חדרי ההלבשה המיותמים, ממוצע של 500 צופים למשחק, אירוח ירידים זולים במקום משחקי כדורגל ומבני ענק ללא תכלית – כל אלה אינם אלא רק חלק מן הבעיות של האצטדיונים שנבנו בברזיל ובאפריקה הדרומית לקראת המונדיאלים שהן אירחו ב-2010 וב-2014. איך זה קרה והאם למארחות הבאות בתור מצפה גורל דומה?
בשנים האחרונות, פיפ"א ואופ"א מתרחקות מהרעיון להעניק את אירוח המונדיאל או היורו למדינה אחת, אלא מחלקות את הנטל על מספר מדינות. מצד אחד אירוח הטורניר במספר מדינות במערב אירופה רק יתרום לפיתוח ענף הכדורגל, מצד שני במדינות המפותחות זה גורם להקצאת משאבי ענק לבניית אצטדיונים גדולים ולקורבן נוסף למכת השחיתות הגואה באותן מדינות.
גם רוסיה לא הצליחה להימנע מכך במונדיאל האחרון (וולגוגרד ארנה עדיין סובל מבעיות רבות וקבוצת "רוטור" לא יכולה לארח בו בסדירות; המורדוביה ארנה משמש את קבוצת מורדוביה, אבל עלות ההשכרה גבוהה מאוד ולכן השנה תארח בו גם קבוצת "טמבוב" שהעפילה לפרמייר-ליג הרוסי), אבל לפחות למרבית האצטדיונים נמצא שימוש הולם ובכל אחת מהערים המארחות ישנה קבוצת כדורגל ברמה המקצוענית שבשיתוף פעולה עם שלטונות המחוז יכולה להרשות לעצמה לארח במגרשים. אבל זה לא המצב בברזיל ואפריקה הדרומית שאירחו את המונדיאלים לפני רוסיה.
הברזילאים אוהבים מאוד כדורגל ועל פניו אצטדיונים הוא מצרך מבוקש במדינת הכדורגל, אבל לקראת מונדיאל 2014 האצטדיונים החדשים נבנו דווקא במקומות שאין בהם קבוצות כדורגל גדולות ולא ברור מדוע הם נבחרו לארח קומפלקס ספורט שכזה. כך יצא שלפחות לארבעה אצטדיונים יש בעיה למלא את היציעים וכמעט כולם מהווים נטל כלכלי כבד על המחוזות וכך הפכו ל"פילים לבנים".
ברזיל
קויאבה
קרדיט: דף הפייסבוק הרשמי של Cuiabá Esporte Clube.
העיר קויאבה היא העיר הכי קטנה לארח משחק במונדיאל. ביישוב שבו גרים 500 אלף תושבים לערך אין קבוצת כדורגל גדולה ומועדון הכדורגל "קויאבה" מתמודד בסרייה C, השלישי בחשיבותו במערך הליגות בברזיל. ה"ארנה פנטנאל" בעיר נבנה בעלות 230 מיליון דולר, ובדומה לערים נוספות במדינה, גם כאן התושבים יצאו למחות על ההוצאות המוגזמות לקראת המונדיאל. רשויות מדינת מאטה גרוסו, בשטחה נמצאת העיר, הכריזו שהארנה תכניס לקופת המדינה 6 מיליון דולר בשנה, אבל כל קשר בין ההכרזה הזאת למציאות בשטח היא מקרית לגמרי. בינתיים הארנה רק שותה מקופת המדינה סכום של כמיליון דולר בשנה.
קרדיט: FIFA.
הבעיות צצו בארנה עוד לקראת ההכנות למונדיאל. ב-2013, פרצה שרפה בארנה והשלטונות חששו שלא יצליחו להספיק לסיים את שיפוץ ובניית האצטדיון עד לפתיחת גביע העולם ואומנם למשחק הפתיחה באפריל 2014 עדיין היו חסרים 5,000 מושבים להתקין במגרש, אבל למשחק עצמו שהארנה אירחה הספיקו הבנאים להשלים את הבנייה. עדיין הארנה הזאת ספגה ביקורת גוברת על החסרונות שלו, העיקרית שבהם הוא הבעיה במערכת צינורות המים של המבנה, שנישלה מהכדורגלנים את היכולת להתקלח במלתחות.
בנוסף לזה, אסור לארח קונצרטים באצטדיון כי אין אפשרות להתקין בו את הציוד הדרוש וישנן בעיות בצגים הגדולים ובמערכת השמע של האצטדיון. רשמית, האצטדיון רשום כמגרשן הבייתי של כמה קבוצות כדורגל, בפועל מארחת בה רק קבוצת "קויאבה" שמביאה בממוצע קהל של 500-1000 צופים לאצטדיון שיכול להכיל כ-40 אלף צופים ולא מסייעת לכך העובדה שבשנת 2018 המועדון העפיל לראשונה לסרייה B, הליגה השנייה בחשיבותה בברזיל. האצטדיון אירח משחקים של אליפות מדינת מאטו גרוסו והגביע הברזילאי ואפילו משחקי פוטבול אמריקאי, אך כל אלה היו משחקים שנערכו בו באופן זמני. המוניטין של האזור ירד מאוד מאז בניית האצטדיון, שהחל לאכלס אוכלוסיה לא רצויה כמו גנבים חסרי בית ומכורים לסמים, שאפילו הפכו את חדרי ההלבשה לביתם הקבוע ועמדת השמירה שהוצבה במקום לא הצליחה להבריח אותם ובשעות הערב תושבי העיר נוטים להתרחק מהאצטדיון.
מנאוס
העיר מנאוס, בירת האמזוניה הברזילאית, נחשבת לאחד המקומות התמוהים שנבחרו לארח מונדיאל. היא נמצאת רחוק מאוד מכל כלי תחבורה: כמעט בלתי אפשרי להגיע לכאן ברכב דו-גלגלי או יותר, רק במעבורת או במטוס וזו העיר המרוחקת ביותר מכל הערים המארחות האחרות של מונדיאל 2014.
ובאמת שלא ברור כיצד העיר הזאת נבחרה לארח משחק כדורגל בינלאומי. שני מועדוני הכדורגל המקומיים כבר שנים מתמודדים בליגה הרביעית בחשיבותה וכמעט שאין להם קהל צופים נרחב אם בכלל ומדינת האמזונס לא נחשבת לחזקה בענף הכדורגל. השכרת ה"ארנה דה אמזוניה" בעיר עולה לקופת המדינה כ-200 אלף דולר בחודש וכבר קרה שהאצטדיון לא אירח במשך כמעט שנה שלמה.
ובכל זאת, כדי להימנע מסגירתו נערך כאן משחק הדרבי של מדינת ריו דה ז'ניירו בין "וסקה דו גאמה" ל"פלמנגו" ונבחרת כדורגל הנשים של ברזיל אירחה כאן משחקים, אבל קונפדרציית הכדורגל הברזילאית אסרה לערוך משחקים שכאלה באצטדיון המרוחק.
נכון, ב-2016 הוא עוד אירח את משחקי אולימפיאדת הקיץ, ארבעה משחקי נבחרת הגברים ושני משחקי נשים וב-2017 הנבחרת הלאומית הביאה 36,000 צופים לאימון הפתוח, כמות צופים ששני המועדונים המקומיים גם יחד לא הצליחו לאסוף בארבעת השנים שחלפו מאז המונדיאל.
הארנה במנאוס מארחת שלל אירועים, אבל אף אחד מהם לא מתקשר לכדורגל: נערך מופע ענק, תערוכות, בזארים וירידים, פסטיבלים גסטרונומיים ואפילו טקסי סיום לימודים וחלוקת תעודות לסטודנטים של האוניברסיטה המקומית אבל למרות זאת, האצטדיון עדיין סובל מבעיות רבות והיתרון היחיד, בהשוואה לקויאבה, שלפחות חסרי הבית עדיין לא השתכנו בו.
קרדיט: ממשלת ברזיל, FIFA.
ברזיליה
בבירת ברזיל מעולם לא הייתה מסורת רחבה של כדורגל ושיפוץ האצטדיון המקומי עלה 900 מיליון דולרים שתועלו לצורך הריסת האצטדיון החדש ובנייתו מאפס. האצטדיון היה ליקר ביותר שנבנה עבור גביע העולם בכדורגל. תחילה הרשויות תכננו להוציא מחצית ממה שהוצא בפועל, כך שאין זה פלא שבבדיקות שנעשו בדיעבד מצאו שלל ליקויים ושחיתויות גדולות מהרגיל, אפילו בקנה מידה ברזילאי.
גם כאן אין קבוצה בליגה הבכירה. מועדון "ברזיליה" מתמודד בליגה השנייה בחשיבותה ולא שואף להעפיל ליגה. זהו לא מועדון פופולרי במיוחד ולארנה בת 70 אלף המושבים נאסף בממוצע קהל של כ-500 איש בלבד ולעתים נדירות בלבד מגיע קהל של אלפיים איש במקרה הטוב. כמו באצטדיונים הקודמים, גם כאן הרשויות מנסות להציל את המצב עם העברת משחקים של קבוצת "וסקה" או משחקי הנבחרת לאצטדיון הזה.
בנוסף, חניית האצטדיון הפכה למסוף אוטובוסים רועש וההוצאות של האצטדיון הזה אפילו גדולות מאלה של קויאבה והוא עולה לקופת המדינה 2 מיליון דולרים בשנה.
קרדיט: FIFA.
דרום אפריקה
בניגוד לברזיל, בדרום אפריקה הכדורגל הוא לא הענף הפופולרי ביותר – רוגבי וקריקט מביאים יותר קהל. לראיה ממוצע הצופים במשחקיה של קבוצת הכדורגל הפופולרית במדינה, "אורלנדו פייראטס", מגיע ל-15,000 צופים לערך. אבל האצטדיונים שנבנו עבור המונדיאל עדיין משמשים למשחקי כדורגל ואומנם מתחמי הספורט הללו לא מכניסים כסף רב לקופת המדינה, אבל אפשר בהחלט לומר כי רק לשני אצטדיונים שנבנו במדינה יש עדיין בעיות רציניות מתמשכות.
קייפטאון
מפתיע, אבל באחת הערים הגדולות במדינה אין מסורת של כדורגל, למרות קבוצת מילואים של "אייאקס" שמתמודדת בליגת המשנה המקומית ולא מביאה קהל רב (כאלפיים צופים לאצטדיון "קייפטאון" שתכולתו מגיעה ל-55 אלף).
ב-2016 הוקם מועדון הכדורגל "קייפטאון סיטי" שהעפיל תוך זמן קצר לליגה הבכירה ומאמן אותה אגדת "בלקברן" בני מקארתי. ממוצע הצופים למשחק של הקבוצה הוא 8,000 אבל מחצית מהמשחקים המועדון מארח ב"אטלון סטדיום" המכיל 34,000 מושבים ובכוונת הקבוצה לבנות אצטדיון חדש על מנת להימנע מלהמשיך ולשכור את אצטדיון קייפטאון היקר.
על מנת לכסות את ההוצאות העירייה עורכת בו קונצרטים גדולים ובין השאר היו כאן אמינם, ריהאנה, ג'סטין ביבר, מריה קארי ואחרים. אבל ה"קייפטאון סטדיום" עדיין מייצר הוצאות על סך 10 מיליון דולר בשנה ולכן נערכים בו גם חתונות, ארועים ואפילו תערוכות צילום וצילומי סרטי קולנוע.
דרבן
דרבן היא העיר השנייה בגודלה בדרום אפריקה ומאכלסת את אצטדיון מוזס מבהידה, שאף הוא נחשב לסוג של "פיל לבן". האצטדיון נבנה עם תכולה של 70,000 תושבים שהוקטנה ל-54,000 לאחר המונדיאל.
זהו מעין העתק של וומבלי והוא אחד האצטדיונים היפים באפריקה, אבל גם אצטדיון זה לא חף מבעיות של ממש. מועדון "אמאזולו", המתמודד בליגה הבכירה, מיקם באצטדיון זה את משרדיו ולעתים אף מארח כאן משחקים אבל בדרך כלל המועדון הזה מארח באצטדיון "המלך זבליטיני" המכיל 10 אלף מושבים וממוקם בפרברי העיר וזול הרבה יותר להשכרה. מועדון אחר של דרבן – "גולדן ארואוז" – לעתים מארח כאן גם הוא, אבל הוצאות ההשכרה מאלצות אותו לארח באצטדיון אחר בן 10 אלף מושבים, אצטדיון "הנסיכה מאגוגו". מה גם שממוצע הצופים למשחק עומד על קצת יותר מאלפיים צופים.
בדומה לאצטדיון בקייפטאון, גם כאן העירייה מארגנת הופעות שונות וניקי מינאז' וג'ון לג'נד הם רק חלק מהשמות שהופיעו כאן, אבל בדרך כלל האצטדיון הזה יוצר חור רציני בקופת העירייה, שאפילו עורכת בסמוך למתחם סיורי סגוויי, ארועי קפיצות בנז'י ופועלות כאן גם חנויות, מסעדות ובתי קפה. מה לא עושים כדי להכניס כסף לקופת העירייה.
קרדיט: דף הפייסבוק הרשמי של Moses Mabhida Stadium.
אם יש שיעור חשוב שיש ללמוד מכל זה הרי הוא זה: על מנת לארח טורנירים בקנה מידה בינלאומי יש לתכנן פריסת אצטדיונים הגיונית, להימנע מלבנות מתחמי ספורט במקומות שלא יהיה אפשר לפתחם בתום הטורניר, אחרת כל מתחמי הספורט הענקיים הללו יהפכו לפילים לבנים ומנוונים.
