדה בעיקר בליגה השנייה והשלישית.

על רקע עידן ההפרטה ברוסיה, בשנת 1990, דינמו שפורקה שוב והוקמה כחברת מניות בשם "דינמו פרומותיאוס", על שם הספונסרית החדשה שלה, תחת השם החדש דינמו התמודדה בליגת המשנה עד 1995. עם זאת, היא הצליחה לשמור על מעמדה כקבוצה מקצוענית והתמודדה בליגות הנמוכות במדינה.

אבל בזמן ששלטונות העיר תמכו בזניט, דינמו התקשתה למשוך משקיעים וספונסרים ובמרץ 2000 נאלצה לרדת לליגה החובבנית וללכת לפירוק בשל הצטברות חובות.

 

בינואר 2001 דינמו הוקמה מחדש כחברת מניות סגורה. הספונסר החדש של הקבוצה קיווה לסייע לדינמו להעפיל לליגת העל לקראת חגיגות 300 שנה לעיר סנקט פטרבורג, בעונת 2003, אבל גם המועדון החדש סבל מבעיות וההתמודדות בליגה המקצוענית (השלישית בחשיבותה) הייתה רחוקה מלהיות משביעת רצון.

בעונת 2002 דינמו העפילה לליגה הראשונה אבל בדצמבר 2003 דינמו פורקה שוב פעם. את מקומה בליגה תפסה קבוצת הכדורגל "פטרוטרסט" (Petrotrest) שנתמכה על ידי חברת נדל"ן באותו שם בבעלותו של איש העסקים לאוניד צאפו.

רק במרץ 2007 אגודת הספורט דינמו תמכה בהקמת דינמו מחדש, על בסיס קבוצת "פטרוטרסט", אבל הבעלים החדש של הקבוצה, לא הצליח לנהל את משאבי הקבוצה כמו שצריך, לשחקנים לא שולמו משכורות בזמן ולפעמים באיחור של חודשים וכצפוי המוטיבציה הייתה נמוכה מאוד.

בעונת 2010 דינמו חזרה לליגת המשנה (ובמאי-אפריל אימן אותה גריגורי מיכאליוק בן ה-23 שהיה המאמן הצעיר ביותר בליגות המקצועניות ברוסיה), אבל בסוף שנת 2010 דינמו פורקה שוב.

לקראת עונת 2011/2012, בסיוע משקיעים מתחום האבטחה הפרטית בעיר, דינמו נוסדה שוב כקבוצה חובבנית. חברת האבטחה "אלפא נורד סקיוריטי" הייתה הספונסרית העיקרית של הקבוצה, שבשנת 2013 אפילו הצליחה להעפיל לליגת המשנה, אחרי שתפסה את מקומה של "פטרוטרסט", אבל דינמו לא החזיקה מעמד הרבה זמן, חברת האבטחה נתקלה בקשיים כלכליים ופשטה את הרגל ובסוף עונת 2014/2015 דינמו פורקה שוב, בפעם השביעית.

ואז הגיע בוריס רוטנברג.

איש העסקים היהודי-פיני מקורב מאוד לשלטונות במדינה, הוא היה נשיא מועדון הכדורגל דינמו מוסקבה ולקראת עונת 2015/2016 רכש את מניות מועדון הכדורגל דינמו סנקט פטרבורג ויזם את הקמתה מחדש. השמועות אמרו שהוא מתכנן להפוך את דינמו לקבוצת-בת של דינמו המוסקבאית ושבכך יוכל למשוך את תאגיד VTB הממשלתי להשקיע בקבוצה, אבל זה לא קרה. דינמו נשארה עצמאית ועכשו היה לה גם מיליארדר מאחוריה, התקווה האמיתית לשוב לליגה של הגדולות מעולם לא נראתה קרובה יותר.

רוטנברג הקים אקדמיה לכדורגל ודאג לטפח כשרונות רבים בקבוצה מתוך מטרה ברורה להחזיר את דינמו לליגת העל ולהחזיר לגדולה את הדרבי הלנינגרדי האגדי. והדרבי הלנינגרדי האגדי אכן התקיים, כשדינמו פגשה את זניט בשלב 16 האחרונות בגביע הרוסי בעונת 2017/2018 ואפילו ניצחה אותה והעפילה לשמינית הגמר אחרי ניצחון 3:2 סנסציוני בגזפרום ארנה. בפעם הקודמת שזניט פגשה את דינמו הייתה בשלב 16 האחרונות בשת 2010, זניט הייתה זו שעלתה לשמינית אחרי ניצחון 3:1, כך שזו הייתה נקמה מתוקה.

באותו משחק דרבי, בספטמבר 2017, הגיעה דינמו כשהיא נתמכת על ידי חברת SMP Racing של בוריס רוטנברג עם תקציב צנוע של כ-4.2 מיליון יורו לעומת זניט המתוקצבת על ידי גזפרום ולה תקציב של כ-190 מיליון יורו. לכן, היה זה מפתיע לראות את דינמו הצנועה מנצחת את זניט הגדולה.

 

ואכן דינמו הייתה מועמדת רצינית להעפיל לליגת העל ולשוב ולשחזר את הדרבי הלנינגרדי ההיסטורי גם בה, היא סיימה במקום הששי בליגה הלאומית ונראתה בדרך הבטוחה להעפיל לליגת העל.

אבל אז התערבו השלטונות ודינמו פורקה שוב פעם, בפעם השמינית בהיסטוריה שלה.

 

ואז היא עברה דירה

 

במרץ 2018 דינמו סנקט פטרבורג נאלצה לעבור דירה לעיר סוצ'י. אחרי שנחנך האצטדיון האולימפי המודרני בעיר סוצ'י, אצטדיון פישט, היה צורך להביא קהל לאצטדיון המיותם כי לסוצ'י לא היה מועדון כדורגל. זה לא שהייתה קבוצה חובבנית, אלא לא הייתה שום קבוצה בעיר. רשויות הספורט במדינה יכלו להקים מועדון כדורגל חדש מאפס, אבל הקשרים שלהם עם רוטנברג יצרו פתרון קל.

בשל הפירוקים האינסופיים שלה לא היה לדינמו סנקט פטרבורג בסיס אוהדים נרחב בעיר הצפונית, לא היה לה אצטדיון כדורגל ראוי ואצטדיון כדורגל הישן שלה נזקק לשיפוץ רציני, היא חסרה את התשתיות המתאימות למועדון כדורגל, השכרת אצטדיון פטרובסקי הייתה יקרה מדי ורוטנברג לא רצה להשקיע באצטדיון דינמו המיושן, לדאוג לפירוקו ובנייתו מחדש או לשפץ אותו: קל יותר לעבור לעיר אחרת ולקבל תשתיות מוכנות ברמה בינלאומית.

וזה מה שהוא עשה.

 

כך, כל צוות האימון והשחקנים עברו מהעיר סנקט פטרבורג ונטשו את אצטדיון דינמו המיושן לאצטדיון פישט בסוצ'י. העיר הדרומית קיבלה מועדון כדורגל מוכן שהתאים לאצטדיון המקומי כמו כפפה ליד, גם אם בסוצ'י אין מסורת אמיתית של כדורגל, לפחות עכשו אפשר להביא קהל לאצטדיון החדש והוא לא יהפוך לעוד פיל לבן.

דינמו שינתה את שמה והפכה למועדון הכדורגל המקצועני "סוצ'י", שהעפיל לליגת העל הרוסית בכדורגל בתום עונת 2018/2019, אבל זו הייתה סוצ'י שעשתה זאת ולא דינמו סנקט פטרבורג האגדית, שבפועל התמסמסה לה. קבוצת "סוצ'י" נחשבת למועדון חדש ולא לממשיכת דרכה של דינמו. המועדון החדש המשיך לקבל תמיכה פיננסית מבוריס רוטנברג באמצעות חברת SMP Racing ובעונה האחרונה החתימה בשורותיה שחקני זניט מוכשרים כמו אלכסנדר קוקורין, כריסטיאן נובואה, אנדריי מוסטובוי ואפילו עדיל ראמי, הפצוע שלא יזכה לשחק אפילו משחק אחד במדי הקבוצה ועוד פליטי זניט אחרים.

והייתה עוד סיבה עיקרית למעברה של הקבוצה: SMP Racing היא הספונסרית והמממנת של מרוץ הפורמולה 1 "גראן פרי רוסיה" המתקיים במסלול המרוצים של סוצ'י, ההחלטה לעבור הייתה קלה הרבה יותר ממה שניתן היה לחשוב.

 

בשורותיה של דינמו סנקט פטרבורג, ערב פירוקה בשנת 2018 שיחקו שחקנים מוכשרים רבים, מבוגרי האקדמיה של זניט כמו ארטיום קולישב שהיה מלך השערים של הליגה, מקסים רוגוב, איוואן סולובייב ומקסים ברסוב, כשאת הקבוצה אימן אלכסנדר טוצ'ילין, שחקן דינמו לשעבר ששיחק בה במשך 14 עונות.

בעוד מוסקבה מתהדרת באינספור קבוצות ואפילו ארבעה קבוצות בליגת העל, בסנקט פטרבורג יש רק מועדון כדורגל מקצועני אחד, שהתחיל לטפח את הססמה "עיר אחת קבוצה אחת". יש עוד אינספור קבוצות חובבניות ואפילו מועדון שנרשם לליגה המקצוענית בשם "זווזדה", אבל זניט הפכה לאימפריה של העיר ולמועדון שאין לו מתחרים. עם מעברה של דינמו מהעיר ופירוקה זה התחיל להיות ברור יותר.

אבל אז היא הוקמה שוב.

 

גלגול חדש-ישן?

באפריל 2019, יזם מקומי בשם קונסטנטין סמסונוב הקים את דינמו מחדש כמועדון כדורגל חובבני המתמודד באליפות העיר. את הקבוצה הוא הקים על בסיס מועדון חובבני אחר שנתמך על ידי מפעל מקומי בשם LAZ מהעיר לוגה שבפרברי העיר.

במרץ 2020 דינמו החדשה זכתה בטורניר החורף של העיר סנקט פטרבורג והתמודדה בליגה החובבנית, כשהיא מארחת את משחקיה באצטדיון דינמו המיושן המכיל כ-500 מושבים. המועדון החדש הוקם ביוזמת חובבי כדורגל מקומיים שלא מוכנים לוותר על הזיכיון. אולי אין לדינמו בסיס אוהדים נרחב בהשוואה לזניט הגדולה, אך לא חסרים לה אוהדים נאמנים ויעיד על כך מספר הפעמים שהמועדון הזה הוקם מחדש.

כך, בעוד בעיתונות הספורט ברוסיה טוענים שהקבוצה תשתתף בליגה המקצוענית בעונת 2020/2021, עדיין רב הנסתר על הגלוי. מי הם קבוצת המשקיעים (שיש שאפילו קישרו אליה את שוער העבר של זניט, ויאצ'סלב מלאפייב) והאם הם יצליחו לשמור על הקבוצה לאורך זמן? כי האתגר האמיתי של דינמו יהיה לא רק לעבור את הליך הרישוי ולהתחיל להתמודד שוב במסגרת מקצוענית, אלא לשמור על יציבות, למשוך משקיעים ולטפח את האקדמיה לכדורגל, להשיג נצחונות ולהעפיל לליגת העל ובעצם, להתקיים. כי אחרי פירוק תשיעי יהיה צריך להמציא לה שיא חדש.