כשמדברים על חומרים אסורים ואופניים עולים הרבה זיכרונות רעים. כמובן שהמחשבה הראשונה שעוברת לכולם בראש היא על "אותו האיש", אבל היו מקרים אחרים בזיכרון הלא רחוק כמו Operación Puerto שבעקבותיו ולוורדה הושעה לשנתיים; פלויד לאנדיס שזכייתו בטור דה פראנס של 2006 נשללה קצת לאחר המרוץ; אלברטו קונטאדור שזכיות בג'ירו ובטור נשללו וממנו ועוד אינספור דוגמאות.

הפתיח הזה לא מגיע כדי להראות כמו ענף האופניים מלוכלך, אלא כדי להראות בהמשך איך הענף הצליח להשתנות ולהיות הדוגמה אחריה צריכים לעקוב שאר ענפי הספורט כדי להתנקות מחשדות על חומרים אסורים.

לפני שנצלול לפעולות שהענף עושה כנגד החומרים האסורים (שימו לב – חומרים אסורים ולא סמים), חשוב להבין מה המניע של הספורטאים להשתמש בהם – מה החומרים האלה בכלל עושים. החומרים האסורים מגיעים בהמון צורות ומסייעים לתהליכים שונים בגוף, ארמסטרונג למשל היה מגביר את ספירת כדוריות הדם האדומות בגוף כדי לשפר את נשיאת החמצן בדם, הוא היה עושה זאת על ידי שימוש בכדוריות דם מדם שלו ששמר בקירור. לאנדיס נפסל לאחר שהגביר את כמות הטסטוסטרון בדמו. כריס פרום נחשד בשנה שעברה בגלל ערכים גבוהים של סלבוטמול, הסלבוטמול נמצא במשאפים שמסייעים נגד אסתמה והוא אינו חומר אסור, אך נמצאה חריגה על פי הדרכון הביולוגי של פרום (מה זה דרכון ביולוגי? נגיע לזה בהמשך). החריגה העלתה חשד שפרום השתמש במשאף מעבר למותר, אך לבסוף נקבע שפרום היה מיובש כי ערכים אחרים היו גבוהים גם כן (והבדיקה נערכה אחרי טיפוס מתיש ביום קיץ ספרדי).

אז מה ה-UCI עושה נגד השימוש בחומרים האסורים? כפרוטוקול מחייב, כל מנצח בכל מרוץ רשמי, כל מוביל של כל מרוץ (למשל חולצה צהובה בטור דה פראנס), כל מוביל בכל קטגוריה של ה-UCI – חייבים להיבדק ישר לאחר המרוץ. הנהלים האלה חלים על כל הענפים של ה-UCI ועל כל קטגוריות המין והגיל, לא רק על אופני כביש.

הצעד הגדול והחשוב ביותר הוא הדרכון הביולוגי שבלעדיו לא ניתן להתחרות במרוצי אופניים רשמיים. הדרכון הביולוגי, שהחל ב-2008, מורכב מנתונים על גבי זמן שהגיעו מבדיקות של הספורטאי, מתוך הבנה שכולנו שונים ושהדם של כולנו מורכב אחרת – כל רוכב חייב להיות מושווה לעצמו. אם למשל הערך העליון המותר של הטסטוסטרון הוא נגיד 200 (200 מה? לא יודע… זו רק דוגמה) ובדם של ספורטאי נמדד ערך של 150, ייבדקו הערכים שלו בדרכון הביולוגי. אם הממוצע של הספורטאי הוא באזור ה-70, יעלה חשד שהוא השתמש בחומרים אסורים והספורטאי כנראה יועכב לחקירה.

הדרכון הביולוגי מחייב את הרוכבים להיות זמינים לבדיקה בכל רגע נתון. הרוכבים חייבים למלא טופס בכל רבעון בו יציינו מראש איפה יהיו בכל יום למשך שלושת החודשים הבאים והם חייבים בנוסף להצהיר מראש על שעה שלמה בכל יום שבה ימצאו במקום בו הם מתגוררים (יכול להיות גם בית מלון, משפחה, חברים וכו'). כבר היו מקרים בהם רוכבים הושעו רק על כך שהיו לא זמינים לבדיקה כי שינו את התוכניות מבלי לעדכן את WADA (המקרה הבולט ביותר היה של יוהאן אופרדו ב-2012). הדרכון הביולוגי נותן ל-UCI תמונה מלאה על הערכים של כל החומרים בדמם של הרוכבים, עבור רוכבים מקצועניים ברמה הגבוהה נוצר מאגר נתונים ענק שקל לזהות בו חריגות.

ארבעה סיפורים שקרו בזמן האחרון ממחישים לדעתי באופן יפה את היד הקשה של ה-UCI כנגד השימוש בחומרים אסורים, גם ברמות נמוכות וגם במקצים שוליים:

• • לאחר שתי הפרות בקבוצת Burgos-BH בטווח של 12 חודשים, ה-UCI הודיע בדצמבר שישעה את הקבוצה לשלושה שבועות ושני רוכבים לארבע שנים. על פי אתר ProCyclingStats הקבוצה מדורגת במקום ה-57 בעולם. כרגע הקבוצה כאמור מושעית והיא מקיימת בימים אלה מחנה אימונים שכולל שיעורים אתיים מרופאים וכמרים.
  • קארל גרוב, אמריקאי בן 90, זכה ביוני באליפות לאומית במקצה מרדף אישי בקטגורית הגילאים 90-94 (היה המתחרה היחיד) וקבע שיא עולם. לאחר שנמצאו בבדיקה חומרים אסורים השיא והתואר שלו נשללו (הוא אמר שאכל בשר מקולקל, אני אומר שהוא בן 90 והתבלבל בתרופות).
  • טוש ואן דר סנדה, רוכב כביש בקבוצת לוטו-סודל התחרה בדצמבר האחרון בתחרות מסלול "שישה ימים בגנט". בבדיקת חומרים אסורים נמצא ערך חריג של חומר מותר הנמצא בתכשירי אף דוגמת "אוטריוין", החומר כאמור מותר לשימוש, אך על הספורטאי לציין לפני הבדיקה שהוא השתמש בו. טוש הושעה עד לסיום החקירה. לבסוף הסתבר שהוא משתמש בשני תכשירים שונים מדי פעם, בבוקר הבדיקה השתמש באחד מהם ובטופס שמילא לפני הבדיקה הוא התבלבל וציין את התכשיר השני. בשבוע האחרון טוש קיבל הודעה שהחקירה נגדו הסתיימה.
  • אנדראה טאפי, רוכב איטלקי בן 52 שזכה במרוץ פריז-רובא בשנת 1999, הצהיר על כוונתו להתחרות במרוץ שוב באפריל הקרוב. לשם כך טאפי היה חייב להצטרף לפרוטוקול הדרכון הביולוגי של ה-UCI לפחות חצי שנה לפני המרוץ והוא אכן עשה זאת. כעת הוא רק צריך למצוא קבוצה שתסכים לרשום אותו למרוץ.

כל הטור הזה נכתב בעקבות דיון על ענף הטניס. לדעתי האישית, שאינה מבוססת על יותר מדי ידע או עדויות, ענף הטניס נגוע בחומרים אסורים וזה הולך להתפוצץ יום אחד. בספרו שיצא לאחרונה "My World", פטר סאגאן מספר שהוא נבדק מאות פעמים בשנה ולפחות פעם בשבוע, הוא גם אומר שזה שווה את זה כי ככה מצד אחד אין נגדו חשדות ומצד שני הוא יכול לראות את הערכים שלו משתפרים ככל שהוא מתאמן יותר.

מצורף מסמך של ה-ITF שמציין כמה פעמים כל טניסאי נבדק במהלך 2017. נדאל ופדרר נבדקו "יותר מ-14 פעמים" (פחות מטור דה פראנס סטנדרטי של סאגאן), סרינה נבדקה מעט כי לא התחרתה מאז אפריל בעקבות היריון ונובאק ג'וקוביץ נבדק רק 4-6 פעמים בתחרויות כי נפצע ולא שיחק. בענף האופניים לא מוותרים כל כך בקלות, בטח לא לספורטאים הטובים ביותר בענף. אם הטניס רוצה לייצר לעצמו מוניטין של ספורט נקי הוא חייב לאמץ תקנות מחמירות ולהקנות לנו הרגשה שהוא עושה הכל כנגד רמאים.

לצורך העניין – אני גם לא חושב שענפי הכדורגל והכדורסל נקיים, אבל בענפים קבוצתיים כנראה שחומרים אסורים משפיעים פחות. זה שייך לדיון אחר.