מנצ’סטר ביזי

בזמן שהראש של כולנו עדיין ביורו, אנחנו נמצאים כבר בחודש יולי ועם תחילת החודש התחיל לו מועד ההעברות ברחבי אירופה. שתי הקבוצות שמושכות את עיקר תשומת הלב עד עכשיו, הן מנצ’סטר יונייטד ומנצ’סטר סיטי. קיץ מעניין עובר על שתיהן, שמשוועות לשינוי משמעותי.

השינוי הראשוני, והמשמעותי ביותר בקבוצות הוא בעמדת המאמן. בראש היונייטד יעמוד העונה ז’וזה מוריניו. השדים האדומים לא הצליחו למצוא את “היורש” של סר אלכס פרגונסון, לא בדמות דיווד מויס שסומן תחילה וגם לא בלואי ואן חאל ששוחרר בתום העונה שעברה. ביונייטד פשוט בחרו לעזוב לרגע את הדרך ולהביא מאמן עם מטרה ברורה להשיג תארים.
אצל היריבה התכולה יעמוד על הקווים העונה המאמן שהם כל כך רצו, וסוף סוף נעתר להם, פפ גווארדיולה. מבחינתו זה הזמן להוכיח שהוא יכול להצליח בליגה תחרותית יותר ממה שהוא היה רגיל עד עתה בליגה הספרדית והגרמנית. זה בהחלט הולך להיות אתגר גדול לשניים מהמאמנים הכי מעוטרים בעשור האחרון, וכמובן שלא נשכח את ההיכרות והמתח בין השניים האלו.

ונעבור לרכש:
כמו שציינתי לעיל, ביונייטד בחרו בדרך חדשה. דרך שגורמת לאוהדים הוותיקים לחשוש שמוריניו לא יתמוך בפיתוח שחקנים צעירים, ובמקומם יבואו שחקני רכש יקרים. אבל אין מה לעשות, אין עוד קוסם כמו פרגוסון שלאורך השנים הצליח להעמיד קבוצות שהצליחו, למרות שהיו בהן לא מעט שחקנים בינוניים ואפורים, ונכון לעכשיו אפשר לראות שלעומת קודמיו, מוריניו לא מאבד זמן ושם לב לבעיות המרכזיות של יונייטד בשנים האחרונות. חלוץ דומיננטי, עושה משחק, קשר אחורי ובלם שאפשר לסמוך עליו. על שלושה מהם הוא כבר הצליח לשים את הידיים: זלאטן איברהימוביץ’ החלוץ, מיקיטיריאן הקשר / שחקן כנף (מלך הבישולים בגרמניה בעונה שעברה) ואריק באיי הבלם. הנוצץ מבניהם הוא כמובן זלאטן. למעשה מאז רובין ואן פרסי לא היה ליונייטד חלוץ ‘9’ קלאסי. גם בגילו המתקדם, הענק השוודי יכול להיות שחקן שובר שיווין מול הגדולות האחרות בצמרת האנגלית, ולא נישכח את הסטטיסטיקה של זלאטן בה הוא זוכה באליפות בכל קבוצה שהוא שיחק בשנים האחרונות, מסקרן.

והסיטי? גווארדיולה מקבל קבוצה עם לא מעט שמות מוכרים, שהמועדון רכש ואסף במהלך השנים האחרונות. אבל גם לו לא חסרות בעיות שהוא עוד צריך לתקן. אם נתחיל בעמדת השוער, ככול הנראה יש אכזבה (אפשר להגיד מתמשכת) מג’ו הארט, והוא גורם למחשבות אצל פפ להביא שוער אחר. גם בהגנה לא הכל מושלם, ועמדה נוספת שבה אני מזהה בעיה היא בקישור האחורי, שם נמצא רק פרננדו, כיוון שכמו שזה נראה יאיא טורה לא ימשיך בקבוצה. בינתיים הצטרפו למועדון הקשר גונדוגאן, שחקן הכנף נוליטו וצעיר אוקראיני העונה לשם זינצ’נקו. בהתקפה של הסיטי כבר אפשר למצוא את אגווארו, דה בראונה וסטרלינג, כך שזו לא החולייה החלשה של גווארדיולה ובכל זאת סיטי צריכה לרענן משהו בסגל, משהו שיעורר אותם וידגיש את אווירת המהפכה במועדון.

לדעתי (אני לא כשיר בעליל בשביל לייעץ למוריניו וגווארדיולה, אבל עדיין מאמן פוטבול מנג’ר לא רע) יונייטד וסיטי ושאר הקבוצות הגדולות באנגליה יכולות ללמוד מההצלחה היחסית של טוטנהאם העונה, והיא מאיך שהיא נבנתה בשנים האחרונות. בטוטנהאם יש לא מעט שחקנים אנגלים, חלקם שחקני בית וחלקם שחקני רכש מקבוצות אנגליות אחרות וקטנות יותר. וההוכחה כי טובה לזה, היא שחמישה מתוך שחקני ההרכב של נבחרת אנגליה ביורו היו שחקני הקבוצה. מעבר להחזרת הזהות האנגלית לקבוצות, שמלאות בשחקני רכש זרים, למועדונים האלה יש הזדמנות לקדם את הכדורגל האנגלי כולו. עם כל האהבה העצמית שיש לאנגלים, הם צריכים לראות שיש בעיה בנבחרת והיא מעבר למאמן לא ברמה והשחקנים עצמם.

עונת ההעברות מספקת לנו ותספק לנו הרבה חומר למחשבה, במיוחד בשתי הקבוצות הגדולות של העיר מנצ’סטר. המינויים של מוריניו וגווארדיולה הם מסר שהוא שנשלח למעבר לאי הבריטי לבדו. שני המאמנים האלה צריכים לדאוג להחזיר את הקבוצות הגדולות והעשירות האלה למרכז הבמה האירופאי. אז אנחנו נישאר מתוחים ודרוכים עם כל ידיעת רכש שתגיע מהקבוצות האלה וכמובן יהיה מסקרן להבין איך כל זה יסתדר מבחינה טקטית. אין ספק שזו הולכת להיות עונה מעניינת ומסקרנת בפריימרליג בעונה הקרובה, וזה עוד הרבה לפני שריקת הפתיחה.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח