יומן האליפות של ליברקלופ (31): פולהאם. טעות וניצחון.

הטור נכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
אוהד ראוי תמיד מחפש סיבות לדאגה, ואחרי שבוע שכולל שני ניצחונות שמראים בעיקר על בגרות ואופי, החשש היחיד שלי הוא משאננות.
בכל זאת אנחנו משחקים נגד אחת מהקבוצות החלשות בליגה. יורדת בטוחה שספגה בדיוק את כמות השערים שאנחנו הבקענו, 68 (פתאום יש לי הברקה שזהות הנתונים הזו לא תופר גם אחרי המשחק…).

המשחק:
הפתיחה הפעם הרבה יותר קיצבית ונמרצת לעומת משחקים קודמים מול הקבוצות הקטנות, אלא שכמות האירועים שואפת לאפס. רובו שועט לרחבה ומפספס במסירה האחרונה, סלאח מסתובב ללא מטרה ואח”כ נתקל בלאלנה שבעצמו מסתובב ונופל ברחבה.
בדקה ה 25 נמאס למאנה לטייל סתם בשמש והוא מסיים דאבל פאס ענק עם פירמינו בבעיטה חזקה לרשת. 0-1 ומאה אחוזי הצלחה בבעיטות למסגרת.

ליברפול, מאנה, פולהאם
מאנה שוב כובש Credit to Liverpool fc Facebook page

 

אחרי השער הראשון כל העסק אמור להיות פשוט יותר, בתנאי שליברפול לא תוריד הילוך, וזה בדיוק מה שהאדומים עושים. הם מורידים מהקצב ומהלחץ ומעלים את כמות האיבודים, ואת אחוזי אחזקת הכדור של פולהאם. המחצית מתגלגלת לאיטה לסיומה עם יתרון אדום מינימלי. המחמיר יאמר שגם המאמץ של ליברפול היה מינימלי והמקל יגדיר זאת כמאמץ סביר ומתאים ליריבה.

ליברפול פותחת את המחצית השניה בתנופה, בעוצמה ובלחץ על הרחבה של פולהאם. גם הגשם הלך והתעצם ואחרי רבע שעה פולהאם הגיעה בפעם הראשונה במחצית השניה לרחבה האדומה. בפעם השניה שהם הגיעו לרחבה אני חטפתי התקפת לב שרק דגל הנבדל הצליח לעצור. בפעם השלישית אליסון היה במקום. מהרגע שפולהאם התחילה להתקיף נראה שהביטחון שלה הולך ומתעצם. היתה תמצית ריח של שער באוויר.

על הדקות הבאות בין הטעות של וירג’יל לטעות של השוער המקומי אני אצליח לכתוב רק בסוף המשחק. עכשיו אני בקושי מסוגל לנשום. 1-2 אחרי פנדל מוצלח של מילנר.
כל מה שקרה מאז ועד הסיום אינו חשוב ואינו זכור לי כלל וכלל.

באבל מגלגל לרשת Credit to Premier League Facebook page

 

שורה תחתונה:
אני לא יודע מה אתם חשבתם בדקה ה 74, אבל אני ראיתי את וירג’יל וחשבתי ג’רארד.
אלף מחשבות חלפו לי בראש וכולם פחות או יותר זהות – אז הפסדנו את האליפות בגלל טעות מטופשת מול קבוצה לונדונית ועכשיו זה קורה לנו שוב.
כל האוויר יצא לי מהריאות וכל המחשבות הרעות עלו וצפו.
היה לי ברור שהקבוצה תעשה את כל המאמץ לנצח, אבל להפסיד את האליפות ככה, זה פשוט לא ראוי.
טוב שזה נגמר טוב.

ניצחון אנגלי טיפוסי וקשוח במזג אנגלי טיפוסי ובמגרש טיפוסי.
שליטה מוחלטת במחצית הראשונה הספיקה רק לשער בודד ובמחצית השניה פולהאם קיבלה אומץ והתחילה להעיף כדורים למעלה וגנבה את השער שחלמה לגנוב.
לפני המשחק חששתי משאננות, אולם אני לא אייחס את השער שספגנו לכך, אלא לחוסר תקשורת או רק טעות מקרית ויוצאת דופן.

 

ההגנה היתה בשליטה מוחלטת בסיטואציה כל המשחק למעט עשר דקות מעט מבוהלות במחצית השניה.
אליסון היה שותף לטעות הגול, בכך שלא היה יותר אגרסיבי בחתירה למגע עם הכדור.
וירג’יל לא נתן לאף שחקן לעבור אותו במשך שנה פלוס, והיום באבל עבר אותו…
לפני המשחק באבל אמר שיש לוירג’יל רק נקודת תורפה אחת והוא שומר אותה לעצמו. מעניין אם הוא התכוון לנגיחות לכיוון השוער.
מאטיפ היה סולידי, יעיל ונקי מטעויות, ושני המגינים השתתפו בהתקפות לא מעט, אבל דייקו מעט פחות מהמשחקים הקודמים.

הקישור עשה את שלו ובד”כ זה מספיק, ומילנר, מה נגיד על מילנר? אין לי מושג אם הוא התכוון מראש ל”חצי פאננקה” שיצאה לו, או שהוא החליט עליה תוך כדי בעיטה, או שפשוט היא התפלקה לו. כשכדור כזה נכנס אתה גיבור ולא חשוב איך הוא נכנס. האמת שאחרי ההכשלה ריחמתי קצת על השוער של פולהאם, הוא נראה בחור טוב.

מאנה הוכיח שוב שהעונה הוא האס של החוליה הקידמית עם שער ויצירת פנדל. המהלך של הגול היה מבריק ופשוט, וגורם לאוהד המצוי לתהות מדוע הם לא עושים זאת לפחות פעמיים במשחק.
פירמינו בישל וסלאח היה מאוד מעורב, אולם למרות שהתפקיד של משיכת ההגנה אליו הוא חשוב, אנחנו צריכים ממנו יותר. היו לא מעט התקפות שבהן היה מקום למסור והוא התברבר עם הכדור ואת המתפרצת שאותה היה אמור לסיים עם שער הוא סיים בדרדל’ה. הקהל נתן לו גב נהדר, ובצדק, גם בזכות התרומה ההתקפית וגם בזכות המאמץ ההגנתי.

 

לאמריקאים יש מונח שנקרא “team of destiny”, כלומר קבוצה שרשום לה על המצח שהיא תזכה בתואר. קבוצה שהכל הולך לה ואפילו השופטים לטובתה.
אחרי הניצחון אתמול בגביע של סיטי על סוונסי מפנדל שלא היה ונבדל, היתה לי תחושה שזוהי יכולה להיות סיטי.
אחרי הניצחון היום, שבהחלט נע בסקאלה של בין גורלי לנס, אני חושב שגם ליברפול בקטגוריה הזו.

אחרי המשחק הראשון מול פולהאם יצאנו לפגרה. גם היום אנחנו יוצאים לפגרה. אז זה היה בפיגור אחרי סיטי שאותו סגרנו במהרה. היום אנחנו ביתרון בטבלה, שנקווה שנצליח לשמור עליו.

האופטימי יגיד: זה סוג המשחקים שמועמדת לאליפות צריכה לנצח.
הפסימי יענה: זה סוג המשחקים שמועמדת לאליפות צריכה לסגור במחצית הראשונה.
האופטימי יאמר: אם אנחנו מנצחים אחרי טעות של וירג’יל, אז…
הפסימי יגיב: טעות של וירג’יל??

credit to premier league facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!