ההשפלה חסרת התקדים שספגה ברצלונה מבאיירן מינכן צריכה להדליק נורה אדומה בוהקת להנהלת המועדון הקטאלוני. מאז הזכייה בגמר 14/15, ברצלונה מתדרדרת כמו כדור שלג, כשכל עונה ההדחה מליגת האלופות נהיית כואבת יותר ויותר.

זה התחיל בהפסד לבונקר של סימאונה בשני משחקים צמודים, המשיך להתפרקות מול יובנטוס ומשם למהפכים מול רומא וליברפול. זאת כבר השנה הרביעית שברצלונה מושפלת בליגת האלופות. לא מפסידה, מושפלת. אם עד עכשיו אפשר היה לתרץ את זה בשליטה טובה יחסית בליגה, שכן בין עונת 08/09, שמסמלת את תחילת עידן ברצלונה הגדולה של פפ, לעונת 18/19, ברצלונה זכתה ב-8 אליפויות מתוך 11 אפשריות, הרי שהעונה לא רק שהקטאלונים הפסידו את האליפות, אלא נראו כמי שלא יכולים לזכות באליפות.

אפשר לחלק את ברצלונה הגדולה מתחילת עידן פפ לשלוש תקופות. הראשונה, עידן צ'אבי ואינייסטה, השנייה שלישיית MSN והשלישית תקופת הקריסה. ברצלונה של היום כמעט לא מחזיקה בנכסים מלבד לאו מסי ולמעשה ניתן לומר שמלבד מארק-אנדרה טר שטגן ואולי אנטואן גריזמן, שחווה עונת בלהות, הוא הנכס היחיד שלה. הבעיה היא שמסי כבר בן 33 והוא לא נעשה צעיר יותר. כמה עונות נותרו לגאון הארגנטינאי כדי שיוכל להמשיך להחזיק את ברצלונה ברמות הגבוהות של אירופה? הרי כבר עכשיו נראה שהוא עושה זאת בקושי ושהקבוצה אינה מסוגלת להתמודד ברגעי האמת מול אריות אירופה.

חשוב לומר, מסי הוא גאון כדורגל ועדיין בעל יכולת להכריע משחקים במגע קסם, אבל אם בתקופה הראשונה והשנייה היה לו צוות מסייע חזק, הרי שעכשיו הוא לבדו – ואם בעבר הוא יכול היה להכריע את קבוצות העל מאנגליה, באיירן מינכן ויובנטוס, הרי שעכשיו יכולת ההכרעה שלו באה לידי ביטוי בעיקר במשחקים מול קבוצות דרג ב' כמו טוטנהאם ונאפולי וגם שם, כפי שאנחנו רואים בליגת האלופות, זה לא תמיד עובד.

בשתי הקבוצות גדולות של ברצלונה שחקני הבית היו משמעותיים, כמו גם שחקנים שרצו עם הקבוצה זמן רב – עכשיו הדבר לא כך. רכישות הבהלה של קוטיניו וגריזמן, שלא הצליחו להשתלב, רוקנו את קופת המזומנים של הקבוצה והותירו אותה עם סגל מזדקן וחלש. חוליית ההגנה מתבססת על ג'רארד פיקה בן ה-33, שרחוק שנות אור מתקופת השיא שלו ואילו סרחיו בוסקטס, בן ה-32, הוא השריד האחרון לשלישיית הקישור החזקה שהכילה פעם גם את צ'אבי ואינייסטה. הדילמה הקשה של הנהלת ברצלונה תהיה תקופת הקורונה שבה ההתנהלות הכלכלית הפזרנית תתנקם בה – לא רק שברצלונה תתקשה לרכוש שחקנים, אלא שקבוצות אחרות לא יוכלו לרכוש ממנה שחקנים, ולא ימהרו לשחרר שחקנים.

ברצלונה צריכה למהר – עם סוף הקריירה של מסי היא עלולה לשקוע בבינוניות. הקטאלונים צריכים לנצל את היתרון היחסי שלהם בדמותה של מחלקת הנוער המצוינת ולנסות להצמיח משם יהלומים חדשים. זאת עשויה להיות אמירה קשה, אבל כדי שיהלומים החדשים יוכלו לזרוח, היהלום הגדול מכולם צריך ללכת. יכול להיות ששום קבוצה לא תצליח להציע למסי את השכר שידרוש, והדבר עלול להקשות על ברצלונה אפילו יותר.

הכוכב שהתרגל להיות גדול יותר מהמועדון, להיות שותף בהחלטות ההנהלה ולעיתים, על-פי דיווחים, לבחור את השחקנים שלצידם ישחק, יצטרך לחזור למעמד של כוכב בלבד. אחרי שמתרגלים למעמד של אל זה קשה, אבל כדי לעזור למועדון בו הוא הפך לגדול מכולם זה הכרחי. מועדונים יכולים לקרוס, הקריסה לא חייבת להיות כזאת שתוביל לירידת ליגה וסביר שזה לא יקרה לברצלונה, אבל בשביל אוהדי המועדון שהתרגלו לטוב ביותר, גם הליגה האירופית היא מילה גסה.