מכתב פרידה מאייל ברקוביץ’

אייל שלום,

קודם כל, תודה.
תודה שהפעלת ושמרת בחיים במשך כמעט ארבע שנים את קבוצת הכדורגל שלי, הפועל ראשון לציון.
תאמין לי שהתודה הזו היא מכל הלב, ואין בה טיפת ציניות, מכיוון שלמרות שמדובר בעיר הרביעית בגודלה בישראל, אני מבין את הקושי לקיים קבוצה תחרותית, שאינה נהנית מקהל גדול או מבעלים בעלי ממון, בליגה מקצוענית בישראל.

אולי אתה לא זוכר, אבל את המכתב הראשון אליך כתבתי באוגוסט 2015, מיד אחרי שקיבלת את הזכויות על הקבוצה. הייתי בטוח שאנחנו ביחד כשלוש שנים, אבל כנראה שהזמן עובר הרבה יותר מהר ממה שחשבתי. אתה דיברת על כך שתישאר בקבוצה שנים רבות, ואני הייתי ספקן לגבי סיכויי ההצלחה שלך, בעיקר בגלל ההתבטאויות שלך לגבי נושאים שונים שקשורים לחיים בכלל ולכדורגל בפרט. למרות הספקנות שלי, כתבתי לך שאני מאמין בך ושהניסיון שצברת יביא אותך, ואותנו, להצלחה.

קרדיט לדף הפייסבוק “הפועל ראשון לציון-הדף הרשמי”

צדקתי בספקנות שלי, וטעיתי באמונה בך.
טעיתי מכיוון שאתה לא רץ למרחקים ארוכים.
צדקתי כי יש עולמות אחרים שקוסמים לך יותר וכי אור זרקורי הטלוויזיה בערב יום שישי הרבה יותר מושך ממגרשי הליגה הלאומית בצהרי יום שישי.
טעיתי מכיוון שכנראה אין לך את התכונות המתאימות לנהל אירגון מורכב שבו יש משמעות להבנת בני אדם ומה מניע אותם הרבה יותר מאשר היכולת לכדרר ולמסור.

האמת היא שלא היית כל כך רחוק מעלייה לליגת העל, שאולי היתה משנה את כל התמונה והופכת את הקדנציה שלך בראשל”צ, מסתם תקופה שתיזכר כקוריוז זמני בהיסטוריה הארוכה של המועדון, להצלחה גדולה ומתוקשרת. בדיעבד, לולא שער השיוויון של סמיר באירטקביץ’ בזמן פציעות במשחק ההוא בעפולה מול הפועל חדרה, כנראה שהיינו עולים לליגת העל, ולא אותה חדרה, ואתה היית מלך העיר.
אלא שזה לא קרה, ואתה כנראה איבדת את הסבלנות ואת הרצון לנסות שוב.

 

אין לי טענות על כך שלא הגעת למשחקים, מכיוון שאיני מצפה מבעל הקבוצה שיגיע לכל משחק.
מאחר ולא היו פירסומים על עיכובי משכורות לשחקנים אני מניח שהמשכורות שולמו בזמן, כך שכנראה גם הניהול הפיננסי היה סביר. אמנם נראה היה שנסחפת קצת עם העסקת בני משפחתך, אבל אני יכול להבין את הביטחון שחשת בכך שהם אלה שמנהלים את העניינים.
אני גם חושב שלמעט כמה “יציאות” נמהרות, הצלחת לשמור על פרופיל תקשורתי סביר, בניגוד לנטייה הטבעית שלך.
אין לי גם בעיה שלא הזרמת מיליונים לקבוצה בסגנון יענקל’ה, גולדהאר ואלונה, מכיוון שאני בעד קבוצות שמתנהלות בכבוד עם מה שיש להן, גם אם זה מעט.

אז מה כואב לי ומפריע לי?
כואב לי שלא הצלחת לחבר את הקבוצה לקהל ולקהילה, ולא ניצלת את הנוכחות התקשורתית שלך כדי למנף את הקבוצה.
מפריע לי שלא הצלחת להטמיע בקבוצה זהות, המשכיות וקו ברור, למרות שאתה מדבר כל הזמן על סגנון יפה ושילוב צעירים.
כואב לי שכרגע זו סתם קבוצה שמעניינת כמות לא גדולה של אוהדים.
כואב לי שמה שנזכור מהתקופה שלך זה מו”מ ברדיו על ניהול הקבוצה בינך ובין ראש העיר בחסות אופירה “המגשרת הלאומית” אסייג, כאילו הקבוצה היא שק תפוחי אדמה בשוק.

איני מצטער על הניסיון שלנו ושלך לחיות יחדיו, כי אני חושב שההימור עליך מצידו של ראש העיר היה סביר והגיוני, והיה ראוי לקחת אותו בגלל כל מה שאתה.
חוץ מזה, כמו שהגשש החיוור אמרו כבר לפני הרבה שנים “לפי מצב השוק היום, לא נראה לי שיהיו עלייך הרבה קופצים”, ואני מתכוון לקבוצה.

הייה שלום ובהצלחה
שלך
עופר

 

קרדיט לדף הפייסבוק “הפועל ראשון לציון-הדף הרשמי”
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח