מעמד המאמן

בעונה החולפת מתוך 14 קבוצות שמשחקות בליגה רק ארבע קבוצות לא החליפו מאמן.
מתוך 10 הקבוצות שהחליפו מאמן, ישנן קבוצות שהחליפו יותר משני מאמנים בעונה אחת.
איך מאמן יכול להתוות דרך או לנסות להנחיל שיטת משחק במקום שמתן האמון בו קצר מאוד?

ניקח לדוגמא את הפועל חיפה (קבוצתי האהובה) שהתחילה את העונה עם טל בנין, שיחסית הצליח ורק עימות על גבול הפיזי עם מנכ”ל הקבוצה הביא לפיטוריו.
בדצמבר החליט יואב כץ לתת את המושכות למאיר בן מרגי והכריז שבן מרגי יאמן עד סוף העונה.
האומנם? כבר בפברואר אלי כהן מונה למאמן השלישי של הפועל חיפה והדוגמאות בנתניה ובעכו שירדו ליגה משפילות עוד יותר.

מעמד המאמן בישראל ירד פלאים ולא רק בגלל חוסר ההמשכיות, אלא גם היחס מהבעלים והשחקנים. בשנים עברו המאמן היה “סגנו של אלוהים” בכל הקשור לפן המקצועי. רק המאמן מחליט את מי לקנות או למכור, קובע שיטת אימון וכמובן שמחליט על הרכב. היום כל זה כבר לא קיים וחמור מכך – ישנם בעלי קבוצות שקונים שחקנים ומוכרים כשבכלל אין מאמן לקבוצה ובנוסף ישנם בעלי קבוצות שאומרים למאמן במחצית את מי להוציא ואת מי להכניס…

בעבר שחקנים היו נותנים כבוד למאמנים ואם לא? תשאלו את שלמה שרף שספסל את גדולי השחקנים.
היום אפשר לראות את סיפורו העצוב של יוסי בניון ומכבי חיפה, כשעל פי שחר יוסי הגיע אליו וביקש לעזוב אחרי שרוני לוי לא נתן לו לשחק נגד עכו בגביע הטוטו.

ואי אפשר שלא לדבר על היחס של הבעלים מול המאמן עצמו. עד לא מזמן היה כבוד בשיחות שבניהם, לא היו אמירות נגד המאמן או כל אקט של חוסר כבוד.
כדוגמא אפשר לקחת את מחזור הסיום של ליגת העל שסיפק לנו דרמה אמיתית. קריית שמונה, עכו והפועל חיפה בקרב על הירידה כשעכו וקריית שמונה בקרב ראש בראש. קריית שמונה, שאותה אימן שלומי דורה, נשארה ליגה ועכו נשרה לליגה הלאומית. המראיינת בטלוויזיה שאלה את דורה האם הוא רוצה להישאר ולאמן בעונה הבאה, דורה השיב שכן ו5 דקות אחרי איזי שירצקי, הבעלים של קריית שמונה, התראיין לאותו ערוץ “ופיטר” את שלומי דורה בשידור חי.
ואם כל זה לא מספיק, זכינו לראות כשעה-שעתיים לאחר סוף המשחק עימות טלווזיוני שהזכיר עימותים פוליטים שלא קשורים בכלל לכדורגל כאשר דורה ושירצקי מחליפים צעקות במלחמת גרסאות מול המצלמות.

את ההוכחה הנצחת למעמד הנמוך כל כך של המאמן אל מול הבעלים אפשר להבין מהסעיף שהוכנס לאחרונה בחוזה של רן בן שמעון בביתר ירושלים שקובע שאם רן בן שמעון יפוטר הוא יקבל פיצוי של משכורת אחת בלבד. לשם ההשוואה דוויד בלאט מקבל את כל החוזה שלו מקליבלנד למרות שהוא מאמן עכשיו את דרושאפקה…

כדי שיהיה סיכוי לכדורגל שלנו להצליח, האמון במאמן והכבוד שלו חייבים להשתפר פלאים. מאמנים צריכים לקבל את משרת האימון ולא לפחד על הכיסא שלהם, לקבל שקט מהבעלים, כבוד מהשחקנים ותמיכה מהקהל. אולי כל זה יביא לנו כדורגל איכותי יותר והצלחה כל שהיא בנבחרת.

 
   

תגובה אחת

  1. אזכור מופיע גם ב מעמד המאמן טייק II - הזווית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!