השנה היא 2040, מסי ורונאלדו כבר מזמן פרשו, גביעי עולם שוחקו, אימפריות התרסקו, אלופות חדשות נוצרו, קבוצות גדולות ירדו ליגה וחדשות עלו לצמרת.

שעמום הקורונה והעובדה שאין כרגע כדורגל בסביבה, גרמו לי להתחיל לדמיין – איך ייראה עולם הכדורגל שלנו בעוד 20 שנה? למזלנו, יש לנו כלי שמאפשר לנו לחזות את העתיד – משחק המנג'ר שלנו כמובן!

הרצתי את המשחק 20 שנה קדימה, מבלי להתערב או לגעת בשום דבר (מצב חופשה) ובסדרת הטורים הקרובה אציג לכם מה יקרה בעולם הכדורגל ובליגות הבולטות בעולם (וישראל) ב-20 שנים הבאות והפעם:

 

הליגה האנגלית

אלופות

העשור הקרוב נפתח בהשתלטות מוחלטת של ליברפול על הליגה עם 5 אליפויות ברציפות. לאחר שהקבוצה ההסטורית הזדקנה והתפרקה, הצליח הכח העולה החדש של הכדורגל האנגלי – קבוצת ווסטהאם יונייטד – לקחת שתי אליפויות הסטוריות וסגנות שנה לאחר מכן לאלופה הסטורית (אך מוכרת) לא פחות – לסטר סיטי. מכאן ואילך הליגה הייתה בשליטה מוחלטת של מנצ'סטר יונייטד (למעט שנה אחת נוספת בה לסטר לקחה שוב אליפות) עם 7 אליפויות ב 8 שנים. אגב, למתעניינים – ג'ואל גלייזר הבעלים עדיין שם, בגיל 73.

את ההגמוניה הצליחה לשבור צ'לסי, בשתי אליפויות רצופות, כאשר את העשור מסיימות עם אליפות ווסטהאם וסאות'המפטון עם אליפות עם מאמן מוכר – פרנק למפארד (פירוט בהמשך)

במהלך עשרים השנים זכו בליגת האלופות: ליברפול – בעונת שיא שלה, מנצ'סטר יונייטד – פעם אחת בזמן השושלת שלה ואפילו ווסטהאם זכתה פעם אחת לאחר האליפות הראשונה שלה כאשר גברה בגמר על ברצלונה הגדולה.

מה קרה למנצ'סטר סיטי אתם שואלים? סיטי התחילו יחסית חזק וסיימו תמיד בטופ 4 בעונות הראשונות עד שמשהו שם נשבר, בעלים התחלפו והכסף הגדול נעלם. סיטי הפכה תחילה לקבוצת אמצע טבלה עד ירידת ליגה דרמטית. הסיטיזנס עוד התאוששו וחזרו עונה לאחר מכן, אבל אחרי עוד 4 עונות של דשדוש במרכז הטבלה הם חווה עונה נוראית וירדו ליגה. מאז ועד היום (4 עונות) הם נמצאים בצמרת ליגת המשנה ומנסים לחזור לליגה הבכירה.

כיום מאמן אותם מייקל דאף הצפון אירי בן ה 63.

אחת הקבוצות שחוו את הנפילה הגדולה ביותר היא סנדרלד, שהצליחה להגיע עד לפרמיירליג ולהשאר שם 4 עונות. אך מאז חווה התרסקות ובעונה האחרונה היא סיימה את עונתה הרביעית במקום ה-11 בליגה השנייה (השלישית בטיבה באנגליה).

 

שחקנים בולטים

מרקוס ראשפורד – החלוץ שיחק שנים רבות במנצ'סטר יונייטד ואף זכה איתה באליפות ובגביע אירופה לאלופות שנה לאחר מכן. בגיל 32, כשהוא שחקן מנוסה, הוא נרכש על ידי ליון הצרפתית, אותה הוביל שנתיים לאחר מכן לזכייה בליגה הצרפתית תוך כדי שהוא נבחר לשחקן השנה של האוהדים וכך הוא סיים את הקריירה.

כיום ראשפורד, בן 42, משמש כסקאוט בקבוצת ניופורט, שהתחילה את דרכה בליגה הרביעית בחשיבותה (3rd division) וכיום נמצאת בפרמיירליג כבר 3 עונות.

טרנט אלכסנדר ארנולד – למגן הימני של ליברפול הייתה קריירה די "משעממת" – הוא היה חלק משמעותי ברצף אליפויות של ליברפול. רשימה חלקית של ההישגים שלו בליברפול: 5 אליפויות, זכיה בסופרקאפ האירופאי, זכיה בגביע הליגה, 2 זכיות בגביע האנגלי (FA), שתי זכיות במשחק מגן הקהילה, זכיה בגביע הליגה האירופאית (אופ"א), זכיה בגביע אירופה לאלופות, מקום שלישי בשחקן הצעיר של השנה, שחקן בנבחרת השנה, שחקן השנה של האוהדים ועוד ועוד.

לאחר קריירה ארוכה מאד בליברפול (15 עונות במשחק וכמעט 20 בסה"כ), הוא עזב את ליברפול כשחקן ותיק בשביל להמשיך לשחק כשחקן מוביל בקבוצת רוס קאונטי מהליגה הבכירה בסקוטלנד. לאחר עונה מוצלחת אישית, בה נבחר להרכב השנה, הוחתם על ידי לוטון מהליגה הראשונה באנגליה. את הקריירה סיים בקבוצת אולדהם מהליגה השנייה (שלישית בטיבה) בעונת פרישה ללא הישגים.

כיום ארנולד בן 41 ומשמש בשנה האחרונה כעוזר מאמן באברטון בתפקיד הראשון שלו אחרי הפרישה.

 

פול פוגבה – הקריירה של פוגבה הייתה מגוונת מאד. אחרי 2 עונות נוספות במנצ'סטר יונייטד נקנה פוגבה על ידי אברטון, קבוצה עם הרבה כסף מליגת המשנה שרצתה לעלות ליגה בכל מחיר. ההימור על פוגבה (ושחקנים נוספים) צלח ואברטון עלתה מהמקום הראשון לפרמיירליג כאשר פוגבה נבחר להרכב השנה. כחודשיים לאחר מכן נקנה הקשר על ידי בטיס הספרדית, שיחק מצוין וגם שם נבחר להרכב השנה ולשחקן השנה של האוהדים, כשהם מסיימים פעמיים במקום ה 6 ללא תארים. בקיץ הוא עבר לליון שם שיחק 3 עונות, בהן סיים 3 פעמים במקום 2 (לפסז כמובן), זכה בגביע פעמיים והרבה תארים אישיים. את הקריירה הוא סיים בעונת פרישה, כמו רבים אחרים, בכסף הגדול של ספרטק מוסקבה.

קריירת האימון: את ההזדמנות הראשונה לאמן קיבל פוגבה במונאקו, אך הוא פוטר לאחר חצי שנה. לאחר מכן קיבל הזדמנות בבטיס, אך גם שם כשל ופוטר לאחר 8 חודשים. קריירת האימון שלו לא המריאה והתאפיינה בהחלפת קבוצות במרווחי זמן קצרים של לא יותר משנה. הוא אימן בין היתר את: נאנט, ג'ירונה, ברסט, אלקורקון (ליגה בכירה בספרד), בורדו, אז'קסיו (ליגת משנה בצרפת) וכיום פוגבה, בן 47, מאמן את דנקרק מהליגה השלישית בצרפת. קריירת אימון מאכזבת מאד ולא יציבה.

 

וירג'יל ואן דייק – לאן דייק הייתה קריירה משחק די יציבה. הוא היה חלק מהקבוצה ההסטורית של ליברפול, איתה כאמור זכה בכל התארים האפשריים, כולל אותה זכייה בגביע האלופות ועוד תארים רבים ביחד עם טרנט אלכסנדר ארנולד, כולל הרכב מצטייני גביע עולם בו הפסידה הולנד ברבע הגמר. ואן דייק שיחק רק עונה אחת מחוץ לליברפול, בעונת פרישה בקבוצת פסו איינדהובן, איתם זכה בדאבל ופרש.

קריירת אימון: ואן דייק, כיום בן 49, לקח שנתים חופש עד שקיבל הצעה לאמן קבוצה בלגית קטנטונת בליגה השלישית בשם טילואר. (R.F.C. Tilleur) אותה העלה בעונתו השלישית לליגה השנייה.
פסו איינדהובן זכרו לו חסד מעונת הפרישה והחתימו אותו כעוזר מאמן שם הוא מאמן עד היום. בשנה הראשונה זכה בגביע, בשניה באליפות.

ארון ראמזי – מה עם ארון ראמזי אתם שואלים? אחרי הקריירה המוצלחת ביובנטוס הוא פרש ומונה לעוזר מאמן בלאקפול מליגת המשנה, שם עבד שנתיים וסיים במקומות 18 ו 12. לאחר מכן הוא קיבל שדרוג רציני וצורף לצוות של השם החם העולה בפריימרליג – ווסטהאם – כמאמן (לא כמנג'ר, מאמן בצוות). הוא עובד שם כבר 13 שנים. הוא כיום בן 49.

 

מאמנים מוכרים ובולטים

פרנק למפארד – כיום בן 62, מאמן סאות'המפטון, הוביל את המועדון לאליפות הסטורית (!).

לאחר מספר שנים פוטר לאמפרד מצ'לסי והתמנה למאמן של קריסטל פאלאס, שם אימן במשך 3 שנים בלי הישגים משמעותיים לאחריהם התפטר. הג'וב הבא של למפארד היה בקבוצת ברמינגהאם, אך גם שם לא הותיר חותם משמעותי והוא פוטר מהמועדון לאחר פחות משנה. הקבוצה הבאה בה אימן למפארד הייתה שפילד יונייטד מהליגה השנייה וסיים במקום ה 11.

אך בדיוק כשנראה שקריירת האימון שלו לא תמריא יותר, הוא קיבל הזדמנות מאסטון וילה, מועדון פרמיירליג ועבר לאמן אותה. בעונתו הראשונה הוא ירד עם וילה לליגה השנייה ונראה היה שהמזל הרע ממשיך, אך הנהלת וילה לא ויתרה, נתנה לו הזדמנות נוספת ושם הכל התהפך והוא החל להצליח ולנצח, החזיר את הקבוצה לפרמיירליג ואף סיים כמאמן השנה בשנתו האחרונה במועדון (5 שנים) כשהוא מסיים במקום השלישי בליגה.

משם המשיך למפארד לאמן את טוטנהאם למשך שנה, את ארסנל לעוד שנה, עד שזכה לאמן את סאות'המפטון וכעבור שנתיים הצעיד את הקבוצה הצנועה לאליפות הסטורית ומרעישה וזכה לתהילה (ומעמד World Class כמאמן)

 

רובי נילסן – כיום בן 60, מאמן ליברפול.

אחרי שהצליח להצעיד את דאנדי יונייטד הסקוטית לזכיה בגביע ולשתי אליפויות הסטוריות בסקוטלנד, עזב נילסן את דאנדי, לאחר 12 שנים, לטובת קריסטל פאלאס שהייתה בליגת המשנה והצליח בעונתו הראשונה לעלות אותה לפרמיירליג מהמקום השני. אחרי עונה נוספת, בה סיים במקום ה – 11, עבר לבלקפול מליגת המשנה אותה הצעיד לפרמיירליג מהמקום הראשון בליגה הקשה וזכה בתואר מאמן השנה בליגת המשנה. טוטנהאם זיהתה את הכשרון העולה והחתימה את המאמן ולאחר שנתיים הוא קיבל את הזדמנות חייו בקבוצת ליברפול.

הסבלנות בליברפול הייתה קצרה ולאחר הדחה מהגביע ומאירופה הוא פוטר לפני שסיים שנה. נילסן לא הצליח להציל את טוטנהאם, שהייתה בדרך לליגת המשנה, אך שמחה לקלוט את המאמן חזרה והוא העלה אותה בחזרה לפרמיירליג שנה לאחר מכן. לאחר עונה בליגה הבכירה, הבינה ליברפול שטעתה והחתימה מחדש את נילסן והוא הוביל אותה למקום שלישי בשנתו הראשונה.

הנבחרת האנגלית

הנבחרת האנגלית, כמו הנבחרת האנגלית, המשיכה להיות ליד. בחמישה מונדיאלים ששוחקו היא סיימה: בשמינית, בבתים, הפסד כואב ודרמטי בגמר לצרפת, רבע גמר והפסד נוסף בשמינית.
גם בטורנירי היורו לא היו זכיות: פעמיים הפסדים בחצי הגמר ו 3 פעמים ברבע הגמר.

המאמן הנוכחי: דיוויד הית' – מאמן שלמיטב הבנתי עוד לא היה בביזנס בימנו אנו.

רוצים לשמוע על שחקנים נוספים? תכתבו לי בתגובות ואספר לכם מה קרה איתם.

לשאר הסדרה