היום, לא הרבה זוכרים שבאיירן מינכן נקראה עד לא מזמן פ.צ. הוליווד על רקע שלל השערוריות התקשורתיות שמילאו את הקבוצה. בימים האלה, בהם מעמדו של מאמן הקבוצה, קרלו אנצ’לוטי, הולך ומתדרדר – ההצגה הכי טובה בגרמניה חוזרת.

***

שני מחנות 

שני האנשים החזקים בקבוצה הם הנשיא, אולי הנס והיו”ר, קארל היינץ רומיניגה – או בקיצור קה”ר. שני אלה, ששיחקו בעבר בבאיירן מינכן ובנבחרת גרמניה המערבית יחדיו, מחזיקים בפילוסופיות ניהול שונות לחלוטין.

הנס, 65, היה האיש החזק במועדון עד שנכנס לכלא במרץ 2014, כחלק מפרשיית העלמת מסים בה הואשם והודה. במהלך התקופה שקדמה למאסרו, החזיק הנס בדעה שבאיירן מינכן צריכה להוות את הבסיס לנבחרת גרמניה. השקפת עולמו של הנס יוצגה כראוי כאשר בסגל הקבוצה שזכתה בליגת האלופות בעונת 12/13 היו מספר רב של שחקני בית. במונדיאל 2014 נמנו על סגל נבחרת גרמניה, אלופת העולם, שבעה שחקני באיירן שרובם היו שחקני הרכב ברוב הטורניר – מספר אדיר.

הכניסה של הנשיא לכלא, פינתה את הבמה לקה”ר, שתומך בשיטת ה”גלאקטיקוס” והרכש הנוצץ. המהלך הראשון שיזם, עוד לפני כניסתו של הנס לכלא, היה החלפתו של יופ היינקס והבאתו של פפ גווארדיולה. פפ, שהצליח בברצלונה, הגיע למינכן במטרה אחת – גביע האלופות, אך כשל במטרה בכל שלושת העונות שלו, אע”פ דומיננטיות ברורה של הקבוצה בליגה. בתקופתו של הונס בכלא, ביצעה באיירן רכישות שפנו בפעם הראשונה לשוק הלטיני, כחלק משאיפתו של רומיניגה להפוך את באיירן ל”מותג עולמי”.

חואן ברנאט, צ’אבי אלונסו ופפה ריינה הגיעו במהלכים תמוהים, כאשר ריינה הצהיר עם הגעתו כי יחליף את מנואל נוייר בעמדת השוער הראשון, דבר שלא קרה והוביל לחזרתו לנאפולי שנה לאחר מכן. אלונסו, שחקן מוכשר, הגיע לאחר שעבר את שיאו כשחקן והיה לחץ הראשון שהוטח לכיוונו של קה”ר. ברנאט הגיע על תקן פוטנציאל, אך לא מימש אותו, כאשר הישארותו ארוכת הטווח בקבוצה ממשיכה להעלות תמיהות. החתמתם של ארתורו וידאל ודוגלאס קוסטה בעונה שלאחר מכן הייתה צעד נוסף בפנייה של קה”ר לשוק הלטיני והשיא הגיע בהחתמתו של רנאטו סאנצ’ז, במהלך שנראה היה שמטרתו היא להוכיח לעולם שבאיירן יכולה לרכוש כל שחקן, גם אם היא לא מעוניינת בו.

עונת 17/18, השנייה של אנצ’לוטי, נפתחה במסע רכש רב אשר מבליט את המחנות בהנהלה יותר ויותר. ניקלאס זולה וסבסטיאן רודי הגיעו כרכישות של הנס, שחקנים גרמנים מוכשרים – כאשר זולה מועמד להיות הבלם הבא של נבחרת גרמניה. מולם, החתמות של קורנטין טוליסו וחאמס רודריגז, מזוהות יותר עם קה”ר – שחקנים שלא היו נחוצים בבאיירן. מזכיר לכם קבוצה כלשהי בארץ ישראל?

העונה הנוכחית נפתחה בבאיירן באקשן אמיתי. רוברט לבנדובסקי יצא בראיון תקשורתי כנגד מדיניות הרכש של הקבוצה, זכה לתגובה קשה מצד ההנהלה והואשם בחוסר נאמנות. כיום, שחקן הבית הגרמני היחיד שנשאר בקבוצה, תומאס מולר, מסופסל וזכה למטר ביקורות – בין אם בתקשורת הגרמנית ובין אם על ידי מנהל הנבחרת אוליבר בירהוף. במסע האחרון של נבחרת גרמניה התייחס לסוגייה גם מאמן הנבחרת, יוגי לב – וגיבה את מולר. יוגי בכלל נחשב למקורב מאוד לשחקני באיירן הגרמנים ונראה כי השחיקה במעמדו של אנצ’לוטי הובילה את מאמן נבחרת גרמניה, שחוזהו מסתיים ב-2018 להסתער כנשר לכיוון הג’וב הפוטנציאלי. אך בעוד שללב יש אינטרס, ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה מכיוונם של מנואל נוייר ומאטס הומלס שגיבו את מולר בסוגיית הספסול – מהלך שכזה מראה על שחיקה רבה במעמדו של המאמן ואולי מצביע על חילוק חדר ההלבשה של באיירן לשני מחנות:

המחנה הלטיני, מכיל בתוכו את ראפיניה, טיאגו, ארתורו וידאל וחואן ברנאט שמרבים לבלות יחד – כאשר גם דוגלאס קוסטה ורנאטו סאנצ’ז, שעזבו לאחרונה את הקבוצה, היו שייכים למחנה. מחנה הגרמנים והוותיקים מכיל בתוכו את שחקני נבחרת גרמניה, כמו גם רובן וריברי. לאורך השנים, באיירן זכתה בשחקנים זרים רבים שהפכו את מינכן לביתם והמשיכו לגור בעיר גם לאחר שסיימו לשחק בקבוצה. כך למשל קלאודיו פיזארו מתגורר במינכן. אריין רובן ופראנק ריברי משחקים שנים במינכן, כאשר ההולנדי הצהיר כי ישמח להישאר לגור במינכן גם לאחר הפרישה מכדורגל.

שיא האקשן

בתאריך ה-12/09/2017 התראיין יוליאן נגלסמן, מאמנה של הופנהיים לעיתון ה”בילד” הגרמני. נגלסמן, שנחשב למוערך מאוד בגרמניה, ציין כי לבאיירן מינכן יש תפקיד מרכזי בחלומות שלו. המאמן הוסיף ואמר כי משפחתו בונה בית במינכן, כאשר אשתו ובנו יעברו לשם בקרוב. המרחק בין הופנהיים למינכן – כ3 שעות, עיתוי הראיון (לאחר נצחון על באיירן) לא משאיר מקום לדמיון. כל גרמניה בטוחה שיוליאן נגלסמן הוא המאמן הבא של באיירן מינכן, השאלה היא מתי המאמן הצעיר, שלא מזמן מלאו לו 30, יקבל את הג’וב הנחשק ביותר בגרמניה.