כולנו מכירים את המלכודת של המדיה החברתית. הרדיפה אחרי מספר רב של לייקים ותגובות. אתה רוצה לייצר כמה שיותר טראפיק, כמה שיותר מעורבות והמשוואה פשוטה לכאורה – ככל שיש לך יותר לייקים ותגובות, אתה כנראה יותר פופולארי. אבל האם לייקים ותגובות רבות באמת מעידות על איכות?
אם ננסה להקביל את הרשת החברתית אל עולם הכדורגל, המשוואה קצת יותר מורכבת. את הלייקים והתגובות נחליף בתארים אישיים וקבוצתיים. ועולה השאלה האם מספר רב של תארים אישיים וקבוצתיים מעיד על טיבו של שחקן? האם ככל שיש לשחקן יותר תארים קבוצתיים ואישיים בהכרח מעיד על טיבו? כמובן שהשחקנים הראשונים שיעלו לראש הם כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. שני שחקנים עטורים בתארים וזכיות. על הצלחתם וייחודם אפשר לדבר שעות, אבל אני דווקא רוצה לדבר על שחקן אחר, פחות מעוטר. יאן אובלק.
הכוכבים לא סידרו לו מוצא ושורשים שיאפשרו לו לשחק בנבחרת גדולה. הוא משחק בנבחרת סלובניה, וקשה לי להאמין שאפשר למנות עוד כוכב בסדר גודל שלו בנבחרת הזו. אובלק הוא כוכב, לחלוטין, אחד השוערים הכי טובים בעולם אם לא הטוב ביותר. אך לא המעוטר ביותר. אני בספק אם מתישהו סלובניה תצליח להוות איום משמעותי על הנבחרות הגדולות, לפחות עם הסגל הקיים שלה. לכן תואר כנראה שלא יגיע דרך הנבחרת.
נעבור לקבוצתו, אתלטיקו מדריד. הקולנצ'רוס רכשו את השוער הסלובני לאחר עונה מוצלחת בבנפיקה ליסבון בקיץ 2014. באותה עונה שמר על רשת נקייה ב-14 מתוך 16 משחקים בהם לקח חלק ובנפיקה זכתה באליפות הליגה הפורטוגלית ובשני גביעים נוספים – הגביע הפורטוגזי וגביע הליגה. כאשר בשני משחקי הגמר עמד אובלק בין הקורות ושמר על רשת נקייה. במדי אתלטיקו מדריד זכה עם הקבוצה בשלושה תארים קבוצתיים בלבד – הסופר קאפ הספרדי (2014), הליגה האירופאית (2017/18) והסופר קאפ האירופאי (2018). לא התארים הנוצצים ביותר שיש לעולם הכדורגל האירופאי להציע.
אובלק הוא שוער איכותי, בין השוערים הכי טובים בלה ליגה, יש שיגידו הטוב ביותר. הוא זכה 4 פעמים בפרס זאמורה, המוענק לשוער בעל יחס הספיגה הנמוך ביותר במשך העונה של הליגה הספרדית. תארים אישיים יש לו, אך תארים קבוצתיים חסרים, והם בהחלט היו נותנים את החותמת הסופית שתכניס אותו אל דפי ההיסטוריה. והרי כולם רוצים להיות חתיכה מההיסטוריה של הכדורגל, הרי לא יהיה בספר הזה סיפורים על ההצלות הנהדרות שלו לאורך השנים, אלא מספר התארים שזכה בהם.
אבל אם נזיז הצידה את ספר ההיסטוריה של הכדורגל ונניח את התארים בצד, גם האישיים וגם הקבוצתיים, איכות לא נמדדת רק בתארים. שוערים ושחקנים בכלל יכולים לעשות דברים מרשימים ולהיות יוצאי דופן בנוף וזכירים גם ללא התארים האלו. כי כשאתה טוב, כולם יודעים שאתה טוב, גם בלי המדליה על הצוואר.
hddwmr3@gmail.com