ללחוץ על הריסטרט

בענף אופני הכביש יש המון רוכבים שהתחילו בכלל בדיסציפלינות שונות – קאדל אוונס לקח מדליות באליפויות העולם לצעירים באופני שטח ואחרי ההמרה לכביש זכה באליפות עולם ובטור דה פראנס. פטר סאגאן עשה את המעבר הזה אחרי שהיה אלוף עולם לנוער בשטח וסגן אלוף עולם בסייקלו-קרוס, לאחר מכן זכה בשלוש אליפויות עולם רצופות (והיד עוד נטויה) ובחולצה הירוקה של הטור 5 פעמים רצופות. רוכבים רבים מתחרים במקביל במסלול ובכביש כמו מארק קבנדיש, אליה ויויאני וברדלי וויגנס בזמנו. בכתבה הזו אתמקד במעבר נדיר ולא צפוי – מענף קפיצות הסקי לענף האופניים.

פרימוז' רוגליץ' רוכב
Credit to “Tour of Slovenia” Facebook page

פרימוז’ רוגליץ’ (או בכינויו רוגלה, כשם אתר סקי בסלובניה) הסלובני נולד בשנת 1989 ביוגוסלביה, בשנה בה סלובניה החלה את תהליך ההיפרדות מיוגוסלביה. כמו כל ילד סלובני, רוגלה פנה בטבעיות לענפי החורף והראה כישרון טבעי בענף קפיצות הסקי (הספורט ההזוי הזה בו הספורטאים מזניקים עצמם כמו פגז למרחק מאות מטרים). רוגלה היה בכלל לא רע וזכה במדליית הכסף במקצה הקבוצתי עם נבחרת סלובניה באליפות העולם לנוער 2006.

2007 הייתה שנה טובה מאוד עבור רוגלה הצעיר. בינואר ופברואר זכה בשתי תחרויות בסבב העולמי לנוער ואז הגיע לאליפות העולם לנוער. במקצה האישי רוגלה סיים במקום החמישי המכובד, לאחר יומיים היה לחלק מהרביעייה הסלובנית שזכתה בתחרות הקבוצתית, כאשר הוא ספק הנקודות השני בטיבו ברביעייה. בשלב זה בקריירה הצעירה שלו רוגלה נחשב מן הסתם לספורטאי מוכשר שיכול לפתח קריירה גדולה ומפוארת. לצערו, המזל לא האיר לו פנים ובשבוע שלאחר אליפות העולם הנהדרת רוגלה התרסק בתאונה מזעזעת. אחרי התאונה הוא לא ממש חזר לעצמו ולא הצליח להמיר את ההצלחה בנוער לסבב הבוגרים. אחרי כמה שנים פחות טובות ופציעות ברכיים ב-2011 רוגלה החליט לתלות את המגלשיים.



הוא נשאר ספורטאי ועסק בביאתלון וריצות, יום אחד מצא את עצמו על אופניים של חבר ונדלק על הספורט – בגיל 22 רוגלה החליט להפוך לרוכב אופניים מקצועי. הוא התחיל מאפס ובשנת 2013 קיבל חוזה בקבוצה הסלובנית אדריה-מוביל, קבוצת Continental (הדרג השלישי אחרי WorldTour ו-ProContinental – הדרג שבו ממוקמת האקדמי הישראלית). בשנתו השלישית, לא רק כרוכב מקצועי אלא בכלל כרוכב במסגרת מאורגנת, זכה רוגלה בטור של אזרבייג’ן ובטור של סלובניה מולדתו. אלו לא הישגים שממש משוויצים בהם (מאז המעמד של הטור של סלובניה השתפר והשנה הייתה רמה גבוהה מאוד, אבל באותה שנה לא היו רוכבים בכירים), אבל זה הספיק לו כדי לקבל חוזה בקבוצת LottoNL Jumbo ההולנדית מדרג WorldTour.

צריך להבין את הפער העצום בין הענפים – ענף קפיצות הסקי הוא ענף ספרינט בו הספורטאי צריך לייצר כמה שניות מושלמות, ענף בו האימונים מאוד ממוקדים בשרירים ספציפיים ולא בסיבולת (והנה וידאו). ענף האופניים לעומת זאת הוא אולי ספורט הסיבולת הקיצוני בעולם, ענף בו אליפות העולם אורכת כ-7 שעות והתחרות היוקרתית ביותר נמשכת שלושה שבועות. ענף שהאימונים אליו הם בעיקר אימונים של סיבולת לב-ריאה. רוגלה עשה את המעבר הזה באופן מעורר השראה וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הבכירה הביא תוצאות: בג’ירו ד’איטליה 2016 הוא סיים שני בקטע הראשון שהיה נג”ש כאשר טום דומלן הקדים אותו במאית שנייה(!). בנג”ש השני במירוץ – בקטע התשיעי, הוא כבר ניצח. באותה שנה גם הוכתר כאלוף סלובניה במרוץ נגד השעון וסיים שביעי באליפות אירופה בנג”ש ועשירי בתחרות המקבילה באולימפיאדת ריו 2016.

פרימוז' רוגליץ' רוכב
Credit to “UCI” Facebook page

ב-2017 רוגלה המשיך עם גרף השיפור המהיר. הוא התחיל את העונה עם ניצחונות בכמה מירוצים קטנים והגיע לטור דה פראנס. תחשבו על זה רגע, הוא התחיל לרכב באופן מקצועני רק בשנת 2013 ואחרי 4 שנים כבר הגיע לתחרות הגדולה ביותר בענף. רוגלה לא התרגש יותר מדי מעצם ההשתתפות בטור: בקטע ה-15 הוא היה חלק מהבריחה המנצחת וסיים רביעי; כבר בקטע ה-17 (הקטע שכלל את הקול-דו-גליבייה, הפסגה הכי גבוהה באותה השנה) רוגליץ’ תקף מהבריחה וכבש את הפסגה ראשון, הוא המשיך את המומנטום עד לקו הסיום וניצח את הקטע הראשון שלו בטור דה פראנס. אותו קטע גם נתן לו למעשה את המקום השני בדירוג המטפסים של הטור, אחרי וורן ברגיל.

רוגלה המשיך את השנה הנהדרת עם סגנות באליפות העולם נגד השעון בתחרות בנורווגיה, כאשר היחיד שמקדים אותו הוא שוב טום דומלן. אותה עונה מראה יפה מאוד את הפוטנציאל של רוגליץ’, מצד אחד רוכב נגד השעון מחונן ומצד שני רוכב שמתפתח להיות מטפס נהדר. היכולות בנג”ש נובעות מעברו בקפיצות הסקי – אולי הענף הכי אווירודינמי שיש.



יכולות הנג”ש והטיפוס של רוגלה הופכות אותו למועמד טבעי לניצחון במרוצים רב-יומיים וזה הפך להיות הפוקוס של קבוצתו עבורו העונה. אחרי פתיחת עונה סולידית, לרוגליץ’ היה חודש אפריל נהדר בו הוא זכה בטור הבאסקי (שישה ימים), עם ניצחון בנג”ש ועוד שלושה ימים במקום השני. לאחר מכן המשיך לטור של רומנדי (חמישה ימים) אותו גם ניצח, כשהוא מקדים את איגן ברנל. את ההכנה לטור דה פראנס סיים בטור של סלובניה (חמישה ימים, במרוץ שכאמור השתדרג במעמד מאז הזכייה שלו ב-2015) בו ניצח את ה-queen stage – קטע הטיפוס הקשה ביותר של המרוץ ולמחרת את הנג”ש המסכם, ביום בו הבטיח את הניצחון במרוץ כולו.

LottoNL Jumbo החתימו את רוגלה לחוזה עד 2020 והם רוצים לפתח אותו לרוכב גרנד טורים, אבל המעבר מזכייה במרוצים באורך של שבוע לגרנד טורים מצריך קפיצת מדרגה. השנה סטיבן קראוושויק יוזנק כמוביל של הקבוצה בטור דה פראנס בזמן שרוגליץ’ ישתפשף קצת ויצבור עוד ניסיון, כדי להכין את הקרקע לניצחון בגרנד טור בשנים הבאות. במידה וקראוושויק יישבר, הפוקוס יעבור באופן טבעי לרוגלה. כך או כך, בשבת הקרובה רוגליץ’ יוזנק עם הפלוטון לטור דה פראנס 2018. תחזיקו חזק.

פרימוז' רוגליץ' רוכב
Credit to “Itzulia Basque Country” Facebook page
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!