גרג פופוביץ' הגיע לסן אנטוניו ספרס כמאמן ראשי בסוף 1994. שנתיים אחר כך הצטרף אליו מייק בודנהולצר לצוות האימון, במשרות שונות. במשך תקופה ארוכה כיהן בודנהולצר כעוזר המאמן ותחת פופוביץ' הוא למד את רב מה שהוא יודע על רזי האימון ב-NBA .17 שנים שימש בודנהולצר בתפקידי עוזר שונים, עד שבתחילת 2014 קיבל את משרת המאמן הראשי באטלנטה הוקס. הקבוצה העפילה לפלייאוף, אך הודחה בסיבוב הראשון נגד אינדיאנה.

העונה השניה היא המעניינת באמת. בודנהולצר בנה קבוצה שהיא יותר קבוצה מאשר לקט כוכבים, משהו שב-NBA פחות מכירים. שחקנים כמו קייל קורבר, ג'ף טיג ופול מילסאפ הביאו את מייק לזכות במאמן חודש ינואר, לאחר שהקבוצה סיימה את החודש ההוא במאזן 17-0 בלתי נתפס. את העונה כולה סיימה הקבוצה במקום הראשון במזרח במאזן 60-22. תזכרו את זה.

אטלנטה המשיכה בתנופה והגיעה עד לגמר המזרח, שם חטפה סוויפ כואב מקליבלנד. אולי תאמרו "לא נורא, שכר לימוד"? אז בעונות הבאות הגיעה אטלנטה לחצי גמר המזרח, לסיבוב הראשון ואז לא העפילה בכלל לפלייאוף. ואז חתם בודנהולצר במילווקי.

בודנהולצר לא גילה הפתעות בבאקס. היה לו שם את יאניס. לא רק כוכב עולה, אלא אחד מהסופרסטארים של הליגה. היה לו שם את ברוק לופז, סנטר כשרוני שהצליח להתבזבז בכל קבוצה אליה הגיע. והיה לו שם את כל השאר. ועם הסגל הזה, מייק בודנהולצר כיוון לפסגת המזרח, לפלייאוף. והצליח. לא רק שמילווקי עלתה לפלייאוף, היא סיימה עם המאזן הטוב בליגה. מאזן של… 60-22. כן כן.

שוב קבוצה סימפטית, שוב מהמזרח, שוב מצליחה מעל למצופה. שוב אותו מאזן. שוב מגיעה לגמר המזרח… ושוב מפסידה. לפחות הפעם זה לא היה בסוויפ. יש למילווקי לגמרי עם מה לעבוד. היא צריכה שיפורים קלים והיא תוכל לעבור שלב קדימה, לגמר הליגה.

אבל אם השינויים האלה לא יהיו רציניים ומידיים, זה רק יפגע בה. יאניס ירצה טבעת במהרה ולא יחשוש לעזוב לשוק גדול יותר ובודנהולצר, עם כל הכבוד, מתגלה כמאמן טוב וזהו. ואלופה צריכה יותר מזה. לא בכל פלייאוף תהיה התעלות של שחקן כמו שקרה עם מידלטון, שגם הוא כבה ככל שהתקדמה הסדרה נגד טורונטו.

אם בודנהולצר ימשיך בעקביות המוכרת שלו, בעונה הבאה הבאקס יעשו עונה פחות טובה מהנוכחית. אם לא בא להם לבזבז זמן, זה הרגע להיפרד.